ה"עם" - רכוש המלך או בני חורין

ה"עם" - רכוש המלך או בני חורין

בפסוק המתאר את נצחון ארבעת המלכים נאמר: "ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו" (יד,יא), ואילו בפסוק ט"ז כאשר אברם משיב את השביה כתוב "וישב את הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם". כלומר, כתוב שאברהם השיב את העם למרות שלא מסופר שארבעת המלכים שבו את העם.

נלע"ד בעזה"י להסביר סתירה זו על פי המצב בתקופה הקדומה. באותם זמנים, יחסו של המלך אל העם היה

כאל עבדים, כאל רכוש, כמו שמצאנו בספר שמואל א' בפרשת המלך [עיי"ש בכל הפרק]"צאנכם יעשר ואתם תהיו לו עבדים" (ח,יז).

לכן, התורה מתארת את שבית העם כלקיחת רכוש חמשת המלכים, וכאשר היא כותבת "רכוש" היא מתכוונת גם לאנשי סדום ועמורה.

מדוע, אם כן, התורה שנתה בלשונה ופעם קראה להם "רכוש" ופעם קראה להם "עם" [שאלת אחי, בן ציון הי"ו]? יתכנו שתי תשובות: תשובה ראשונה - כפילות, כאשר במקום אחד התורה פרשה מה שסתמה במקום שני. הרמב"ן עה"ת חזר על כלל זה מספר פעמים.

תשובה שניה - היחס של כדרלעומר ומלך סדום ושאר מלכי אומות העולם אל עמם היה כאל רכוש, ולכן כאשר התורה מדברת על כדורלעומר היא מתארת את האנשים בתור רכוש כיוון שכך הם התיחסו אליהם, אבל אברהם התיחס אליהם כאל אנשים, כאל עם, ולכן כאשר התורה מדברת על אברהם היא קוראת לאנשים בשמם האמיתי.

אולי משום כך, החזיר אברהם קודם את הרכוש ורק אחר כך את העם, על מנת להראות שמחשיב יותר את העם מאשר הרכוש וקשה לו להפרד מהם. [המילה "נשים" על פי הפרשנים, כוונתה לנשי לוט, והמילה "העם" כוללת את שאר הנשים והגברים].