מופאש- תיאטרון יחודי המשלב להטוטים והצגות

את הראיון עם עם עמי חניא ויהודה רודרמן אנחנו מקיימים כמה דקות לפני הצגה. על הבמה, לפני ואחרי התפאורה מפוזרים חפצים שונים ומשונים- לפידי אש לצד תפוחים, מגילה מפוייחת לצד חרבות מבהיקות, שני חדי אופן (אחד קטן והשני ענק) ועוד מכל הבא ליד. בטרם תתחיל ההצגה קשה לנחש למה ישמשו החפצים הללו, אבל כבר בדקות הראשונות ניתן לראות שיש פה משהו מיוחד ויחודי.

השניים להטוטנים/שחקנים מצליחים לשלב תוך כדי ההצגה להטוטים מרהיבים, משחק משובח, דמויות מגוונות, והרבה הומור. לפידי האש הופכים להיות חלק מהתפאורה, החרבות משמשות לגירוד בגב, וחדי האופן הם בכלל כלי הרכב למסע הארוך. השילוב בין להטוטים להצגה מתברר כשילוב מנצח, שמרתק את הילדים לאורך כל ההצגה.

איך הגעתם לזה, איך מישהו לומד להיות להטוטן?
עמי- בגיל שבע עשרה לערך ראיתי מופע להטוטים ובכל המופע ניסיתי להבין את ההיגיון של להטוט עם שלושה כדורים. מיד לאחר מכן לקחתי שלושה תפוחי אדמה והתחלתי לנסות, אחרי יום שלם של אימונים, ידיים שחורות ושרירים תפוסים תפסתי את העניין, ומאז בכל פעם למדתי דבר חדש אחד, והוספתי אותו על הידע הקודם.

יהודה- אני זוכר שהייתי בן שתיים עשרה וראיתי אח של חבר שהיה להטוטן מלהטט עם חמישה כדורים, הוקסמתי! זה היה בשבילי משהו מדהים, מלא תנועה אסטטיקה ושליטה. באותו רגע ידעתי שזה משהו שאני רוצה ללמוד.
מאותו אירוע התחלתי להשתתף באופן קבוע במועדון הלהטוטנים הירושלמי, שבאותם ימים ישב ממש במדרחוב ברחוב יפו. זה היה אולם קטן, שבקושי רב הכיל את כל הרמות השונות של המתאספים, היו שם להטוטנים וותיקים ברמות מאד גבוהות, ומצד שני ילד כמוני, שחוץ מלנסות בלי הרבה הצלחה להעביר כדורסל בין הרגלים ולנסות לסובב אותו על האצבע לא ידעתי כלום. אבל דבר אחד כן היה לי, ובגללו הגעתי למה שאני יודע היום. כח רצון והתמדה.
ללמוד ללהטט זה בעיקר כדורים שנופלים סביבך (או מתגלגלים עד הקצה השני של החדר) ואתה הולך בפעם האלף לאסוף אותם, ובנשיכת שפתים לנסות לזרוק אותם שוב למעלה. עם הרבה התמדה והשקעה של שעות רבות ביום, לאט לאט הצלחתי והתקדמתי.

אחרי שידעת ללהטט איך התחלת להופיע?
יהודה- הבעיה היא שגם אם אתה יודע ללהטט, זה ממש לא אומר שאתה יודע להופיע. אני זוכר שהזמינו אותי לעשות יום הולדת לילד בן 10 כשרק התחלתי להופיע. הגעתי שמתי מוזיקה ועשיתי את כל מה שאני יודע, הילדים ישבו מולי ובהו, הם היו בהלם, הם אפילו לא הבינו שצריך למחוא כפיים.
להופיע זה לחבר את מה שאתה יודע לעשות אל הקהל, אנחנו עושים את זה עם הרבה הומור, בדיחות וקטעי קישור, הקהל מתחבר נהנה, השילוב הזה של הומור טוב ולהטוטים תופס כמעט כל אחד, מבוגרים כילדים.

