דברים חשובים על כשרות שמן זית

מעלותיו של שמן הזית גדולות ומפורסמות. הזית הוא אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ובשמן הזית הודלקה המנורה בבית המקדש. נס החנוכה נעשה בפח השמן היחיד שנותר חתום בחותמו של הכהן הגדול, כלומר, היה זה שמן זית עם הכשר של הכהן הגדול. בעבר, היה חשש שגוים יטמאו את השמן והוא יפסל לשימוש בבית המקדש. כיום, אין אנו עוסקים בטומאה וטהרה, אך עדיין קיימים חששות כבדים בענייני כשרותו של השמן.

מה הן הבעיות הקיימות בשמן הזית?

א. הכשר מזויף: בשנה שעברה פרסמה הרבנות הראשית אזהרה כלפי למעלה מחמישים חברות שונות. כולן מכרו שמן זית עם חותמות של הכשרים מעולים ומוכרים, אך מזויפים ולא מאושרים (רשימת הזיופים מופיעה בעדכון מס' 5 משנת תשע"ב, ומן הסתם גם השנה מספר הזיופים לא יפחת).

ואם תשאל השואלת, איזו בעיה יכולה להיות בשמן זית, הרי סוף סוף זהו רק שמן זית? אלא שפעמים רבות, במקום שמן זית מוכרים לנו שמנים אחרים מן החי (מבהמות לא כשרות או שלא נשחטו כראוי) ואפילו שמנים שאינם ראויים למאכל אדם. כך שמעבר להטעיה הצרכנית שבכך, פעמים רבות יש בכך שאלה כשרותית לא פשוטה.

ב. ערלה: כיום, בשל השינויים בצורת הגידול המודרנית של מטעי הזיתים, יש סיכוי סביר שהזיתים יהיו פירות ערלה האסורים באכילה.

ג. אי הפרשת תרומות ומעשרות: זו, ב"ה, בעיה שכל צרכן יכול לפתור ע"י הפרשה בביתו (כשיש ספק, מפרישים בלי ברכה).

ד. בעיות כשרות בתהליך הפקת השמן: בעבר, הפקת השמן וכתישת הזיתים נעשתה בצורה פשוטה וללא תוספות של חומרי עזר. כיום, בשל מחירו הגבוה של שמן הזית (כ- 40 ₪ לליטר), מנסים להוציא מהזיתים את כמות השמן המקסימלית שאפשר להפיק מכל זית וזית. מטרה זו מושגת על ידי הוספת אנזימים במהלך תהליך מיצוי השמן. חלק מן האנזימים המצויים בשימוש תעשיות המזון מיוצרים מבעלי חיים, שיתכן מאוד והם נבלות, טרפות או מבהמות ומחיות האסורות באכילה. גם כאשר משתמשים בכמות מזערית של אנזימים במהלך עיבוד המזון, מבחינה הלכתית הם אלו היוצרים את התהליך ("מעמיד"), ואינם מתבטלים בתערובת, אפילו בכמות גדולה מאוד, וממילא כל השמן אסור באכילה.

ה. צבעי מאכל: בחלק מהזיופים מעורב שמן הזית עם שמנים זולים. כדי לשמר את צבעו המקורי של שמן הזית, מוסיפים לתערובת צבע מאכל (ירוק או חום). אמנם, בדרך כלל, מקורם של צבעי המאכל הוא מן הצומח, אך בתהליך הייצור שלהם מערבבים בהם חומצות שומניות שיתכן ומקורן מן החי, והן בעייתיות מבחינה כשרותית.

אז מה עושים?

א. הטוב ביותר, כמובן, גם מבחינה צרכנית וגם מבחינה הלכתית, לקנות שמן זית המיוצר על ידי חברות מוכרות ומפורסמות. במקרה הזה, קניה ברשתות הגדולות עדיפה על פני קניה בשוק.

ב. מחירו של שמן זית ישראלי אמיתי עומד על כ- 40-50 ₪ לליטר (יש לשים לב, שיש בקבוקים המכילים פחות מליטר, ומאידך, מחירו של ליטר שמן מיובא נמוך יותר). ככלל אפשר לומר, ששמן שמחירו זול יותר בצורה משמעותית, מסתבר מאוד שיש בו בעיה כשרותית.

ג. רצוי מאוד להימנע מקניית שמן זית מאנשים פרטיים, יהודים או גויים, אלא אם ידוע בבירור שאותו אדם בקיא בכל נבכי הרמאויות המודרניות הקיימות בייצור שמן הזית.

ד. כדאי לעיין בעדכון שמפרסמת הרבנות הראשית לישראל לפני חנוכה.

יהי רצון שנזכה לראות באור החדש המתגבר מיום ליום ומאיר על ציון בסוד הקץ המגולה, ובניצחון כל הרוצים להחשיך את אור ה' בעולם. חנוכה שמח!