שונא מתנות

שונא מתנות

ר' יוסף היה שונא מתנות. הוא התרחק מהלוואות והסתפק במה שיש. ואף מי שקנה משהו בשבילו היה מתעקש להחזיר לו. אך לקבל מתנות היה ממש שונא.
אחד מנכדיו, גיא פרץ הי"ו קנה לו שעון דובר על מנת שידע מה השעה בתקופה שכבר לא היה יכול לראות את השעון. הנכד כמובן התכוון למתנה גמורה בפרט שהשעון לא יקר. אך ר' יוסף התעקש להחזיר לו את הכסף.

בנו הרב יהושע מספר שלאחר עלייתו לארץ הציע לו הדוד בית וחנות אך הוא סירב כל תוקף. הוא סירב בכל תוקף לקבל מתנות אלא רק ממה שידו הפתוחה של הקב"ה תיתן לו.
מספרת בתו דינה:
"היה דוד שהציע לו לבא לתל אביב או לכפר סבא ושם הציע לו לקבל חנות לשחיטה ובית כנסת או ישיבה ללמוד וללמד בחינם ויוכל להתפרנס ברווח גדול, אך הוא מרוב ענווה שהייתה בו לא רצה להשתמש בכתרה של תורה ולא רצה לקבל מתנות. וגם כאשר הציעו לו לעבוד בתור מנהל סירב לכך, אלא רק מזיעת אפיו בפרדס שבו עבד ופרנס בכבוד את המשפחה ברוכת הילדים בן פורת יוסף".

מספרת בתו רבקה:
"אבא שלנו היה רגיש ומתחשב מאד באחרים. אהב מאוד להעניק ולתת לאחרים אך לא אהב לקחת מאחרים שמא יחסר להם [כנראה סעודה שאינה מספקת לבעליה וגם מצד שונא מתנות יחיה]. גם אם היו נותנים לו משהו שאהב שאל תמיד נשאר גם לך? גם לך יש? ולמה את טורחת?".