חשיבות המערכת הטכנית של בית הדין

חשיבות המערכת הטכנית של בית הדין

"ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם... ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה... שרי אלפים שרי מאות וגו'" (יח,יג-כז).

מתי היה זמנה של פרשת הקמת ערכאות מסודרות בבתי הדין?

וזו לשון רש"י "מוצאי יוה"כ היה... ואין פרשה זו כתובה כסדר... אף לדברי האומר יתרו קודם מתן תורה

בא..." [עיין שם ברש"י שהוכיח את הדברים].

ישנה מחלוקת תנאים האם ביאת יתרו למחנה ישראל היתה לפני מתן תורה, כפי סדר הפרשיות, או לאחר מתן תורה. רש"י סובר, שגם לפי הדעה שיתרו בא קודם מתן תורה, פרשת מינוי הדיינים [שרי אלפים ושרי מאות וכו'] היתה לאחר מתן תורה. אף על פי כן, התורה הקדימה את המאוחר וכתבה את פרשת מינוי הדיינים קודם מתן תורה. מדוע?

לפי הדעה, שביאת יתרו היתה קודם מתן תורה ניחא. וניתן להסביר כך: כיון שכתבה התורה את הפרשה של ביאת יתרו למחנה ישראל קודם מתן תורה, כתבה התורה גם את הפרשה של מינוי הדיינים בסמוך לפרשה זו, כיון ששתיהן עוסקות ביתרו, והתורה רצתה לכתוב את כל עניינו של יתרו במקום אחד, ולא לפרושׂ אותו על פני מספר פרשות. נותר לנו להבין את הדעה הסוברת שגם ביאת יתרו למחנה ישראל הייתה לאחר מתן תורה.

נלע"ד בעזה"י שהתורה רצתה ללמד אותנו מסר חשוב בכך שהקדימה פרשה זו למתן תורה. והוא: החשיבות הגדולה שיש לסדרי מִנהל תקינים במערכת בתי הדין. עד כמה חשוב שיהיו מספיק דיינים, ועד כמה חשוב שהדיינים יהיו "אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שנאי בצע" (יח,כא). ללא תנאים אלו התורה לא תוכל להגיע לידי מימוש בצורה שלמה.

ויש לכך מספר סיבות: גם משום שיש תורים ארוכים מאד בבית הדין ולכן אנשים מתיאשים ולא הולכים לדין תורה. גם משום שפסיקת הדין נמשכת לאורך זמן רב. גם משום שהדיינים לא מתאימים להיות דיינים וממילא התורה נשארת רק בספרים ולא מיושמת בפועל בחיי האנשים, למרות שזהו תפקידה העיקרי.

לכן הקדימה התורה את סדרי המנהל לפני מתן תורה, להראות, שקודם כל צריך שמערכת המשפט תהיה מתוקנת ורק אז יכולה להינתן התורה, כיון שרק אז התורה תמלא את תפקידה להיות מיושמת בעולם הזה ולהדריך את חייהם של עם ישראל.