חכמת הלשון של רבקה ואליעזר

חכמת הלשון של רבקה ואליעזר

"וירץ

העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך. ותאמר שתה אדני... ותשקהו. ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב..." (כד,יז-יט).

מדויק בפסוק, שכאשר ראתה רבקה את אליעזר, רק אמרה לו "שתה אדני" ומיד אחרי זה השקתה אותו, ורק אחרי שגמר לשתות הוסיפה ואמרה "גם לגמליך אשאב".

מדוע לא אמרה לו מתחילה שהיא רוצה להשקות גם את הגמלים שלו?

נלע"ד בעזה"י שהסיבה לכך היא, שרבקה ראתה את אליעזר רץ לקראתה ומבקש לשתות כמו שכתוב "וירץ העבד לקראתה", והבינה רבקה מריצתו, שהוא מאד צמא ולכן מיד השקתה אותו ולא התמהמהה באמירת מילים מיותרות. לכן כתוב "ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו" (כד,יח), שעשתה הכל במהירות. גם את הגמלים השקתה רבקה במהירות כמו שכתוב "ותמהר... ותשאב לכל גמליו", והסיבה היא: שהגמלים מאד צמאים כמו שהאדון שלהם צמא כיוון שבאו מדרך רחוקה, ולכן הזדרזה.

אמנם כל זה התאור של סיפור המעשה, אבל כאשר אליעזר מספר למשפחתה של רבקה, הוא משנה קצת מהעובדות כמו שכתוב "ותמהר ותורד כדה מעליה, ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה" (כד,מו), כלומר, אליעזר סיפר להם, שכבר בתחילת דבריה אמרה לו שתשקה גם את גמליו.

הבדל זה יובן על פי מה שכתבנו. כיוון שאליעזר לא סיפר למשפחתה של רבקה על כך שרץ לקראתה, ממילא אין סיבה שרבקה כל כך תמהר להשקותו. ומדוע לא סיפר להם שהוא רץ לקראתה? יוסבר על פי דברי חז"ל, שהוא רץ כיוון שראה שמי הבאר עלו לקראתה (רש"י כד,יז), ופרט כזה לא רצה לספר להם, אולי כדי שלא יחשדו בו שהוא הוזה ורואה דברים מוזרים ולא ירצו לתת לו את בתם, ואולי משום, שלא ראה צורך לספר את כל הפרטים של הסיפור אלא רק את הנצרכים לענינו.