העמקה ועיון בלימוד ובתפילה

העמקה ועיון בלימוד ובתפילה

ידועים דברי הגר"א על מי שיכול ללמוד את התורה בהבנה יותר מעמיקה ומסתפק בהבנה שטחית ורדודה שהוא חוטא בביטול תורה. בתורה יש עומקים רבים ועל כל אחד ללמוד תורה באופן הכי עמוק שהוא יכול. כל אחד לפי מדרגתו ולפי יכולותיו.
אחד העקרונות של ר' יוסף היה העמקה בלימוד. תמיד היה מנסה להבין ולחקור ולרדת לשורש העניין.
מספר בנו הרב יהושע:
"לעולם לא למד ללא העמקה וללא הבנת העניין עד סופו. גם כשלמד חוק לישראל, לימוד שאנשים לומדים מתוך הרגל וללא העמקה הוא שם לב לכל מילה ומילה והתעמק במפרשים על מנת להבין את העניין".

מספר נכדו הרב שמעון פרץ:
"סבא היה מעמיק גדול. בכל תחום. בלימוד גמרא, בלימוד הלכה ואף בלימוד התנ"ך ומפרשיו. ובפרט בפירוש רש"י שהיה חביב ביותר והיה חוזר על הכינוי "פרשנדתא" פעמים רבות. דרכו הייתה לשאול אותי מדוע רש"י פירש ככה או ככה. היה מנסה להבין על איזו שאלה נסתרת רש"י בא לענות.
אחד הדברים שהשפיעו עליי התרחש כאשר הוא לימד אותי טעמי הפטרה לבר מצווה. אני הייתי להוט ללמוד את הטעמים ורציתי מיד להתחיל לקרוא את ההפטרה, אך הוא סירב. "קודם כל נלמד ביחד את ההפטרה ונבין מה היא אומרת ורק לאחר מכן אלמד אותך כיצד לקרוא אותה ובאילו טעמים", אמר לי. הבנת ההפטרה חשובה מאד והיא קודמת ללימוד המנגינה.
כשהייתי מבקר אצלו הוא היה מדריך אותי בנעימות ובחיבה כיצד להתקדם בלימוד והדברים נחקקו בליבי והשפיעו עליי. כשהייתי ילד היה נותן לי לקרוא סיפורי צדיקים ועל אליהו הנביא. כאשר גדלתי מעט נתן לי לקורא חומש עם רש"י. לאחר מכן היה אומר לי: אתה כבר גדול וצריך לנסות להבין מדוע רש"י פירש כך או כך. אתה צריך להתאים את רמת הלימוד שלך לגיל שלך וליכולות שלך. הקו החינוכי שלו היה שאדם צריך ללמוד באופן שהוא קצת יותר קשה מהרמה שלו. אם הלימוד יהיה קשה מידי הוא לא יבין באמת ולא יתקדם. אולי רק יצטט משפטים אך ללא הבנה מעמיקה. ואם הלימוד יהיה קל מידי הוא אמנם יבין אך לא יתקדם מבחינה לימודית ולכן הלימוד צריך להיות רק קצת קשה".

הרב יהושע:
"היה לו זיכרון עצום וגם מחשבה מעמיקה עד הרגע האחרון. כשקראתי לפניו בחוק לישראל או גמרא בזמנים הקשים באחרית ימיו הוא היה מקשיב באופן מופלא לכל מילה ולא דילג על כלום. היכן שגילה שלי עצמי הדברים לא היו מספיק מובנים ומבוססים היה חוקר ושואל אותי שאלות שהביאוני להתמקד ולהבין שכאן צריך יותר להעמיק עד שהגעתי אל ההבנה המדויקת. כשהלמוד היה מתמשך ובמצבו נזקק למנוחה היה אומר לי טוב שנשאיר את זה לזמן שאוכל להתבונן בדברים.
הוא לעולם לא וויתר על הבנה נכונה ומדוקדקת. מה שהיה קשה עליו יותר מכל זה שלא יכול היה ללמוד בכוחות עצמו בגלל שראייתו שנפגעה זו גם הייתה הסיבה לכך שלפעמים הרגיש חוסר אונים משום שכל ימיו היו תלמוד תורה עם דרך ארץ [בזמנו הפנוי ממטלות הפרנסה]".

הרב יהושע:
"זכר כל מה שלמד וגם את מה שלמד בצעירותו. גם שכלו הישר הוסיף להרחבת ידיעותיו הוא הסתכל על כל דבר בעולמנו בהסתכלות אחרת ממה שאנו הפשוטים מסתכלים. הוא הבין כל דבר עד לעומקו. הוא קלט מיד כשסיפרו לו דבר מה מהי כוונת האומר והאם הוא דיבר אמת ולמה אמר את הדברים שאמר ומי המקור למה שהוא אמר [כלומר ממי שמע את הדברים].
הזיכרון בדברי תורה היא תוצאה של יראת שמים אהבת התורה ולימוד לשמה".

לסיסמאות יש ערך חשוב, אך רק כאשר אדם מבין מה עומד מאחוריהן. מילות התפילה הן מעין סיסמאות, מילים שמקפלות בחובן הרבה ועלינו להבין מה מסתתר מאחוריהן ומהי כוונתן. לא כוונה של סודות הגנוזים בהם, אלא כוונה פשוטה של המילים.

ההעמקה של ר' יוסף באה לידי ביטוי גם בהבנה נכונה ומעמיקה של מילות התפילה.
דרכו הייתה להתפלל בכוונה רבה, מילה במילה. לא כוונות וייחודים אלא כוונה של מילות התפילה והיה שם על כך דגש רב.
דברי תורה רבים שלו היו סביב הבנת מילות התפילה. היה נוהג לצטט משפט מהתפילה ולשאול את הסובבים אותו מה כוונתו. לאחר מכן היה מבאר אותו בטוב טעם ודעת.
בנו הרב יהושע סיפר שהוא ביקש ממנו לחפש לו ספר שמסביר את הפיוט על בר יוחאי. חשוב היה לו להבין מה הוא אומר ושר.

ההעמקה גם באה לידי ביטוי בכל הצעדים שעשה בחייו. הוא לא עשה צעדים חפוזים ולא שקולים או לא מתוכננים. היה מנתח כל דבר לעומק: מהן הסיבות שגרמו לו. כיצד ניתן לתקן אותו או לשפר אותו וכן הלאה.
כך גם בנושא החינוך. שהיה מדריך את בנו, הרב יהושע, על החשיבות הגדולה לבוא מוכן לשיעור. הכנה טובה דורשת העמקה ועיון ולכן יש צורך להתכונן לכך בבית על מנת שהלימוד בכיתה יהיה מתאים לרמת הכיתה בעיון והעמקה ולא בצורה שטחית ופשוטה מידי. אם לא תבוא מוכן כראוי זה ביטול תורה לפי שאתה מונע מהתלמידים הבנה נכונה ומעמיקה יותר.