מותר לשנות מפני השלום

מותר לשנות מפני השלום

"ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן" (יח,יב).

וזו לשון רש"י "עדנה... דבר אחר לשון עידן, זמן וסת". אבל הקב"ה אמר לאברהם כך: "...למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי" (יח,יג), וזו לשון רש"י "שינה הכתוב מפני השלום שהרי היא אמרה ואדני זקן".

בבאור שינוי זה, מביא ספר דעת זקנים מבעלי התוס' שני פירושים, וכמו הפירוש השני סוברים ראב"ע והרמב"ן [כך גם מוכח מתרגום ירושלמי. בדעת רש"י צ"ע,

ונלע"ד שסובר כרמב"ן], ששרה אמרה שני דברים: א. שהיא לא יכולה ללדת כיוון שאין לה וסת ככתוב "אחרי בלתי היתה לי עדנה" בלשון תמיהה: האם אחרי שפסק ממני אורח נשים, הוא יחזור אלי?!  ב. "ואדני זקן". הקב"ה שינה ואמר לאברהם רק את הדבר הראשון ששרה אמרה, שהיא זקנה, ולא אמר שהיא אמרה גם שאברהם זקן.

השאלות

בקריאת דרשת חז"ל זו עולות מספר שאלות:

א. מדוע הקב"ה שינה לגמרי את מילותיה של שרה ואמר "ואני זקנתי" ולא אמר בדיוק את מילותיה "אחרי בלתי היתה לי עדנה", כלומר, שאין לה וסת.

ב. התורה כתבה בפסוק הקודם לפסוקנו "ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים". מדוע היה צורך לומר זאת הרי מיד בפסוק שאחרי זה שרה אומרת זאת בעצמה?

ג. שאלת האוה"ח הקדוש - "קשה איך יוציא ה' דבר מפיו יתברך מה שלא היה, והגם שאמרו ז"ל כי מכאן שמשנים מפני השלום אף על פי כן לערך רוממות אמיתות יתברך כי ממנו תוצאות אמת לא ידבר חס ושלום מה שלא היה", ועיין שם בהסבר לפי דעתו.

מילים בעלות משמעות כפולה

נלע"ד בעזה"י שהשאלות מתרצות זו את זו. אם הקב"ה היה אומר לאברהם, ששרה אמרה "אחרי בלתי היתה לי עדנה", ודבר זה [הפסקת הוסת] שייך רק בשרה, היה יוצא דבר שקר חס ושלום כקושית האוה"ח הקדוש. לכן אמר הקב"ה "ואני זקנתי" - מילים דו משמעיות, שאפשר להבין מהם ששרה דברה גם עליה וגם על אברהם, ששניהם זקנים, ואמרה בלשון יחיד כיוון שאיש ואשתו אחד הם, ובודאי כך הרגישו אברהם ושרה, וזקנה שייכת בשניהם כמו שהפסוק אומר לפני כן "אברהם ושרה זקנים", ולזה כתבה התורה פסוק זה לרמוז לנו שהפסוק הבא "ואני זקנתי" מתיחס גם לשרה וגם לאברהם ששניהם הוזכרו למעלה כזקנים. אבל וסת שייך רק בשרה - "חדל להיות לשרה ארח כנשים".

לפי הסברנו יוצא, שבאמת הקב"ה לא שינה את דברי שרה אלא רק ניסח אותם בצורה כזו הניתנת לפרשנות נוספת, ואברהם אבינו הבין מתוך דבריו ששרה מתכוונת רק לעצמה – כיוון שלימד עליה זכות.