"כי ציד בפיו"

"כי ציד בפיו"

"ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב" (כה,כח).

וזו לשון רש"י "כי ציד בפיו – כתרגומו, בפיו של יצחק; ומדרשו, בפיו של עשו, שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו".

נלע"ד בעזה"י ששני פרושים אלו נחלקו במחלוקת המדרשים האם עשיו הצליח לגרום ליצחק להאמין שהוא צדיק, כאשר הפרוש השני סובר שעשו הצליח ואילו הפרוש הראשון סובר שעשיו לא הצליח, וזו לשון רש"י "יודע ציד - לצוד ולרמות את אביו בפיו, ושואלו, אבא

היאך מעשרין את המלח ואת התבן, כסבור אביו שהוא מדקדק במצות" (כה,כז). לעומת מדרש זה, ישנו מדרש אחר הסובר שעשו לא הצליח לשטות ביצחק ויצחק ידע את רשעותו של עשו, אלא שניסה לקרב אותו ולהחזירו בתשובה.

זו לשון מדרש הגדול "וכי לא היה אבינו יצחק יודע במעשה עשו שהן כעורין והכתוב אומר הלא משנאיך ה' אשנא ומפני מה אהבו אלא שהיה אוהבו בפניו בלבד כדי לקרבו ולמשכו, שהרי קל וחומר, אם כשהוא אוהבו מעשיו מקולקלין, אילו רחקו על אחת כמה וכמה. ואמרו רבותינו לעולם תהא ימין מקרבת ושמאל דוחה".

לפי מדרש זה, יצחק לא אהב את עשיו אלא רק כלפי חוץ, ומה שכתוב "כי ציד בפיו", כוונתו, שיצחק הראה לעשו אהבה גדולה על כך ש"ציד בפיו", אבל באמת לא אהב אותו על כך, ועל ידי גילויי אהבה אלו עודד אותו להמשיך במצות כיבוד הורים.

לכאורה, לפי הפרוש הראשון ברש"י בהסבר המילים "כי ציד בפיו" לא יתכן להסביר אחרת ממדרש הגדול, שלא היתה זו אהבה אמיתית אלא רק כלפי חוץ, כיון שלא יתכן שכוונת התורה שיצחק אהב את עשו משום שנתן לו בשר. אמנם נלע"ד בעזה"י שניתן להסביר את הפסוק כפשוטו והיתה זו אהבה אמיתית. הסיבה שיצחק אהב את עשו היתה משום הכרת הטוב. יצחק אהב את עשו כיון שכיבד אותו ודאג למאכלו, ולא משום ההנאה הגשמית שהיתה ליצחק חס ושלום, אלא משום עצם הדאגה של עשו והטרחה שטרח בעבור אביו.

מדוע יצחק רצה לברך דוקא את עשו

לפי מדרש הגדול לכאורה קשה מדוע יצחק רצה לברך את עשו אם אינו אוהבו באמת? מסתבר לומר כדברי הרב קוק זצ"ל (מדבר שור דרוש עשרים ותשעה), שהרצון לברך את עשו לא נבע מאהבתו הפרטית של יצחק כלפיו, אלא משום שיצחק סבר שמעשיו יצא עם הסגולה, ואף על פי שעשו רשע, מכל מקום גם דרך רשעים הסגולה האלקית עברה, כמו תרח. ומדוע יש עדיפות לעשו על פני יעקב? הרב נתן שם לכך שתי סיבות:

סיבה ראשונה - עשו הוא הבכור, והבכור הוא זה שממשיך את האב (עיין רמב"ן כז,ד). סיבה שניה - לעם הסגולה יש תפקיד לכלות את הרוע מהעולם, וחלק מתהליך כילוי הרוע יצטרך להעשות על ידי מלחמות, כגון מלחמת עמלק ומלחמת כיבוש ארץ ישראל, ולכן צריך עם שבתכונותיו יש גם אומץ וגבורה. תכונות אלו התגלו בעשו ולכן הוא התאים לכך שיצא ממנו עם הסגולה. [עיין שם מדוע בכל זאת עם הסגולה יצא מיעקב].