קצת על ייסורין

כל כאב (גופני), צער (נפשי), עגמת נפש, טרדות, אובדן, קטנות דעת, בדידות, צרות וכו' כנאמר "לב יודע מרת נפשו" (משלי, יד,י), נחשבים כייסורים.

"יש בעולם 3 מיני צער:

צער טבעי, רגשי ומוסרי.

צער טבעי בא מהרגשת מכאובים, צער רגשי בא מהרגשת ייסורי אחרים, וצער מוסרי בא על ייסורי מצפון של האדם על מעשה רע שעשה" (הרב יצחק יעקב רינס, ספר ערכים ערך כאב וצער).

"יסורין, בשעה שמשגרין אותן על האדם, משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני, ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית וע"י פלוני, וע"י סם פלוני" (מסכת ע"ז נה,א).

"אם רואה

אדם שיסורין באין עליו, יפשפש במעשיו" (מס' ברכות ה,א).

"בכל מאורע של צער, גנוז קריאה לד'. בכל צער שהננו מצטערים, הננו סוללים דרך לד'" (הרב חרל"פ, מי מרום יח רזי-לי עמ' קסא).

"הייסורים הבאים על האדם הם בהשגחה פרטית מאת ד' שהרי "אין ייסורים בלא עוון" (מס' שבת נה,א) והם ההתגלות של ד' אל האדם, כי אדם המתייסר פוגש את אלוקיו" (הגרי"ד סולוביצ'יק, מן הסערה עמ' 121).

יש נטייה לחשוב שאם ד' הביא עלי ייסורים, הרי זו הוכחה שאינו רוצה בי. אך האמת היא שלהפך, שנאמר "כל שהקב"ה חפץ בו – מדכאו בייסורין" (מס' ברכות ה,א), וכן "אשרי הגבר אשר תיסרנו... להשקיט לו מימי רע" (תהילים צד, יב-יג).

בייסורין יש שני תועלתיות:

1. על ידם האדם מחפש דרכיו, וע"י כך זוכה למרק את האמונה (ע"פ הרב הראי"ה קוק, אורות עמ' קכד "ייסורים ממרקים") ולהגיע לתשובה. 2. הם מכפרים על חטאיו, שנאמר "ייסורין ממרקין כל עונותיו של אדם" (מס' ברכות ה,א).

"מעט הייסורים שאדם סובל ומקבלם באהבה בעולם הזה, מנכה הרבה מן העולם הבא" (פלא יועץ, ייסורין), כי "הייסורים הם זיכוך הנפש" (מהר"ל, נתיבות עולם ב נתיב הייסורין פרק ב עמ' קעו).

"והנה טוב מאד, אמר רב הונא – זו מידת ייסורים" (מדרש בראשית רבה ט,ח). החת"ם סופר אמר שבשביל שתרופה תעבוד, צריך לבלוע אותה. "מי שבועט בייסורים דומה לאדם שכבול בשלשלאות, וקופץ ומתגלגל כדי להשתחרר מהם, וככל שקופץ ומתגלגל יותר - רק מסתבך בהם יותר" (החפץ חיים, דוגמא מדרכי אבא עמ' כב).

"אם האדם יראה ייסורין באין עליו, אל יכעס ואל יטיח דברים ח"ו, וזהו שאמר "הוו מתונים בדין" (מס' אבות א,א), בעת עשיית דין ופורענות עליכם, תהיו מתונים בדין עד שתצמח ישועת ד' יתברך" (הבן איש חי, אוצרות חיים אדם למקום חלק א עמ' קלא).

"ייסורים עוד גדול מביטול תורה ותפילה שנגרמים על ידם – שממנו הוא שזוכים" (רבי ירוחם הלוי ממיר, דעת חכמה ומוסר ח"ב בעמ' קלח).

לכן יש להתברזל ולהבין את המסר, לפשפש במעשים, לקבל את הייסורים בהבנה ולהשתדל לומר ולחשוב שהכל לטובה מאת ד' שנאמר "אודך ד' כי אנפת בי, ישב אפך ותנחמני" (ישעיהו יב,א). כמו כן יש להתפלל לד' שהוא מקור הרפואה, ובזכות התשובה יתקיים "ושב ורפא לו" (ישעיהו ו,י) כי "גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם" (מס' יומא פו,א).

"כל העוסק בתורה – ייסורין בדלין (בורחים) ממנו"

(מס' ברכות ה,א)

"ומה שחטאתי לפניך, מרק ברחמיך הרבים, ולא ע"י יסורין וחלאים רעים" (מס' ברכות יז,א)