כג אייר- הטבח במעלות... סיפורים ומכתבים

היום לפני 46 שנה, 15 מאי 1974, התרחש אחד האירועים הטראומטיים בתולדות המדינה.

יום שני לפנות בוקר: 3 מחבלים מאירגון "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין" חדרו למדינה מלבנון.

החדירה מזוהה בידי סיור של משמר הגבול והכוננות עולה באיזור.

יום שלישי 23:00 המחבלים מבצעים מארב ליד מושב צוריאל , כשעובר רכב המסיע נשים מקרית אתא, הם פותחים עליו באש. נוסעת נהרגת והשאר נפצעים.

יום רביעי 03:00 בבוקר, החוליה מגיעה לישוב מעלות, חודרת לבית משפחת כהן בתואנת שוא, רוצחת את בני הזוג (האישה בהיריון), וילד בן ה 4. בתם בת ה 5 ניצלת בנס. לאחר מכן הם ממשיכים ברגל ושואלים פועל ניקיון, יעקב קדוש, היכן נמצא בית הספר. אחרי קבלת תשובה הם יורים בו.

שעה 4:00 בית ספר "נתיב מאיר". המחבלים מתקרבים לבית ספר ושמים לב למאבטח חמוש הישן בחוץ. הם מכריחים אותו לפתוח להם את השער. המחבלים חשבו לארוב לתלמידים שיגיעו במהלך הבוקר, אך להפתעתם הם מגלים 102 תלמידים מצפת , ומורים הישנים בבית ספר. הם מעירים אותם. המורה-מאבטח וקנין צועק "תברחו, מחבלים", רוב הילדים כבר ישנים, אך המורים עדיין ערים, כמה מהילדים שהתעוררו חושבים שמדובר במתיחה, אבל כשנשמעים קולות ירי החלו כבר להמלט חלק מהמורים והתלמידים בקפיצה מהחלון. המחבלים החלו מרכזים את הילדים באחת הקומות. הם משחררים את אחד הילדים על מנת למסור את האולטימטום שלהם: שחרור 20 מחבריהם. האולטימטום יפוג ב 18:00.

שעה 07:00 בבוקר משה דיין מגיע בליווי סיירת מטכ"ל , בינתיים מנסים להתיש את המחבלים במו"מ.

שעה 11:45 גולדה מאיר מחליטה לקבל את דרישות המחבלים.

שעה 14:00 הודעה ברדיו על קבלת דרישות המחבלים. אך בסופו של דבר, שר הבטחון דיין, החליט שהולכים על פריצה, ולא נענים לדרישות המחבלים.
השעה 18:00 הולכת ומתקרבת והמחבלים נעשים עצבניים.

שעה 17:25 סיירת מטכ"ל מנסה לפרוץ לתוך בית הספר. יש טעויות וכנראה שאנשי הסיירת עלו לקומה הלא נכונה. המחבלים הבינו מה קורה, ואחד המחבלים יורה בתלמידים וזורק רימון. חלק מהתלמידים הפצועים קופצים מהחלונות.

22 תלמידים נרצחו, ו68 אזרחים ואנשי כוחות הבטחון נפצעו באירוע.

זהו אחד האירועים הטראומטיים בתולדות מעלות, וביחד עם מלחמת יום כיפור, הופך את שנת 1974 לאחת השנים הקשות בישראל.

בתמונה ציפי מיימון מצפת, אז בכיתה ט', מחולצת על ידי אחיה החייל גליל מיימון בתמונה שהפכה לסמל של הטרגדיה.
בתמונה אחרת אפשר למצוא את המכתב מלא האמונה והגבורה של אילנה נאמן ז"ל, שידעה שהיא הולכת למות.
בתמונה נוספת, סיפורה של שרה מדר שעודדה את שאר הילדים בשעות הקשות.

המכתב של אילנה נאמן:
"לאבא ואמא היקרים שלום!
השעה עכשיו אחת עשרה בבוקר. אני לא יודעת כמה שעות נותרו לי לחיות, אז אני כותבת לכם… אני מצטערת אמא, שלא שמעתי בקולך ונסעתי. כן אני יודעת, לא הכרחת אותי להישאר, אבל דאגת, והעדפת שלא אצא. אבל יצאתי. כי ידעתי את המוטל עליי.
רציתי להגיד תודה על החינוך שנתתם לי ועל השנים היפות שעברו עליי – והכל בזכותכם!
עכשיו אני בת חמש עשרה וחצי ואם נגזר עליי למות, אמות בשקט בכבוד ואמונה, כן! אמונה, את זה נתתם לי. אמרתם לי תמיד שלולא האמונה החיים טפלים וכואבים הרבה יותר, ועכשיו בשעות הקשות האלה אני מאמינה הרבה. וגם מאמינה שאתם צודקים.
החיים נותנים לבן אדם הרבה, אין לי ברירה כמעט בכלום, לא מתי ואיפה להיוולד, ולא לאיזה הורים להיוולד, אבל לי היה טוב… הייתי ילדה דתייה, בארץ ישראל, עם הורים נפלאים – אתכם.
שעות גדולות – לא היו לי, לזה לא זכיתי וכנראה שגם לא אזכה, אבל תודות לכם עברתי את מבחני הכבוד בשעות קטנות ואפורות, שעות יומיומיות ורגילות.
אמא, אל תבכי הרבה כשאמות. כשלרבקה ייוולד ילד תקראו לו על שמי – אילן או אילנה, ותחנכו אותו כמו אותי שיהיה חזק, ושיידע מה המטרה שלו בחיים ולמה הוא נולד.
אני יודעת שהיו לכם חיים קשים לפני ואחרי שנולדתי, וכשאמות יהיה קשה יותר, אבל תזכרו תמיד שהקשיים והסבל תמיד הביאו איתם שעות של שמחה וסיפוק.
אני לא בוכה, העיניים שלי יבשות, לא כואב לי שאמות, אני לא מצטערת, וכשאגיד "שמע ישראל" בשעה האחרונה, אחשוב עליכם.
הייתי צריכה לצאת לטיול הזה, אסור לנו להשבית את החיים – הסכנה טמונה לנו בכל מקום ואם נגזרה גזירה בשמים, היא תמיד תתקיים. ואם נתחבא במקלטים, הסכנה שלנו גדולה יותר. ומוטב לחיות חיים אנושיים ולהיהרג על קידוש ה'!
את המכתב הזה, שהוא האחרון שלי בעולם תתנו לכל בני המשפחה לקרוא ומיסרו להם ד"ש באהבה רבה ממני. ולכל הידידים והשכנים תמסרו בהצלחה! זו ההזדמנות האחרונה בעוד שעה אלך מכם.
שלום ולהתראות אי פעם, באהבה רבה, בתכם – אילנה".

מבט לאחור (תוכנית דוקו) על אסון מעלות
https://youtu.be/fexAh9VdRW4

מכתב מלא אמונה וגבורה שכתבה אילנה נאמן ז"ל להוריה שעות ספורות לפני מותה.
https://www.hidabroot.org/magazine/article_amp/208970


עוד על אסון מעלות , כפי שתיאר אחד הניצולים, הרב חיים אסולין, ויומן הדמים של לילי מורד:
http://www.kolhazman.co.il/417723

סרט תעודה על האירוע, כאבן המוטלת לבריכה:
https://youtu.be/uayEV-Q-eDU

סיפור גבורה על אוריאל חפץ, שחילץ 17 ילדים:
https://m.facebook.com/groups/2702901129837862?view=permalink&id=2747252205402754