עמי- כיוון שהתחלתי בגיל יחסית מבוגר ללמוד ג'אגלינג, את ההופעות הראשונות שלי עשיתי בחתונות של חברים מהישיבה. זה שפשוף לא רע בכלל, כי אתה צריך ללמוד ללהטט תוך כדי שהמון אנשים מסתכלים עליך, הפלאשים מסנוורים, אנשים רוקדים מסביבך, ובכל הזמן הזה אתה צריך להחזיק שלושה לפידים בוערים, לדאוג לתפוס אותם ושלא יפול חלילה על אף אחד.

אתם בעצם הלכתם עוד שלב קדימה ושילבתם את הלהטוטים בהצגות עם מסר ולא רק הומור, ספרו איך זה מתחבר שם?
יהודה- המחשבה הייתה די נועזת לנסות לשלב להטוטים בהצגה עם מסר, לא היה לנו מושג איך הדברים ישתלבו, עבדנו עם במאי שמאד התחברנו אליו, אסף פניאל, ובתור שחקן ובמאי הוא ראה בלהטוטים אוצר בשביל הצגה.
זה הרי לא טוב ששחקן רק ידבר על הבמה, הוא צריך להיות כל הזמן בפעולה, וזה לפעמים לא קל.
אך אם להטוטים יש אין ספור אפשרויות חדשות ופעולות שאפשר לעשות על הבמה, ופתאם מצאנו את עצמנו משתמשים בלהטוטים כשפה של פעולה על הבמה.
זה היה חדש גם בשבילנו וגם בשביל אסף, אבל זה עבד זה דרש הרבה יצירתיות, אך בסוף ההצגות שיצאו הן מאוד מוצלחות מקוריות ומיוחדות.

מה עוד הייתם רוצים לעשות עם הלהטוטים?
עמי- גילנו במשך הזמן שגם מבוגרים מאד נהנים מההופעות שלנו, ("אפילו אנחנו נהננו מההופעה"). יש לנו רצון לנסות ליצור הצגה שמשלבת את הלהטוטים, ושתהיה מכוונת למבוגרים או לבני נוער. הלהטוטים הם הכלי שלנו, הם השפה שלנו, ואם יודעים להיות יצירתיים ולחלום אז אפשר לעשות עוד המון דברים מענינים ומהנים.

מהן התגובות שאתם מקבלים לאחר הצגה/הופעה?
עמי- התגובות מגוונות הן מתחילות בהלם מוחלט, הרבה פעמים כשמסיימים הופעה הקהל פשוט נשאר לשבת, ומבקש עוד. בהצגות אנשים מתפעלים מהיצירתיות ומהשילוב שבין להטוטים להצגה.

יהודה- תגובה שאנחנו מקבלים הרבה פעמים אחרי הצגה היא: "ראינו הרבה להטוטנים אבל לא דבר כזה", לרוב מתכוונים לשילוב שבין הלהטוטים, למשחק ולהומור, הורים רבים מתפעלים מזה שהצלחנו לרתק את הילד ההיפראקטיבי שלהם למשך ההצגה.

עמי- התגובות שהכי כיף לקבל הן אלו של הילדים הקטנים, שבאים עם עיניים נוצצות ומודים על ההצגה, או שמבקשים לדעת מי היה מי בהצגה.

יהודה- אני חושב שכל ילד חולם להיות להטוטן, יש בזה משהו מיוחד יכולות שמגיעות מאימון רב והתמדה (וגם מכשרון), אני חושב שאנחנו מצליחים להגשים את החלומות של הילדים שצופים בהצגה, ועוזרים להם להבין שגם הם יכולים!

צוות 'מופאש' מופיע למעלה משבע שנים, ומאחוריו מאות הופעות והצגות, כיום יש ל-'מופאש' שתי הצגות: 'אגדת להטוטים' ו-'אוצר הזהב', ומופע מרכזי שנקרא 'מופאש', המופעים מותאמים לפי האירוע הנבחר החל ממופעים לבתי ספר, מתנסי"ם וקהילות וכלה במופע לבר מצווה או לחתונה.

עוד פרטים באתר-
http://www.mofash.com