"נעשה" או "נעשה ונשמע"

"נעשה" או "נעשה ונשמע"

"ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר ה' נעשה"(כד,ג).

ואילו בפעם השניה שמרע"ה מדבר עם בני ישראל באותו מעמד כתוב "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע"(כד,ז), יש תוספת של המילה "ונשמע".

נלע"ד בעזה"י להסביר

על פי דברי רש"י, שבפעם הראשונה מרע"ה אמר לעם את מצות פרישה והגבלה וז' מצוות שנצטוו בני נח, ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין שניתנו להם במרה (רש"י כג,ג). ואילו בפעם השניה כותב רש"י על המילים "ספר הברית": "מבראשית עד מתן תורה ומצוות שנצטוו במרה".

כלומר, בפעם הראשונה מרע"ה אמר לבני ישראל רק מצוות, ואילו בפעם השניה הוא קרא בפני בני ישראל את "ספר הברית", שהוא ספר התורה הכולל בנוסף למצוות גם את ספר בראשית, שיש בו הרבה "סיפורים".

כעת נוכל להבין באופן פשוט את המילים השונות בתגובותיהם של בני ישראל בשתי הפעמים. לגבי מצוות שייך לומר "נעשה", אבל לגבי סיפורי ספר בראשית לא שייך לומר "נעשה".

ולכן, בפעם הראשונה אמרו בני ישראל "נעשה" בלבד ולא הוסיפו "ונשמע", כיון שמרע"ה אמר להם רק מצוות, אבל בפעם השניה שאמר להם גם את ספר בראשית, אמרו "נעשה" על המצוות, והוסיפו "ונשמע" על ספר בראשית, וכוונתם בתוספת זו היתה, שלא רק שיקיימו את כל המצוות אלא גם ילמדו את "סיפורי" התורה וישמעו אותם מתוך הבנה שהם קדושים וזכים ככל שאר דברי תורתנו הקדושה.

זוהי מעלה גדולה לישראל שהבינו שמכיון שכל ה"סיפורים" הללו נכתבו בתורה, אז בודאי שהם קדושים וטהורים וסודות עליונים מסתתרים בהם, ו"סיפורים" אלו, בנוסף על המסרים והלימודים החשובים שלמדים מהם, הם גם לבוש וכיסוי לסודות עליונים.

אמנם מהגמרא במסכת שבת (פח.) יוצא אחרת מפרושנו את "נעשה ונשמע". הגמרא פרשה שגם "נעשה" וגם "נשמע" מדברים על מצוות התורה, וכוונת מילים אלו, שבני ישראל קיבלו עליהם לקיים את כל מצוות ה' לפני ששמעו ובדקו האם הם מתאימים להם אם לאו, כיון שבטחו בקב"ה שודאי יתן להם מצוות שמתאימות לנשמתם.

אלא שצריך עיון בענין זה, כיון שלא מצאתי מפרשני התורה שהסביר את משמעות המילים "נעשה ונשמע" כמו הסבר הגמרא, ואולי משום שאין זה פשט המילים אלא רק בדרך הדרש.