סוד כפרתם של שני השעירים

סוד כפרתם של שני השעירים

ישנם דינים מיוחדים רבים בעבודת שני השעירים, כאשר כתוב בסוף עבודתם כך:

"וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר… ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר" (טז,כא-כב).

כלומר, השעיר לוקח את כל עוונות בני ישראל על ראשו אל המדבר, ועל ידי כך בני ישראל נשארים נקיים מעוונות.

צריך להבין כיצד על ידי שילוח השעיר נמחלים כל עוונות בני ישראל? [טעמי תורה נשגבים מבינתנו ואנו רק מנסים לקרבם אל לבנו].

הסבר

וזו לשון הרמב"ן (טז,ח) "…אבל צוה הקב"ה ביום הכפורים שנשלח שעיר במדבר לשר המושל במקומות החורבן… וחלקו [של שר זה] מן האומות הוא עשו, שהוא עם היורש החרב והמלחמות, ומן הבהמות - השעירים והעזים, ובחלקו עוד השידים הנקראים מזיקין בלשון רבותינו, ובלשון הכתוב שעירים, כי כן יקרא הוא ואומתו שעיר. ואין הכוונה בשעיר המשתלח שיהיה קרבן מאתנו אליו [שרו של עשיו] חלילה, אבל שתהיה כוונתינו לעשות רצון בוראינו שצונו כך…".

כלומר, על ידי מעשים אלו גם השטן מסנגר על בני ישראל ביום הכפורים לפני הקב"ה. עיין שם ברמב"ן באורך, שעל פי דברים אלו מסביר דינים רבים בענינו של השעיר המשתלח.

כיצד שילוח השעיר גורם לשטן לסנגר

הרמב"ן מצטט בתחילת דבריו מדרש אגדה מפרקי רבי אליעזר הגדול וזו לשונו "לפיכך היו נותנין לו לסמאל שוחד ביוה"כ שלא לבטל את קרבנם… וכל עוונותיהם של ישראל עליו שנאמר ונשא השעיר עליו, ראה סמאל שלא נמצא בהם חטא ביום הכפורים אמר לפני הקב"ה…[דברי סנגור על בני ישראל]".

נלע"ד בעזה"י להוסיף כך: ביום הכפורים עם ישראל עובר תהליך של התחדשות, לידה, כל עוונותיהם נמחקים, התחלה חדשה.

האישיות הישנה החוטאת מסומלת בשעיר שנשלח למדבר אל מקום הטומאה והרוע, כביכול אנו אומרים לרע "אתה אשם", האישיות הישנה שייכת לך, ואילו עם ישראל טהור. כל עוונותינו אינם מתוך רוע וקלקול שבנו אלא מתוך הרוע שבחוץ, שנמצא במדבר, ולכן על ידי תשובה יכולים העוונות להימחק, כיון שאינם חלק מעם ישראל באמת.

וזו כוונת התורה שהשעיר לוקח את כל עוונות בני ישראל אל המדבר, השעיר לוקח את העוונות לשם כיון שהעוונות שייכים לשטן, ליצה"ר ולא לבני ישראל.

האישיות החדשה של בני ישראל, זו הנקיה מכל לכלוך וחטא מסומלת בשעיר שמקריבים לשם ה' ולכן דמו נכנס אל פנים ביהמ"ק, אל קודש הקודשים, כביכול אומרים אנו שבפנימיותנו אנו קדושים, אנו שייכים לה', לקודש הקודשים.

צריך להתנהג כמלאכים

על מנת להראות שהעוונות הם חיצוניים לנו, וישראל בפנימיותם כולם קודש כמלאכי השרת, עלינו לפחות ביום הכפורים להתנהג כמלאכי השרת, מנותקים מגופניות ודבוקים רק ברוחניות, בתשובה, בתפילה ובעבודת הקרבנות בביהמ"ק. עלינו להראות לסמאל, שביום היחיד בשנה שאין הוא שולט שזהו יום הכפורים (נדרים לב: ובר"ן שם: השטן בימטריא 364 מתוך 365 ימים בשנה), ביום זה עם ישראל טהור וקדוש, ודבר זה מלמד שכל חטאנו במשך השנה הינם בגלל השטן ופיתויוו הדמיוניים.

וזו כוונת המדרש הנ"ל באומרו "ראה סמאל שלא נמצא בהם חטא ביום הכפורים", כלומר, כיון שראה, שביום היחיד שאין הוא שולט, עם ישראל מתנהגים כמלאכי השרת נסתתמו טענותיו וגם הוא מסנגר לפני הקב"ה על מעלתן הפנימית הטהורה של ישראל, שכל עוונותיהם אינם אלא מהרע שמחוץ להם.