לא רק בזמן מחלה- כל הסיבות להתחיל לקחת פרוביוטיקה

"אתה זה מה שאתה אוכל", אומר הפתגם הידוע, אך לצד המזון עצמו על ערכיו התזונתיים, יש לקחת בחשבון גם את טריליוני היצורים הזעירים השוכנים בגוף ומסייעים לו להתמודד בהצלחה עם אתגרי עיכול, מכשולים בדמות חיידקים מזיקים, פטריות ושאר מרעין בישין. החיידקים "הטובים" השוכנים במעי האדם לוקחים חלק פעיל בעיכול מזונות שונים והפיכתם לחומרים שאותם גוף האדם מסוגל לספוג ולהשתמש. הם דואגים להילחם כנגד פולשים מזיקים זערוריים ועוזרים לשמור על בריאותנו. את מאזן החיידקים ה"טובים" ששוכנים בגוף האדם ניתן לשפר משמעותית באמצעות מזון ותוספי מזון המכילים פרוביוטיקה, הנמצאת כיום בחוד החנית של המחקר הרפואי.

על מה כדאי להסתכל בבחירת פרוביוטיקה?
ישנם מאות אם לא אלפי סוגים של חיידקים "טובים" המשתייכים למשפחות שונות. ככלל כל חיידק מוכר מסומן על ידי צירוף הכולל אותיות לטיניות ומספר, אך כיום, ההתמקדות היא באותם חיידקים שזוהו כמיטיבים. חיידקים שונים אחראים לפעילויות שונות: ישנם אלו אשר מפרקים שאריות מזון שהגוף אינו מסוגל לפרק ומייצרים מהן חומרים אותם הוא מסוגל לספוג, לדוגמה – ויטמין K. חיידקים אחרים עוזרים לרסן השתלטות של חיידקים ופטריות מזיקים ובכך עשויים למנוע למשל התפתחות דלקות בנרתיק ובדרכי השתן. לכל חיידק יש את התנאים האופטימליים שבהם הוא מתקיים. ישנם חיידקים שפורחים בסביבה חומצית כמו הקיבה ואילו אחרים זקוקים לסביבה פחות חומצית ומתיישבים באזורים אחרים של מערכת העיכול.

בגלל המגוון הגדול, כדאי להתאים בין סוגי החיידקים לבין התופעה שאותה רוצים למנוע. ישנם חיידקים הפועלים למניעת מחלות חורף או דלקות אוזניים בקרב ילדים, בעוד אחרים מסייעים למערכת העיכול, למשל בהתגברות על עצירות. בבחירת הפרוביוטיקה המתאימה ביותר, רצוי לשמור על כמות גדולה של חיידקים, ממגוון סוגים, שעברו ייבוש על מנת לשמור עליהם חיים ופעילים במעי ולא בחודשים בהם הם על מדף.

אבל למה בכלל צריך להוסיף על הקיים?
כידוע, אורח החיים המודרני הוא לא בהכרח בריא: מזון מעובד, תרופות שנלחמות אמנם היטב בחיידקים "רעים" אבל תוקפות גם את "הטובים", מחסור בפעילות גופנית, לחץ – כל אחד מהגורמים הללו אינו תורם לשיפור הבריאות ואפילו פוגע בה. וכשהגוף נפגע, נפגעים גם כל אותם טריליוני חיידקים השוכנים בו ועוזרים לו בתפקוד.
קחו למשל מצב כמו ג'ט לג. לא רק לנו לוקח זמן להסתגל לשעות הערות והשינה החדשות, אלא גם לחיידקים בגוף. הפגיעה בחיידקים הללו יכולה להחליש את המערכת החיסונית, לתרום להתפרצות אלרגיות ולבעיות במערכת העיכול כגון שלשול, עצירות או נפיחות בבטן.
מצב נפוץ אחר הוא לאחר לקיחת תרופות. קיימות תרופות הפוגעות באוכלוסיית החיידקים הידידותיים לגוף ובפרט תרופות ממשפחת האנטיביוטיקה. בזמן ולאחר נטילת אנטיביוטיקה אוכלוסיית החיידקים הידידותיים נפגעת ומתדלדלת. זו אחת הסיבות לתופעות הלוואי המתלוות לנטילת אנטיביוטיקה – פטריות וגינליות, שלשולים וכיוצא בזה.

עם זאת, יש לציין כי חיידקים ידידותיים חיים לא רק בתוספי מזון אלא גם במוצרי מזון שונים. עקב תיעוש המזון והפיכתו למעובד בחיים המודרניים, רבים מאותם חיידקים השוכנים במקור במוצרי מזון שונים אינם מגיעים לבני האדם. דוגמה טובה לכך היא היוגורט. מה שהופך את החלב ליוגורט הם חיידקים, חיידקים טובים הנחוצים לאדם. רבים מהיוגורטים המגיעים למדפי הסופר מרקט עוברים תהליך המיועד להרוג חיידקים אלו על מנת למנוע "חיקוי" על ידי מתחרים או כדי להאריך את חיי המדף של המוצר. לעומתם, יוגורטים המשווקים כ"ביו" לא עוברים תהליכים אלו ומגיעים בצורתם המקורית, הכוללת את החיידקים הטובים.

למי מומלץ לצרוך מוצרי פרוביוטיקה?
ככלל, פרוביוטיקה מומלצת לכלל האוכלוסייה, כולל ילדים, כדרך קבע. בזמן ומיד לאחר נטילת אנטיביוטיקה כדאי להגדיל את המינון כיוון שאנטיביוטיקה מדללת את כמות החיידקים הטובים בגוף. מאחר שאין סכנה של נטילת עודף פרוביוטיקה, גם כשמדובר בילדים – למעשה אין סיבה שלא לקחת, למעט מצבים בהם נוטלים תרופות שמטרתן לדכא את המערכת החיסונית, למשל לאחר השתלה. כמו כן כאשר יש בעיות בעיכול, שלשול, עצירות או נפיחות בבטן – כדאי לבדוק האם פרוביוטיקה עוזרת לטפל במצב. במקרים רבים הפרוביוטיקה תעזור במקרים אלו. כדאי גם להשלים את נטילת הפרוביוטיקה בהגדלת הצריכה של סיבים תזונתיים. הסיבים התזונתיים אינם מעוכלים על ידי הגוף אך משמשים כמזון לחיידקים הטובים שכן מסוגלים לפרק ולעכל אותם.