close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

דברי פתיחה והקדמה לספר מתבגרים יחד

הרב ערן מרגליתכב ניסן, תשפא04/04/2021
פרק ד מתוך הספר צניעות ושמירת הברית בדורנו
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

פרק ד מתוך הספר חינוך לצניעות ושמירת הברית בדורנו

תגיות:
מתבגרים ביחד
דברי פתיחה לספר מתבגרים יחד (מהדורה מלאה)

'הַלְלוּיָהּ אוֹדֶה ה' בְּכָל לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה'
תהילים קיא א
הספר 'מתבגרים יחד' לאבות ולנערים מתבגרים, נועד לתת בידיכם מקורות וכלים ללימוד משותף בנושאים מרכזיים הנוגעים לחיי הנער המתבגר.
הספר מזמין לצאת למסע משותף, מתוך פתיחות וענווה של שניכם – אב ובן, להכיר אחד את השני, ללמוד ולשוחח, להיות מוכנים לקבל זה מזה, לצמוח ולהתבגר, כל אחד מהמקום שבו הוא נמצא.
בספר תשעה פרקים, העוסקים בנושאים מרכזיים שמעסיקים את הבן בגיל ההתבגרות, והוא מתמקד באופן מיוחד בנושא הרגיש של צניעות ושמירת הברית, מתוך אמון בתורה וביכולתה לאפשר את המפגש והשיח בנושאים רגישים אלו, שלרוב רבה בהם המבוכה.
פרקי הלימוד מתאימים לגילאים 14-15, אך ניתן להתאים את מרב דפי הלימוד גם לנערים צעירים יותר או בוגרים יותר.
הספר מתאים כלימוד זוגי בחברותא של אב ובן, ואף למסגרות לימוד של 'אבות ובנים' – שבהן בשלב ראשון האב והבן לומדים יחד ואח"כ הרב/המחנך מסכם את הנושא ו/או בוחר להרחיב נקודה ממנו.
אני תפילה שכל אחד מכם יוכל למצוא את נפשו בספר זה, ובע"ה ימצאו בו אף רבנים ומחנכים של נערים עניין רב ומצע ללימוד ולדיון.
הורתו של ספר זה החלה בעריכה של חוברת הדרכה לאב, העוסקת בהדרכה כיצד לדבר עם הבן בנושא צניעות ושמירת הברית. מסיבות שונות החוברת לא התפרסמה, וגמלה בקרבי ההחלטה להרחיב את הדברים לפרקי לימוד משותפים בנושאים אלו.
אירוע חטיפת שלושת הנערים – אייל יפרח, גיל-עד שעאר ונפתלי פרנקל הי"ד – בימי קיץ התשע"ד, וימי התפילות שבאו בעקבותיו, זירזו ודחפו אותי להתמסר לכתיבה ולפרסום הדברים למען חזרתם. לחיק משפחתם. לאחר קבלת הבשורה כי הנערים התעלו מאתנו, התעצמה בקרבי תחושת האחריות והשליחות להרחיב ולהשלים את הדברים. יהי רצון שיהא הלימוד בספר גם לעילוי נשמותיהם הזכות והטהורות.
תודות לרבנים ולאנשים שהיו שותפים לכתיבה, ובמיוחד לרב לירן עוקשי שליווה את כתיבת הספר והעיר הערות רבות שהשפיעו רבות על תוכנו של הספר ועל צורתו, ולרב אלישע אבינר והרב יונה גודמן שהואילו לעבור על דפי הלימוד ולהעיר הערות חשובות מתוך ניסיונם הרב בחינוך ילדי ישראל.
תודות לבני ישראל יצחק על עצותיו החכמות מנקודת מבטו כנער מתבגר, לעורכת הלשונית מורי'ה בן חמו על עבודה מקצועית, למעצבת חני בן אהרון על עבודתה היפה, ולאחי תומר שהרים תרומה נכבדה אשר אפשרה את עיצוב הספר.
תודה מיוחדת לאשתי על תמיכתה בי לאורך מסע חיינו. יהי רצון שזכות הספר תעמוד לי, לאשתי ולכל זרעי ובני ביתנו, ושאזכה להמשיך ללמוד תורה לשמה מתוך דבקות בתלמידי חכמים, ולהוציא לאור חיבורים נוספים.
מתוך תפילה שלא תצא תקלה מתחת ידינו, ושהלימוד בספר זה ירבה אחדות – אחדות בין אב ובנו, ואחדות בין ריבונו של עולם וישראל בניו.

