בריחת יעקב מלבן

בריחת

"ויברח הוא וכל אשר לו" (לא,כא).

צריך להבין כיצד יעקב חשב לברוח מלבן, האם יעקב לא ידע שהוא יצטרך להתקדם לאט בגלל הילדים ולבן יוכל להשיג אותו בקלות, כמו שבאמת קרה? האם לא סיכן את חייו ואת חיי משפחתו?

התשובה היא, שיעקב פעל על פי ציווי של הקב"ה שאמר לו "ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך" (לא,ג), וכן אמר לו על ידי המלאך "עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך" (לא,יג). כלומר, צא עכשיו. יעקב אבינו מקיים את ציווי ה' ללא חשבונות אישיים של פחד ומורא.

כעת נבין מדוע התורה כתבה לפני ציווי ה' את יעקב לצאת מחרן "וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום" (לא,ב). התורה לימדתנו בכך, שאף על פי שיעקב הבין שלבן זומם עליו רעה, אף על פי כן לא ניסה לברוח מחרן כיוון שחשש מלבן, ואף על פי כן, כאשר הקב"ה התגלה אליו ואמר לו לצאת מחרן, מיד קרא לרחל ולאה, אמר להם את דברי ה' והם ברחו מחרן.