"ואל משפחתי, ולקחת אשה לבני"

"ואל משפחתי, ולקחת אשה לבני"

אברהם שולח את אליעזר עבדו למצוא אשה לבנו יצחק דוקא ממשפחתו (כך כתוב בסיפור אליעזר). וצריך ברור, הרי ממשפחתו של אברהם יצאו מגדולי הרשעים, כמו שכתוב לגבי משפחת רבקה "ואנכי פניתי הבית" (כד,לא) והסביר זאת רש"י: "מעבודה זרה". וכן לבן שיקר את יעקב עשרת מונים. וכן בתואל רצה להרוג את אליעזר, או שכל הבתולות היו נבעלות לו תחילה (מדרשים). ואם כן, מדוע אברהם שלח דוקא למשפחתו?

התשובה

לשאלה זו היתה ברורה לאליעזר, והיא קשורה לענ"ד לשאלה מדוע אליעזר ביסס את מבחנו לנערה דוקא על מידת גמילות חסדים.

אברהם רצה אשה לבנו שיש לה מידות טובות שעוברות בה בירושה מאבותיה, וכן רצה אשה שהסגולה [נשמה שנופחה באדם הראשון] האלקית עוברת דרכה. חלק ממשפחתו של אברהם היתה מצוינת במידות טובות ובראשן החסד, עשית הטוב לכל אדם, כמו אברהם ושרה [כנראה גם לוט], וזו תכונה אלקית הנובעת מהנשמה שעברה לאברהם ושרה, שכך היא דרכו של הקב"ה להיטיב עם כל בריותיו.

רק במשפחתו של אברהם עברה הסגולה, הנשמה, שהיא חלק אלוק ממעל ששואף להיטיב לכל. ולכן אליעזר ביסס את עיקר המבחן על מידת גמילות החסד, כיוון שרצה לבדוק מי ממשפחתו של אברהם קיבלה את הסגולה [אוה"ח הקדוש -  דוקא גמלים לרמוז על גמילות חסדים].

וזו לשון הגמרא ביבמות (עט.) "אמר [דוד] שלש סימנים יש באומה זו רחמנים וביישנין וגומלי חסדים... כל שיש בו שלש סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו". כלומר, תכונת גמילות חסדים עוברת בירושה מאבות לבנים באומה הישראלית.

כיוון שתכונה זו עוברת בירושה לאנשים המתאימים להתחבר לסגולה האלקית, לעם ישראל, היה אפשר לברור את אותם האנשים המתאימים מתוך כל משפחת אברהם. ואכן רבקה אמנו, בת שלוש שנים, אף שלא היה לה ממי ללמוד, היתה מצוינת במידת גמילות חסדים. ועי"ש בפרשנים על גודל גמילות החסד שהיתה לה.

קראתי רעיון של מו"ר הרב משה צבי נריה זצ"ל ובו כתוב, שדבורה מינקת רבקה היא זו שחינכה את רבקה למידות טובות ולאמונה בבורא עולם, ודבורה זו, היתה אחת מאותן נשים שגיירה שרה לפני הליכתה עם אברהם אבינו לארץ כנען.

סיבה נוספת לחשיבות גמילות חסדים היא על פי דברי הגר"מ אליהו בהסבירו את מאמר חז"ל "כל אשה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה" (תענית כד.): אם יש לאשה עין טובה, דהיינו ראיה חיובית והיא טובת לב, אזי אין שאר המידות צריכות בדיקה מדוקדקת.

ניתן להוסיף, שאברהם לא התנגד לאשה שהסביבה הקרובה לה רשעה, ואדרבא יש בכך יתרון (עפ"י רש"י כה,כ), שהדבר מגלה על אופיה המוצק שאינו מושפע ואינו מתקלקל מחברה וממשפחה מקולקלת, וכן מגלה על כך, שהרצון להיטיב נובע מעומק נשמתה ולא רק מחינוך חיצוני שטחי.