הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות

הפרעות קשב וריכוז(ADD)והפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD)כחלק מההפרעה או בנפרד, הפכו להיות במשך השנים מונחים מוכרים יותר ויותר בקרב ההורים והעוסקים בחינוך.

נתאר כמה מהמאפיינים באופן כללי ביותר: ילדים אשר אינם מסוגלים "לשבת בשקט", מתקשים להתרכז, מתקשים בכתיבה, קריאה והבנה, חסרי משמעת פנימית, מתקשים בהסתגלות למצבים חדשים, מגיבים בחריפות לאירועים, מרבים בפעילות מוטורית והופכים בתגובותיהם האימפולסיביות והבלתי צפויות את חיי הסובבים לקשים במידה זו או אחרת.
הסיבות המוכרות להפרעות נפוצות אלו הן קליניות,גנטיות,תורשתיות,סביבתיות ותזונתיות.
 
לצערנו, רבים הם הילדים המאובחנים היום בקלות רבה כסובלים מקשב ריכוז והיפראקטיביות. פעמים רבות דומים סימפטומים של גורמים תזונתיים וסביבתיים לאלו של הפרעות הקשב השונות, דבר הגורם לאבחון שגוי ומתוך כך לטיפול שגוי. טיפול שגוי משמע לא רק לטפל לא נכון אלא לא לטפל בכלל בבעיה האמיתית, לטווח ארוך אנו מדברים על נזק גופני ונפשי המשפיע על תפקוד האדם כמבוגר בחברה ,בעבודה ובמשפחה.

במאמר זה נסקור את כל הגורמים הסביבתיים והתזונתיים וכן את שיטות הריפוי המתאימות
באוקטובר 2005 הוציאה הוועדה לזכויות הילד של האו"ם אזהרה חמורה כנגד אבחנות פסיכיאטריות שגויות של הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים, ובעקבות זאת, רישום יתר של תרופות לטיפול ב-ADHD. האזהרה הזאת הצטרפה להוראה שהוציא ה- FDA(משרד הבריאות האמריקאי) באחרונה, לשנות את אריזות התרופות לטיפול ב-ADHD ולציין עליהן שהן עלולות לגרום ל"אירועים פסיכיאטריים" הכוללים "הזיות, מחשבות התאבדות, התנהגות פסיכוטית והתנהגות אלימה ועוינת". הארגון גם המליץ להוסיף אזהרה מפני סכנות למוות פתאומי והפרעות בפעילות הלב בעקבות 25 מקרי תמותה פתאומית של אמריקאים שנטלו תרופות אלה. על פי הערכת מחלקת הרוקחות של משרד הבריאות בישראל, ב-2002 נמכרו 2 מיליון כדורי ריטלין לכ-35 אלף ילדים !!!!
התומכים בתרופה מביאים הוכחות ליעילותה, אך מתנגדיה טוענים שידם של רופאים על הדק התרופה קלה מדי, ושבמקרים לא מעטים היא ניתנת בעקבות- אבחנה שגויה. כעדות אישית אנו יכולים להוסיף כי גם אנו כהורים קיבלנו מרשם לריטלין מהרופא הנוירולוג אליו נאלצנו לפנות לשם קבלת אישור לשעות תגבור לבננו. הרופא הנ"ל אפילו לא טרח להביט על בננו!!.וכביקשנו אישור לריפוי בעיסוק בהמלצת המורה המקדמת, קופת חולים לא אישרה,אלא המליצה להמשיך במתן הריטלין... שאותו כמובן מעולם לא נתנו ולא הצטרכנו לתת בזכות המודעות והטפול הטבעי.

פעמים רבות דומים סימפטומים של גורמים תזונתיים וסביבתיים לאלו של הפרעות הקשב השונות,זה גורם לאבחון שגוי ומתוך כך לטיפול שגוי. טיפול שגוי משמע לא רק לטפל לא נכון אלא לא לטפל בכלל בבעיה האמיתית, לטווח ארוך אנו מדברים על נזק גופני ונזק נפשי המשפיע על תפקוד האדם כמבוגר בחברה ,בעבודה ובמשפחה.

