עוד דברים בעקבות פרשת הרב מהצפון

כפי שיודע כמעט כל מרצה ורב, כיום אין ממש ביקוש ל"דברים שכליים", המרצים המבוקשים, הרבנים המובילים והנואמים שיומנם מלא הם אלו העוסקים בעניינים "רוחניים", "פנימיים", הדרכתיים ובעיקר "ענייני שנטי" למיניהם. לרציונליות אין ביקוש ואין הצלחה בימינו. זו תחושה קשה. תחושה שאנשים מחפשים ברבנות וביהדות בעיקר עניינים שמעבר לשכל, ברכות, סגולות, בקשות אישיות ועוד... תספרו כמה אנשים נרשמים להרצאה "חסידותית" וכמה להרצאה שכלית מקבילה. למרות שיש רבנים חשובים שסוברים שיש כאן ביקוש רוחני חיובי, התחושה שלי היא שמדובר בחולשה גדולה- חומרנות של הדת. חיפוש של רוחניות בגרוש ושל דת נטולת מאמץ אישי. יש לך בעיה? תשיג ברכה והכל יפתר, תכריח את הקב"ה לתת. לא מסתדרים עניינים? תכוון בכמה שמות, או תשלם למישהו שיכוון בשבילך, והכל זורם. זה לא חיפוש של משהו מעבר, בטח לא חיפוש של רוחניות ונבואה, אלא חיפוש של קיצורי דרך, של מרגוע לנפש על ידי עיסוק ב"כאילו" עומק. כי למי יש כח ללמוד עוד דף גמרא כשאפשר לעשות סדנא רוחנית מרחפת?

אפילו בפרשת הרב מהצפון הנוכחית, הדיבורים על "שמות טומאה" ועל שימוש לרעה בכוחות גדולים הם (אולי) מתאימים לאלף השלישי לבריאה, לא לימינו. בואו ונפנים- בימינו הקב"ה בחר להתגלות דרך הטבע, הרציונליות והמציאות הטבעית ושם גם טמון הנס הגדול והענק של דורנו. מחשבות כאילו אנחנו חיים בעולמם של נביאים, שנוכל לאחוז את משה רבינו בגלימה ולהוריד אותו לארץ או שאליהו הנביא מסתובב אצל פועלי בניין נסתרים הן טעות, כי הם רואים במציאות המעשית, האלוקית, שקר שצריך לעקוף אותו. וזה לא הולך. האלוקות בימינו מצויה בהלכה, בגמרא, באותו סדר מופלא של דרשות חכמים, וכאשר בעז"ה תתחדש הנבואה היא תהיה בראש ובראשונה חלק מזה- חידוש התורה שבעל פה וירידתה לחיים המעשיים שלנו. אנחנו לא צריכים נביאים כדי לדעת איזה רכב לקנות או איך להכריח את הקב"ה לתת בנים לחשוכי בנים, אנחנו צריכים אותם כדי לחדש את דרשות הפסוקים של התורה שבעל פה. וכל דבר אחר הוא ביטוי לחולשה פנימית של חיפוש ניסים שפשוט לא יורדים לעולם בדרך הזו בימינו.
רוצים לראות נס? תקראו על הרב גורן שלמד שבע דפי גמרא ביום לבדו בבית כנסת בפתח תקווה, או על הרב עובדיה שעשה סיום מסכת בכל ראש חודש.
פעם ביקר הרב מרדכי אליהו בישיבה שלמדתי בה בתחילת זמן אלול, הוא נתן שיחת חיזוק, וגם שאל איזו מסכת אנחנו לומדים ואמר משפט או שניים עליה... המשפט הזה צוטט במשף כל זמן חורף, בעשרות שיעורים ובשיעורים כללים. זה נס. מדהים ולא יאומן.

שם הם ניסי ימינו וגם גדולי ימינו... לא בשנטי, לא בנישוק ידיים של מקובלים בגרוש ולא ברחפנות. יודעים מה, נניח שזו אמת, נניח שקובעים לכם פגישה עם משה רבינו, גדול הנביאים. האם הייתם מנצלים את הפגישה ההירואית לצורך חוות דעת לגבי רכישת דירת גן בחריש? זה עלבון לנבואה ועלבון לכוחות הרוחניים. הקבלה היא לא פחות מאשר תיאור של ירידת האלוקות לעולם... ולעשות בה שימוש כדי לשנות את השם של הבת זה עלבון גדול שתמיד יהיה לו מחיר. "בתוך התורה הנגלית עם כל סעיפיה מתפרץ הזרם של המעיינות הנסתרים..." (אורות, זרעונים, ד).