שלום

שלום

אמרו חכמינו בילקוט שמעוני תהלים רמז תשיא:
"רבי שמעון בן חלפתא אומר גדול השלום - שאין כלי מקבל ברכה אלא השלום, שנאמר ה' יברך את עמו בשלום. ר' אלעזר הקפר אומר גדול השלום - שאין חותם כל הברכות אלא השלום, שנאמר יברכך ה' וישמרך עד וישם לך שלום. רבי אלעזר בנו אומר גדול השלום - שאפילו ישראל עובדים עבודת אלילים ושלום ביניהן, אין השטן נוגע בהם, שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו, אבל משנחלקו מה נאמר חלק לבם עתה יאשמו".
השלום היה חביב מאד על ר' יוסף ובכל כוחו דבק בו והתרחק מן המחלוקת והמריבות כמו מאש. ובדרך זו חינך והדריך את בני ביתו אחריו. והיה מוכן לוותר על דברים רבים מפני השלום. השלום היה חשוב לו ביותר, הן בתוך המושב והן בתוך המשפחה. תמיד וויתר.
מספר בנו הרב יהושע:
"כאשר הורי הגיעו למושב הייתה אז תקופה של חמולות, והמושב נחלק לשתי חמולות. כשאבי הגיע באותו ערב למושב היו תגרות בין שתי החמולות כי החמולה השנייה הבינה שבבואו של אבי כוחה של חמולת משפחתו תהיה חזקה יותר משום שאבי, שכולם הכירו את כוחו ומעמדו, יהוה משקל רציני שיטה את הכף. אלא ששתי החמולות טעו. החמולה שהייתה ממשפחתו הקרובה שחשבה שאבי אכן יסייע ויהיה פעיל למענה, התבדתה כאשר הבינה שלאבי הייתה הסתכלות משלו על הדרך שתושבי המושב ילכו בה: דרך של שלום ויחד, התחשבות בזולת ולא רדיפה אחרי הישגים חומריים. וגם החמולה השנייה ראתה שאבי היה נייטרלי כיאה לאיש תורה, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. ואכן כך הוא פעל. [כדאי להוסיף על דבריו, שלימים שתי החמולות היריבות כביכול התחתנו זו בזו ואחת הבנות של ר' יוסף התחתנה עם מישהו מהחמולה היריבה ומזה נולד עורך הספר ואחיו ואחיותיו]".

הרב יהושע:
"להיות למעלה משלושים שנה מכובד בחברה ולא להגיע לעולם למחלוקת ולריב ושכל הצדדים יעריכו אותך זה דבר גדול וקשה למצוא אותו בימינו, כי אנשים שהגיעו למעמד גבוה מנצלים פעמים רבות את מעמדם, אך אבי ז"ל לא נהג כך. וכן פעמים רבות אנשים מקנאים בהם".
מספרת בתו דבורה:
"אסתר הבת דודה מספרת כי אבא תמיד היה משכין שלום ותמיד בוחן את האדם הניצב נגדו מה הוא מבלי להתייחס לכל המלבושים החיצוניים.
הוא היה משכין שלום והיו באים אליו זוגות שהיו ביניהם וויכוחים ומריבות והיה בחכמה מייעץ להם מה לעשות".
מספר הרב יהושע:
"הוא לא היה מאלה שנכנסו למחלוקות ולריב ותמיד הסביר לי שעדיפה השתיקה על פני התוכחה והמוסר, אבל פעם כשסיפרתי לו שבמסגרת עניין מסויים דברתי ואמרתי את המציק לי ועמדתי על שלי הוא אמר לי יפה, לפעמים גם זה צריך".
מספרת בתו תמר:
"כשהיינו גרים במושב אחוזם אבא ז"ל לא התערב בשום עניין במושב. תמיד אהב את כולם וגם כולם אהבו אותו. שנא פוליטיקה פנימית וכל מיני מאבקי כוח ותככים".