ערן משה מרגלית

ירושלים, התשע"ה



הקדמה ומבוא לאב ולמחנך –

על החובה והזכות לעסוק עם בנינו בנושא צניעות ושמירת הברית
 
האחריות החינוכית שלנו כהורים לילדינו תובעת מאתנו להכיר את שעובר על ילדינו – תביעה שהיא גם זכות נעימה. מתוקף אחריות זו אף נדרש מאתנו להדריכם בדרך ישרה – תהליך שגם בונה בנו, ההורים, קומה נוספת.

אלא שפעמים רבות קיימים קשיי תקשורת בין הורים לילדיהם בגיל ההתבגרות, ובפרט בנושאים של צניעות, שהנם רגישים וקיימת בהם מבוכה.

הקושי הוא כפול: הן מצד הנערים המתבגרים, הן מצד האבות.

מצד הנערים: הנערים נמצאים בתקופה שבה הם בונים את הזהות האישית שלהם, וכחלק מבניין זה הם הולכים ונפרדים מאתנו ההורים ולעתים כלל לא מעוניינים לדבר אתנו, ובוודאי שלא לשתף אותנו בנושאים אינטימיים או בקשיים שיש להם. העיסוק בנושא עשוי להיות מביך ויש שהנער יחשוש מלשתף, משום שהוא חושב שנעריך אותו פחות או אף נעניש אותו על מעשיו.

מצד האבות: האבות לעתים לא יודעים מה לומר ואיך לשוחח בנושאים אלו. בנוסף, לעתים רתיעה יכולה לנבוע מן הקושי של האב עצמו לעסוק בנושאים שיעמידו אותו בפני תביעות הלכתיות ובפני הצורך להשתנות ו/או שאלות מביכות מצד הבן.

כמו כן יש גם אבות שתסבוכות ומשקעים שהיו להם בנושא בעבר, מקשים על הדרכה נכונה לבניהם בנושא ו/או מובילים אותם להפעלת לחץ יתרה על מנת שהבן לא ייפול במקום שבו הם נפלו בעבר.

על רקע זה צמח הצורך בליקוט המקורות וכתיבת פרקי הספר, המאפשר 'להיפגש' דרך התורה עם הנושאים ולשוחח עליהם.
עצם המפגש ללימוד משותף משדר את המסר: אנו ביחד, אני לצדך, אני מעוניין ללמוד על מה שאתה עובר, יחד עם ההכרה שלי בצורך שלך להתבגר, להיות לבד ולבנות את אישיותך.
 
מספר סיבות יש לחשיבות בעיסוק עם ילדינו בנושאי הצניעות ושמירת הברית:
הנער בגיל ההתבגרות מסתקרן ומתחיל לעסוק בנושאים אלו, מחשבותיו בנושא הולכות ותופסות תאוצה דמיונית אשר איננה תחת שליטה ובקרה, במיוחד כאשר המידע מתקבל בצורה שאינה מבוקרת דרך התקשורת, האינטרנט ועוד, ולכן קיים הכרח להעברת הדברים בצורה מבוקרת וחינוכית מתוך תורה וקדושה.
אמנם מעבר לכך, הדרכות והלכות אלו הן תורת חיים, וכשם שאנו מדברים עם בנינו על הלכות שבת וכשרות, על הלכות השבת אבדה, על מעלת ארץ ישראל ועוד, כך נדבר עם בנינו על הלכות אלו, טעמיהן ודרכי יישומן.
אם לא נדבר עם בנינו בצורה הנכונה על נושאים אלו, תיבנה אצלם תפיסה מוטעית – שנושאים אלו אינם חלק מן התורה אלא הם 'פריצות', ואדרבא כאשר מלמדים ומדברים מתוך תורה על נושאים אלו, מתברר לנו ולבנינו עד כמה התורה מדריכה אותנו בכל אורחות חיינו.
דומה שדווקא הדיבור הישיר שמגיע מאב לבנו (ולא בצורה כיתתית למשל), יש בו צניעות וטהרה מיוחדת, והעברת מסר לבנינו שאנו איתם.

