פרשת בא: התנהגותו המוזרה של פרעה במכת הארבה

התנהגותו המוזרה של פרעה
במכת הארבה פרעה מתנהג בצורה שונה מזו שהתנהג עד כה במספר דברים:
הבדל ראשון - פרעה בעצת עבדיו קורא למשה ואהרן ואומר להם "לכו עבדו את ה' אלקיכם, מי ומי ההלכים" (י,ח). מדוע פרעה שאל מי הולך לעומת המכות הקודמות שבהן הבטיח שהוא ישלח את בני ישראל ולא שאל?
הבדל שני - "ויאמר אלהם יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם" (י,י). לפי מדרש שמות רבה, במילים אלו פרעה טען כלפי משה ואהרן שמדרישתם לקחת גם את הילדים מוכח שהם רוצים לברוח ולא לחזור ולכן הוא לא ישמע בקולם, וזו לשונו "מהו רעה נגד פניכם, אמר להן דרך הבחורים והזקנים לזבוח, שמא הקטנים והטף? מי שאומר דבר זה אין דעתו אלא לברוח... לפיכך איני שומע לכם לכלום" (פרשה יג,ה).
מדוע פרעה אמר להם זאת, ולא כמו בשאר המכות שה' חיזק את לבו ולא שילח אותם ללא שום הסברים מדוע הוא לא משלח?
הבדל שלישי - "ויגרש אתם מאת פני פרעה" (י,יא). פרעה גירש את משה ואהרן מה שלא עשה כך בשאר המכות שקדמו למכת הארבה, ובאמת בהמשך המכה כאשר פרעה מחזיר את משה ואהרן הוא מתנצל על כך שהתנהג עמהם בצורה מכוערת, וכמו שכתוב "חטאתי לה' אלקיכם ולכם" (על פי מדרש).
לפני המכה לעומת בתוך המכה
נלע"ד בעזה"י להסביר שני הסברים, שיתכן שהם משלימים האחד את השני:
הסבר ראשון: עד מכת הארבה פרעה היה מבטיח למרע"ה שהוא ישלח את בני ישראל רק באמצע המכה ומתוך בקשה שה' יפסיק את המכה, כמו שכתוב במכת צפרדע "העתירו אל ה' ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו לה'" (ח,ד), וכן בערוב, וכן בברד. לעומת זאת, בפסוקים אלו מדובר לפני תחילת מכת הארבה ופרעה ועבדיו נכנעו כלפי משה מהאיום העתידי של המכה עוד לפני שהיא הורגשה, ולכן הם הרגישו פחות פחד ויותר עזות כלפי משה ואהרן, כיון שעדיין לא הרגישו על גופם את המכה, והיא לא היתה מוחשית.
זו הסיבה שהם ניסו להתמקח עם משה מתוך רצון שלא לשלח את כל בני ישראל ולהשאיר את הילדים, אבל כאשר בא הארבה ומכתו הורגשה היטב, הם קראו בבהלה למשה ונכנעו כלפיו ללא תנאים וללא דרישות. זו גם הסיבה שהם העזו לגרש את משה, כיוון שלא כל כך פחדו ממנו והרגישו מעליו, וכאשר לא שמע לדרישתם כעסו עליו.
פרעה מנסה לרצות את עבדיו
הסבר שני: במכת הארבה קרה מהפך מדיני במצרים. עד עכשיו לא היה כח לעבדי פרעה, דהיינו להנהגה המצרית [עיין על כך בפרשת וארא], והם לא העזו לבא בתביעות אל פרעה, אבל כעת, כנראה בגלל שהתרבו, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, הם העזו לבא בתביעה אל פרעה לשלח את בני ישראל.
בשלב זה פרעה היה חייב לפעול בזהירות, והוא לא היה יכול להתעלם מדרישתם של שריו לשלח את בני ישראל, שמא ימרדו בו, למרות שהוא בעצמו לא רצה לשלח את בני ישראל כיון שה' הכביד את לבו.
לכן פרעה עשה הצגה וקרא למשה ואהרן ונכנס עמהם בדברים "מי ומי ההולכים" והתווכח איתם והוכיח לעבדיו שבעצם בני ישראל רוצים לברוח ולא רק ללכת לעבוד את אלקיהם. אמנם הוא מדבר עם משה ואהרן, אבל המטרה של כל ההצגה היתה רק להרגיע את הרוחות של עבדיו הפוחדים והכועסים.
פרעה עשה דבר נוסף, הוא גירש את משה ואהרון בביזיון. ישנם לענ"ד שני מניעים מדוע עשה זאת דוקא במכה זאת.
מניע ראשון - עד מכת הארבה פרעה לא 'נלחץ' ממרע"ה והמכות, כיוון שהרגיש בטוח בממלכתו, ולכן לא היה אכפת לו כל כך ממשה ואהרון עצמם, אבל כאשר הוא הרגיש שכסאו עומד בסכנה, הוא נלחץ ופעל מתוך איבוד עשתונות וגרש את משה ואהרון.
מניע שני - כאשר פרעה ראה שעבדיו מתחילים לפחד ולהאמין במשה, ניסה לגרום להם לזלזל במשה על ידי כך שהוא מגרש אותו ומבזה אותו, וכך הוא גם עשה במכת החושך כאשר הוא איים על משה שלא יראה פניו, ואם יראה פניו ימות. חשב פרעה, שעל ידי שעבדיו לא יכבדו את משה הם גם לא כל כך יאמינו לדבריו וממילא לא ילחצו עליו לשחרר את בני ישראל.