דבק לאומי ששמו אהבה

המאמר פורסם לראשונה במקור ראשון

 לוח השנה היהודי מזמן בסמיכות של 60 יום שני צומות משמעותיים וארוכים שעוסקים בצורה בולטת ביחסים שיש לא רק בין האדם לבוראו אלא בעיקר ביחסים שבין אדם לחברו. צום יום הכיפורים מכפר על כל העברות שבעולם קבעו חז"ל חוץ מאותם מעשים בהם האדם פגע בזולתו. פגיעות אלו אינן נמחקות אלא רק אחרי בקשת סליחה. תשעה באב שמהווה גם כן צום של יום שלם התרחש על פי המסורת היהודית בגלל שנאת חינם עמוקה שהחריבה את המדינה היהודית, חיללה את בית המקדש והוציאה את עם ישראל לגלות. מבחינה זו מתברר כי מכל 613 המצוות שמצויות ביהדות דווקא מערכת המצוות החברתיות מהווה מבחינה רבה את נקודת העומק שמאפשרת את קיומו הלאומי והפוליטי של עם ישראל וכשאנו מתפרקים מבחינה חברתית אין משמעות לא ליום הכיפורים ולא למדינה שלנו. נקודה מרכזית זאת קשה כמובן לעיכול כיון שהיא מציגה באור אחר את מערכת היחסים שיש בינינו לבין בורא העולם. מסתבר שהבורא דווקא מוכן למחול על כבודו אך הוא לא מוכן למחול על כובדו של בשר ודם ולא מוכן להשלים עם שנאת חינם. אנחנו לעומת זאת הרבה מאד פעמים בחיינו דווקא מוכנים לבקש מחילה על הכל רק לא על מעשים שעשינו לחברינו. כבודנו העצמי לא מתיר לנו לבדוק עוד פעם את כל הנקודות החלשות באופי שלנו שמובילות אותנו לפגיעה בבני משפחתנו, בחברים הקרובים שלנו וכן גם בסתם אדם מהרחוב. אלא שהמשפט המפורסם שקובע כי הגיהינום הוא הוזלת מתפרש במסורת היהודית ארוכת השנים שלנו בהיפוך המושלם שלו שטוען כי ללא הזולת אין קיום. אין קיום פרטי ואין קיום לאומי. כדברי רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמון זה כלל גדול בתורה" או כדברי הלל הזקן נשיא ישראל "מה ששנוא עליך לחברך אל תעשה".

כן למרבה הצער עד היום קשה לנו עם שני המשפטים המכוננים הללו. אנחנו מוכנים לשלם מחירים יקרים ורק לא להסתכל פנימה אל החולשה האנושית הכי גדולה שיכולה להיות והיא במערכת היחסים שלנו עם החברה. אלא שתיקונה של מידה זו הוא המפתח המרכזי לא רק לקימומה של מדינת ישראל אלא ליצירתה של חברה מסבירת פנים וצודקת בארץ. כדברי הנביא שאמר "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבם". והמשפט הנבואי מדייק ואומר אל תחשבו בלבבם. כלומר לא רק שתשמיעו סיסמאות על צדק חברתי ואחווה אלא שגם תחיו לפיהם בלבבכם ותאהבו באמת את הזולת. הבה נקדיש לעצמנו ביום הקשה והעצוב הזה בו נחרבה המדינה היהודית פעמים לפחות מספר רגעים של אהבה אמיתית לזולת. הבה ליום אחד נניח את השנאה, החשש, הפחדים והתחרותיות הקשה בינינו ונעסוק בדבק הלאומי הפנימי שמחבר אותנו לעם אחד, קרי אהבת חינם.