העיסוק בנושא מחייב אותנו ההורים לעבודה פנימית בכמה מישורים:

  1. ענווה, במיוחד לאור ההבנה שילדינו חיים בתקופה מלאת עצמות מחד, ומלאה בניסיונות מאידך – תקופה השונה מן העבר, תקופה בה הזמינות לחטא כל כך זמינה ונגישה [למשל בגלל מכשירי הפלאפון ה'חכמים'], ובה קיים אתגר גדול להצליח לשמור על צניעות וטהרה.

  2. בחינה עם עצמנו, עד כמה אנו באמת מוכנים לקבל את בננו במקום שבו הוא נמצא בלי שיפוטיות.

  3. חינוך הבן בנושאים אלו פותח אותנו לנושא, וממילא אנו נדרשים לעשות עבודה עם עצמנו בנושא צניעות וטהרה; כשאנו נתקדם – ממילא זה יקרין על הבן.

שאלה: מה ניתן לעשות אם הצעתי לבן ללמוד בספר והוא סירב? או אם התחלתי ללמוד עם הבן והוא אינו מעוניין להמשיך?

תשובה: ראשית רצוי לברר עם הבן, לנסות להבין ממנו ממה הוא חושש. ניתן להציע להתחיל בצורה לא מחייבת וכיו"ב.

שנית, פעמים רבות, אם אנו נעשה עבודה פנימית עם עצמנו – למשל לקבל את הבן במקום שבו הוא נמצא, לבוא ממקום שבו אנו מוכנים רוצים ללמוד ו'להתבגר' ולא כמטיפים לבן, נראה שפתאום הבן מוכן ורוצה בלימוד.

שלישית, ניתן לתת לאמא לבדוק מדוע הבן מסרב, ומה יכול לעורר בו רצון ללמוד.

רביעית, לא להתייאש, אפשר לנסות שוב כעבור זמן.

 
ובנימה אישית, פרקי הספר ותכניו יונקים מתוך עמדה חינוכית המאמינה באדם ובכוחותיו, מתוך עמדה הרואה ערך גדול באהבה וביכולת לעדן ולרומם את היצר – ולהשתמש בו לכוחות של יצירה.

יחד עם זאת, לא אחת שמעתי ממחנכים ומרבנים העוסקים בנושא, שמעבר לכל לימוד והדרכה, מוטלת עלינו כהורים אחריות ליצירת סביבה יהודית מתאימה, וזאת משום שכיום עצמת הניסיונות שבהם עומדים הנערים היא כל כך חזקה שלא יעזור כל לימוד וספר, שיחה ותובנה, אם בננו יצטרך לעמוד לבד מול כל אותם ניסיונות.

נתון זה מציב בפנינו את האתגר האמיתי, לא רק איך נגיב ו/או נישמר מפני סכנות שונות שקיימות, אלא בעיקר איך נהיה שותפים אמיתיים בגיבוש מציאות טובה וטהורה יותר.

ספר זה הוא בשבילכם, התאימו אותו אליכם ואל בניכם.

ערן משה מרגלית
 
דתנו רבנן האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו
אשה וללמדו אומנות ויש אומרים אף להשיטו במים
קידושין כט ע"א
 
  • חובות האב בבנו מתחילות במצוות המילה, בקשר הברית בין ישראל לאביהם שבשמים, בהיות הבן תינוק קטן. אחריות זו ממשיכה הלאה באחריות של האב לחנך את בנו במהלך השנים ולהכינו לנישואים.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה