הכרות יסודית של החניך- חינוך חלק ה

לקריאת המאמר הקודם בסדרה, לחצו כאן.

"פעם יצא אחד מהחסידים מיחידות אצל הרבי הריי"ץ וסיפר כי אמר לו שסבא (האדמור המהר"ש שלפני שלוש דורות) כשהיה פונה לחסידים היה "מצווה", אבא (האדמו"ר הרש"ב שחי לפני שתי דורות) כשהיה פונה לחסידים היה "אומר", ואני (הרבי הריי"ץ שחי בדור הקודם) כשהיה פונה לחסידים היה "מבקש". בדורנו, ראינו שהרבי פונה לחסידים באופן של "מציע.."

לפני שנמשיך "להכיר" את המחונכים השונים, נחזור ונזכיר כמה זה חשוב לדעת את מהותו של החניך, עוד לפני שמתחילים להשפיע, שהרי המחנך משול למשפך. בחלק העליון של המשפך יש בית קיבול רחב ובחלק התחתון צינור דק, כך שמה שעובר דרכו יכול להגיע גם לכלים הקטנים ביותר ובאופן ששום טיפה לא הולכת לאיבוד. אותו דבר בנמשל, מחנך טוב שידע להעריך את תלמידיו כראוי, וידע להתאים את ההשפעה לכל אחד מהם, יוכל גם להגיע לתלמידים במצב הקשה ביותר ובזמנים הקשים ביותר, וגם ההשפעה שלו תגיע למקומות הנכונים ולא תלך לאיבוד. יתירה מזו, אותה עוצמה שיש בכמות המים במשפך חודרת גם לכלים הקטנים וכך גם אותה השפעה שהוא רוצה להשפיע לתלמידים תגיע לכולם רק בכמויות קטנות יותר. (אבל המהות היא אותה מהות).

בנוסף, כאשר נדע לזהות את מצב התלמיד בצורה הנכונה נוכל לדעת מה לדרוש ממנו. אי אפשר לדרוש מאדם פשוט שיש לו עוד הרבה דברים בסיסיים לתקן, שיעסוק בתיקון המידות ה"דקות" ושכבר יגיע למעלה של אדם מתוקן. כאשר דורשים מהילדים יותר ממה שהם מסוגלים עושים נזק. מכיוון שהילד לא מצליח להתמודד עם הדרישה, מרגיש מכך אכזבה, כישלון וכיו"ב ובפעם הבאה שיתבקש לעשות משהו אפילו לא ינסה. מצד שני, אם נבקש ממנו דברים שבעיניו הם קלים מדי הוא ירגיש משועמם ומחוסר אתגרים, ירגיש שלא מעריכים אותו כראוי ושוב הפסדנו כי בפעם הבאה כבר לא ירצה לשתף פעולה. דבר זה נכון לא רק לגבי מה שדורשים מהתלמידים, אלא בכלל לגבי הציפיה שלנו מהם.

בספר "חובת הלבבות" שואל מחבר הספר האם חשבון הנפש הוא בשווה אצל כולם ועונה שזה שונה מאדם לאדם כי הקב"ה מצפה לדברים שונים מכל אחד מאיתנו. כמו הפתגם הידוע של רבי זושא מאנפולי שאמר שכאשר יעלה למעלה לא ישאלו אותו מדוע לא היה אברהם אבינו, אלא ישאלו אותו מדוע לא היה זושא, כלומר הקב"ה מצפה מכל אחד שיעשה את המיטב שלו ולא משווה אותו לאחרים. כך גם בחינוך, לא יהיה נכון למדוד ילד אחד ביחס לחברו שהרי המהות שלהם היא שונה. המדידה צריכה להיות בין הפוטנציאל של הילד לבין מה שהוא עושה בפועל.

נעבור כעת למדידת המצב.

מדידת המצב מתייחסת בעיקר למבוגרים ופחות לילדים. מעבר לכך שיש שינויים במהות בין אדם לאדם, יש גם הבדלים מצד העיסוק, מצד המצב הכלכלי, מצד ההרגלים ומצד הסביבה בה גדלים וחיים.

פירוט על כל הנ"ל בחלק הבא.