נפרט כמה מהגורמים הסביבתיים והתזונתיים.

הגורמים הסביבתיים שיכולים לגרום לאבחון שגוי:
שינה-האם הילד ישן טוב? תנועות רגליים לא רצוניות, תזוזות ובעיטות מרובות במהלך השינה הן הפרעה מאוד לא שכיחה בקרב ילדים. אולי הוא נוחר? סובל מאסתמה?, מסינוסיטיס? שקדים מוגדלים? אלרגיה עונתית או תמידית משפיעה על איכות השינה. האם הוא בקושי מתעורר בבוקר? מחקרים הראו שיש קשר הדוק בין אבחון שגוי או התפתחות להפרעה שמקורה בעצם באיכות השינה.
טיפול במקרה שהילד סובל מהפרעת נשימה, פנו לרופא אף-אוזן-גרון ובררו את הסיבה. בדקו כל אחת מהאפשרויות שהזכרנו. התייעצו עם הרופא. היעזרו ברפואה הטבעית. בשמנים האתריים ניתן למצוא פתרון לביות שינה ונשימה.ואם צריך בקשו (ואם צריך התעקשו) מרופא הילדים שלכם הפניה לאחת ממעבדות השינה, שמצויות בבתי חולים שונים.
שמיעה-אם הילד שלכם סבל או סובל מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות, ו/או הצטברות נוזלים באוזניים, יש סיכוי ששמיעתו רחוקה מלהיות חדה. מכאן ועד להפרעות קשב וריכוז הדרך קצרה. "בעיות שמיעה הן הלקות השכיחה ביותר אצל ילדים ואי אפשר לצפות מילד שלא שומע אות, שיגיב לה", אומר פרופ' יוסף אטיאס, מנהל המכון האודיולוגי והנוירו-פיזיולוגי בבית החולים שניידר. "מאחר שבדיקת השמיעה היחידה בילדות מתבצעת בטיפת חלב, לא פעם מתגלות בעיות כמו חירשות חד-צדדית רק בצבא. או לא מתגלות כלל.
בשלב ראשון מבצעים בדיקת שמיעה רגילה, ובמקרה שנמצאה לקות, אפילו קלה, ימליצו הרופאים לילד עם הפרעות קשב על מכשיר שמיעה. אם נמצא שהשמיעה תקינה, ייבדק בשלב השני אם לילד אין בעיית שמיעה בתנאי רעש מתחרים. לכל אחד מאיתנו יש מערכת ברירה מיוחדת העוברת בין המוח לאוזן, שתפקידה להגביר אותות מסוימים - כמו דיבור של המורה למשל, ולהפחית אחרים - כמו הרעש הסביבתי. אצל חלק מהילדים הסובלים מהפרעות קשב המערכת הזאת פועלת בצורה לא תקינה, ולכן הם מתקשים להבדיל בין הגירוי הספציפי שהם אמורים להקשיב לו ובין רעשי הסביבה".
הבדיקות שמאבחנות בעיה זאת נקראות בדיקות קשב אודיטורי. אם נמצא ליקוי כזה, הטיפול יכול לנוע מאימון התנהגותי שבו מלמדים את הילד להקשיב לגירוי ספציפי בתנאים של רעש סביבתי קל שהולך ומתגבר במהלך הטיפול, ועד שימוש במכשיר שמיעה חלש, שמגביר רק את אות הדיבור. בחלק מהמקרים משתמשים אפילו במערכות מיוחדות, שכוללות משדר שמשמש את המורה, המאפשרות לילד לשמוע אותו ישירות".

טיפול- תבקשו בקופת החולים שלכם הפניה לבדיקת שמיעה. הבדיקות השגרתיות מתבצעות בכל מכוני השמיעה של קופות החולים, ואילו הבדיקות לקשב אודיטורי מבוצעות במכונים של בתי החולים שניידר ואיכילוב.


במאמר הבא בסדרה נעמוד על גורמים נוספים שיכולים לגרום לאבחון שגוי.

המדור בשיתוף "שמן טוב", מרפאה טבעית, שמני וצמחי מרפא, טלפון- 04 6820074
מייל- [email protected]