חשיבות שיחתן של עבדי אבות

חשיבות שיחתן של עבדי אבות

"יפה שיחתן של עבדי אבות"

"אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה [גם עצם המעשה וגם סיפורו של אליעזר למשפחת בתואל] והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה" ( רש"י כד,מב).

לכאורה עדיין

קשה, מדוע האריכה התורה בסיפורי האבות ובכל ההרפתקאות שבאו עליהם, מה החשיבות הגדולה? וכמו כן צריך להבין מהי תשובת חז"ל באומרם "יפה שיחתן", הרי עדיין קשה מדוע "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים".

נלע"ד בעזה"י שהסברם של דברים נעוץ בדברי הנצי"ב בהקדמתו לספר בראשית וזו לשונו "זה הספר הנקרא ספר בראשית נקרא בפי הנביאים ספר הישר כדאיתא במסכת ע"ז (כ"ה ע"א) על שני מקראות בספר יהושע "הלא היא כתובה על ספר הישר"... והענין... וזה היה שבח האבות שמלמד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים, היינו שהתנהגו עם אומות העולם אפילו עכו"ם מכוערים, מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר הוא קיום הבריאה...".

כלומר, האבות היו מצוינים במידות טובות כגון: רחמנות, בישנות, גמילות חסדים, ענוה, יראת ה' ובטחון בקב"ה.

מדוע האריכה התורה בשיחתן של עבדי אבות

נלע"ד בעזה"י שזו הסיבה שהתורה האריכה בסיפוריהם, כיוון שמסיפורים אלו למדים אנו מידות טובות. ובמיוחד הדברים מובנים לפי הכלל הידוע לאנשי החינוך, שכאשר מסופר על אדם מסוים באופן מפורט ואישי נוצר קשר בין הקורא ובין הדמות, מעשיה ומידותיה והקורא מושפע ממנה.

לדוגמא, השואה הנוראה. הרי פשוט שישנו הבדל גדול בין הרגשת הצער שישנה לאדם על טבח כל מיליוני אחינו היהודים לבין סיפור על משפחה מסוימת שנרצחה כאשר ישנו תאור מפורט של משפחה זו ושל חייה הפרטיים.

זו הסיבה שהתורה תיארה לנו באופן מפורט את הדמויות של אנשי מופת, אבות האומה, על מנת שבקריאת מאורעות אלו נתחבר עם הדמויות ונקלוט ונושפע ממידותיהם.

שמא יטעה אדם ויחשוב שתיקון המידות הוא דבר קל ערך, אין הדבר כך, וכדברי בעל מסילת ישרים "אך מעטים יהיו מן המין הזה אשר יקבעו עיון ולימוד על ענייני שלימות העבודה, על האהבה, על היראה, על הדבקות ועל כל שאר חלקי החסידות [מידות, ענוה, חסד וכו']... שזהו העיקר הגדול... דבר שהוא כל כך מוטל עלינו, שהוא עיקר מה ה' אלקינו שואל מעמנו..." (הקדמה לספר מסילת ישרים).

כעת נוכל להבין את דברי חז"ל "יפה שיחתן של עבדי אבות". הפתרון טמון במילה "עבדי אבות", בגלל שהם עבדי האבות, ולמדו ממעשיהם ודבקו בהם ובמידותיהם, נוכל ללמוד גם מעבדי האבות מהי הדרך הישרה העולה בית אל, נתקשר אל התנהגותם ומידותיהם ונושפע מהם.

דוגמאות למידות הטובות הנלמדות מסיפור אליעזר

נזכיר כאן מקצת מהמידות הטובות שאפשר ללמוד ממעשה אליעזר ורבקה:

א. גמילות חסדים - מסיפור זה למדנו על החשיבות הגדולה של מידת גמילות חסדים, חשיבות כה גדולה עד שהיוותה בסיס לבחירתו של אליעזר ברבקה לאשתו של יצחק.

מסיפור זה למדנו על גמילות החסד הגדולה של רבקה, שהיתה בת שלש (רש"י) והשקתה גמלים של מישהו שאינה מכירה כדי ספוקם.

ב. ענוה וישרות - כאשר אליעזר, עבדו של אברהם הגיע לעירו של בתואל עם עשרה גמלים עמוס בכל טוב, רבקה ומשפחתה התיחסו אליו בכבוד רב כיוון שעדיין לא ידעו שהוא עבד, אך אליעזר ממהר להודיע שהוא רק עבדו של אברהם, והוא חוזר על כך מספר רב של פעמים (כד,לד-מט), על מנת שכולם ישמעו.

ג. דבקות בה' ובטחון בו - הצדיקים השלמים אינם עושים שום צעד ללא אישור והכוונה מאת עושה ההסתוריה [כך נהג לכתוב הרב קוק זצ"ל, והסביר הרצי"ה שזה מלשון הסתר י'ה'].

כך גם נוהג אליעזר הצדיק. הוא לא סומך על כשרונו ויכולתו אלא פונה בתפילה לקב"ה שיעזור לו, ובוטח בו שהוא יזמן לו את האשה המתאימה.

כמו כן, כאשר צולחת דרכו משתחוה הוא לקב"ה[כמה פעמים], ולא למשפחת בתואל, ומודה לו.

תכונה זו קיימת גם אצל דוד המלך ע"ה שכל דרכיו וכל צעדיו היו מותאמים לרצון האלקי שהתגלה אליו על ידי האורים ותומים. ואכן הנביא מאריך גם בסיפורי דוד.

יסודה של מידה זו נעוץ במידת הבטחון, שענינה עשיה ארצית עם בטחון שבורא עולם יעשה את הטוב ביותר, כמו שאליעזר נהג.

ד. חכמה - אליעזר מכלכל את דבריו בחכמה רבה. על מנת שהורי רבקה לא יסרבו לשידוך הוא משנה מספר דברים ממה שקרה באמת, וכן משמיט חלק מהדברים שלא נצרכים לענין או שיכולים להזיק [בחלק מהדברים עסקנו לעיל].

ה. התרחקות מגזל - "ויבא האיש הבית ויפתח הגמלים" (כד,לב), וזו לשון רש"י "ויפתח - התיר זמם שלהם, שהיה סותם את פיהם שלא ירעו בדרך בשדות אחרים".