"בֹשש משה"

"בֹשש משה"

"וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלקים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו" (לב,א).

וזו לשון רש"י "כי בשש משה – כתרגומו לשון איחור, וכן "בשש רכבו"... כי כשעלה משה להר אמר להם, לסוף ארבעים יום אני בא בתוך שש שעות, כסבורים הם שאותו יום שעלה מן המנין הוא, והוא אמר להם שלמים, ארבעים יום ולילו עמו, ויום עלייתו אין לילו עמו... אמר להם [השטן] מת משה שכבר באו שש שעות ["בשש" נוטריקון – באו שש (שפתח"כ)] ולא בא וכו', כדאיתא במסכת שבת...".

לעומת

שיטת רש"י הסוברת, שמרע"ה אמר לבני ישראל שהוא עולה לארבעים יום, אלא שהם טעו בחשבון וספרו גם את יום עליתו של מרע"ה להר סיני, ניצבת שיטת ריה"ל בספר ה"כוזרי" ולפיה עם ישראל לא ידעו שמרע"ה עולה לארבעים יום, אלא ההיפך, חשבו שהוא ירד ביום עליתו עם התורה, וכדברי החבר ב"כוזרי" "נשארו עומדים ומצפים לרדת משה... ונשארו עומדים במצבם זה ממתינים לבא משה מרגע לרגע... ויהי כהולך על מנת לשוב בו ביום" (מאמר א, אות צז). לפי שיטת ה"כוזרי" הסינגור על עם ישראל גדול יותר מאשר בשיטת רש"י.

שיטתו של רש"י מבוססת על הגמרא במסכת שבת (פט.), ונלע"ד בעזה"י ששיטתו של ה"כוזרי" מבוססת על מדרש תנחומא ישן (בהעלותך סי' כד' - הובא בספר תורה שלמה), וזו לשונו "וירא העם כי בשש משה (לב,א) - אין בושש אלא שיהוי שנאמר מדוע בושש רכבו לבא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו".

רש"י (לב,א) תרגם את המילה "בושש" כמו אונקלוס, מלשון איחור, ואיחור משמעו כאשר עובר זמן ידוע, וזהו אחר שעברו לדעתם ארבעים יום שאמר להם מרע"ה. יתכן שהם למדו לפרש כך מהפסוק "מדוע בשש רכבו לבא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו" (שופטים ה,כח). בפסוק זה גם כתוב "בשש" וגם כתוב "אחרו", והבין רש"י שמילים אלו בעלי משמעות זהה.

אבל בתרגום יונתן בן עוזיאל וכן במדרש תנחומא הנ"ל המילה "בֹשש" מפורשת כשהִיה, התמהמות. ובפשטות, פרוש המילה הוא, שמרע"ה התעכב בהר, ללא קשר לזמן מסוים, וזה מסתדר להסבר הכוזרי, שבכל יום חיכו למרע"ה עד שראו שהוא מתעכב זמן רב מדי. לפי שיטה זו, בפסוק בספר שופטים מתוארים שני ענינים שונים – "בשש" מענין התמהמהות, ו"אחרו" מלשון עיכוב מזמן ידוע.

לאחר זמן מצאתי סיוע לדברי בפרוש המלבי"ם שם, וזו לשונו "כי יש הבדל בין אחר ובין בושש, בושש הוא המתמהמה יותר מן הרגיל, והמאחר מאחר זמן קבוע שהיה מעותד לחזור".

יתכן שריה"ל בכוזרי גם למד את דבריו מכך שהמדרש הנ"ל סתם דבריו ולא פירש כדברי רש"י על פי הגמרא שהם חיכו ארבעים יום.