דברה תורה בלשון בני אדם

דברה תורה בלשון בני אדם

"ותבאנה אל רעואל אביהן..." (ב,יח).

לכאורה פסוק זה סותר פסוק בפרשת בהעלותך "ויאמר משה לחבב בן

רעואל המדיני חתן משה...". מהפסוק שם מוכח, שרעואל היה אביו של חובב, לעומת הפסוק בפרשת שמות שמשמע ממנו, שרעואל הוא חובב והוא היה אביהן של צפורה ואחיותיה.

התשובה לשאלה זו תלויה במחלוקת לגבי מספר השמות שהיו ליתרו המופיעה ברש"י על פרשתנו. יש אומרים שהיו ליתרו שבעה שמות ורעואל הוא אחד מהם, ויש אומרים שהיו לו פחות משבעה שמות [עיין "תורה שלמה" יח,א אות ו], כאשר רעואל הוא שמו של אביו של יתרו (שמות יח,א ברש"י). וזו לשון רש"י לגבי הדעה השניה "ויש אומרים רעואל אביו של יתרו היה, ומהו אומר ותבאנה אל רעואל אביהן שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא , ספרי".

למדנו יסוד חשוב מדברי רש"י אלו, שהתורה משתמשת במושגים שבהם מורגלים בני האדם שעליהם היא מדברת, ומכיון שבפסוק בשמות מדובר בבנותיו של יתרו שהלכו אל סבן והן היו קוראות לו אבא, כך גם התורה קוראת לו אבא שלהן, כיון שכך הן קראו לו ומסתבר שגם התייחסו אליו כאל אביהן. ואולי יסוד זה כלול בדברי חז"ל "דברה תורה בלשון בני אדם".