הסכמות

הרב אלישע וולפסוןכז אדר, תשפא11/03/2021

פרק ב מתוך הספר לשכנו תדרשו ובאת שמה

+ תיאור הספר

+ הצג את פרקי הספר

<< לפרק הקודם

לפרק הבא >>

פרק ב מתוך הספר לשכנו תדרשו ובאת שמה

תגיות:לשכנו תדרשו ובאת שמההרב אלישע וולפסוןספרים

הסכמת הרב דב ליאור שליט"א
רב העיר וראש הישיבה קרית ארבע היא חברון ת"ו

בס"ד, ו ניסן תשע"ה

לכבוד

הרב אלישע וולפסון

השלום והברכה וכט"ס.

קיבלתי את חיבורך אודות חיוב העלייה להר הבית בזמננו. לא הספקתי להשיב עד עתה בגלל העומס המוטל עליי, עמך הסליחה.

נחלצת לעמוד בפרץ ולעסוק באחד הנושאים החשובים ביותר בזמננו, אם לא החשוב ביותר, והוא שיבתנו למקום מקדשנו.

יישר כוחך על הבירור המקיף שערכת בנושא

העומד ברומו של עולם, כדברי חז"ל (ברכות ו ע"ב) "דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן". כמו שבתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה היו שהתנגדו לעלייה לארץ ישראל, כך יש היום מתנגדים לכל קשר להר הבית.

כבר הבאת את דברי הרמב"ן המסביר שהנגף בתקופת דוד היה עונש על אדישות הציבור לבניין המקדש, כך נלענ"ד שהזנחת גאולת הר הבית והשבתו לעם ישראל בימינו היא אחת הסיבות העיקריות שאין שלום בארץ והטרור הולך וגובר.

יש שרצו להביא ראיה מדברי מרן הרב זצ"ל שאסר את העלייה להר הבית, אך יש לדעת שהרב לא עסק בעצם העלייה, מפני שבתקופתו זה לא היה מציאותי כלל. הרב בא לברר שהעיקר הוא כשיטת הרמב"ם שגם בזמננו ההלכה היא שקדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא, דלא כהאומרים שההלכה כהראב"ד והכניסה להר הבית מותרת לכל דכפין. הרב לא נכנס כלל לבירור הגבולות המותרים והאסורים לכניסה.

לאחר מלחמת ששת הימים, הרב גורן זצ"ל ועוד רבנים מדדו את שטח הרה"ב ומיפו את האזורים המותרים לכניסה גם לטמאי מת לאחר טבילה במקווה.

לא ראיתי בסיס הלכתי מוצק בנימוקים שהביאו המתנגדים אלא רק חששות, ובמאמרך דחית אותם בטוב טעם ודעת.

לענ"ד בוודאי שיש חשיבות גדולה שהציבור יעלה להתפלל במקום הקדוש, וזו אחת הדרכים לקרב את גאולתנו.

לאחרונה נמסר לי שהרבנות הראשית שינתה את הכיתוב בשלט בכניסה להרה"ב ועכשיו כתוב בו שהכניסה לטמאים אסורה*. זו התקדמות קטנה במאבק הגדול.

יהי רצון שתזכה להמשיך להפיץ את אור תורתנו וגאולתנו, והלוואי שנזכה כולנו לראות בקרוב בגאולת ארצנו כולה ובמרום הרים יתנוסס לתפארת בית מקדשנו.

החותם לכבוד התורה ולומדיה,

דב ליאור

* א"ה: לאחר זמן נודע, כי לא הרה"ר שינתה את השלט אלא פלוני אלמוני, והרה"ר השיבה את השלט לקדמותו. עם זאת, לאחרונה פורסם כי הרה"ר אינה מתנגדת לעלייה של יהודים להר ע"פ רבותיהם. ראה עמוד 53.

ברכת הרב נחום אליעזר רבינוביץ' שליט"א
ראש ישיבת ברכת משה - מעלה אדומים

יג' סיון תשע"ה

לכבוד

הרב ר' אלישע וולפסון שליט"א

רוב תודות על ששלח לי את הקונטרס הדן בחשיבות המצוה לעלות בטהרה להתפלל בהר הבית.

כבודו סוקר את כל הצדדים של הנושא, ובצדק עומד על כך שנושא זה צריך להיות בראש מעייננו מבחינה ציבורית.

יהי רצון שרבים ילכו לאורו, ונזכה במהרה לראות בנחמת ציון, ויתקיים בנו מקרא שכתוב: "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים, והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה'... ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

הכו"ח למען כבוד ציון ומצפה לראות בנחמתה

נחום אליעזר רבינוביץ'.

הסכמת הרב צפניה דרורי שליט"א
רב העיר ואב"ד קרית שמונה וראש ישיבת ההסדר

בס"ד

"ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה"

השלום והברכה

לכ' הרב אלישע וולפסון.

זכית וקיימת במאמרך החשוב את דבר ה' 'לשכנו תדרשו ובאת שמה'.

הבהרת דברי הפוסקים בעניין מצוות העלייה להר הבית בזמננו.

הוכחת שבכל הדורות עלו להר הבית, ומגדולי הפוסקים כתבו שזו מצווה לכל אחד מישראל ולכלל האומה בכל הדורות, ק"ו בימינו כשעל ידי העלייה, ההר נשאר בידינו ובליבנו.

וכן גם בתוקף הגלות והרדיפות בעלי התוספות השתטחו לפני העזרה, וכן שו"ת הרדב"ז ח"ב שנהגו כל העולם לעלות באותם עליות.

והמהרי"ט פסק שמותר להיכנס שם לכשיטבול. ובדורות האחרונים כתב כן האדמו"ר מקלויזנבורג בשו"ת דברי יציב. ומעיד הרמב"ן - רבים באים לירושלים מדמשק לראות בית המקדש ולבכות עליו. והרמב"ם קבע בספר המצוות שיש מצווה לעלות אל המקום בטהרה וביראה.

לאחרונה קראתי תיאור עליה להר הבית לפני 150 שנה של חסיד ברסלבי שעלה מצפת אל ההר (עם חבריו) עד שהחלו המוסלמים למנוע ממנו להתפלל, וגערו בו ובעולים היהודים, ובגלל זה נפסקה העליה לשם.

לדעתי, אין בעלייה להר פגיעה ברבנות הראשית, שכן הרבנים הראשיים לישראל, הרב אליהו והרב גורן ביקשו לקבוע בית כנסת על ההר לאפשר תפילה לרבים העולים בטהרה.

צדקת בדבריך, הסיבה שהראי"ה לא הכניס אצבעותיו בין אבני הכותל מתוך חשש שחריצי הכותל הם מהמקום שאסור להיכנס בו ללא הכנה ראויה.

אשרי מי שעולה בהר ביראה ובטהרה, לזכות בהשראת שכינה בפועל עליו ועל כל ישראל. אוי להם למזלזלים במצוות עשה של "לשכנו תדרשו ובאת שמה", כמו שכתב רבי יהודה הלוי כי 'ציון בעי דרישה', בלי השתוקקות ועליה בפועל, לא ייבנה המקדש. כפי שלא נבנתה ארץ ישראל עד שנכספנו ובאנו אליה "בתכלית הכוסף" בימינו.

במלוא הכבוד והערכה

הרב צפניה דרורי

הסכמת הרב אליעזר מלמד שליט"א
רב הישוב וראש ישיבת הר ברכה

כד אייר תשע"ה

למדתי את הקונטרס שכתב הרב אלישע וולפסון שליט"א, מפאר גידולי ישיבת ההסדר צפת בראשות קרובנו הרב איל יעקובוביץ שליט"א, על מצוות העלייה להר הבית, ומצאתי כי זכה ללבן ולסכם בשפה ברורה וסברה ישרה את הסוגיה על צדדיה השונים. מתוך כבוד רב למחמירים האוסרים, בירר את סברותיהם והגיע למסקנה שמצד חמש מצוות, מצווה לעלות כיום למקומות המותרים בהר הבית אחר טבילה. גם אני מסכים למסקנתו.

בעבודתו זו, שנובעת מתוך אחריות לבירור דברי התורה לאמיתתם על מנת ללמדם לרבים, כדי לשמור ולעשות, ולהרים קרן ישראל ולעורר הכיסופים לגאולת העם והארץ, ממשיך הרב אלישע ללכת בדרכי משפחתו החשובה. אביו הרב אברהם וולפסון שליט"א, מכהן שנים רבות כר"מ בישיבת ברכת משה במעלה אדומים. אמו הרבנית נעמי וולפסון מרבה ללמד בשיעורים ובספרים שכתבה את מצוות שמחת הנישואין. והיא בת הרב משה בוצ'קו זצ"ל, שהמשיך בדרכי אביו הרב אליהו בוצ'קו זצ"ל, וכיהן במשך עשרות שנים כראש ישיבת 'עץ חיים' במונטרי שבשוויץ, והעמיד תלמידים הרבה, ואף זכה להעלות את ישיבתו לארץ ישראל, לקוראה על שם אביו 'היכל אליהו', ולנוטעה בישוב כוכב יעקב, ולראות את בנו ממשיכו הרב שאול בוצ'קו שליט"א עומד בראשה ומרחיב את גבולה בתלמידים, להגדיל תורת ארץ ישראל ולהאדירה.

לפי טיב החיבור הזה, ניתן להעריך שהרב אלישע שליט"א עוד יזכה להמשיך ללמוד וללמד ולחבר חיבורים חשובים.

בברכה

אליעזר מלמד

הסכמת הרב איל יעקובוביץ שליט"א
ראש ישיבת ההסדר צפת

קראתי ולמדתי בנפה אחר נפה את דברי האיגרת הזאת, ומצאתי את כולם כסולת נקייה דבר דבור על אופניו דברי חכמים כדרבנות במסמרות נטועים וניכרים דברי אמת.

מתוך הכרות רבת השנים ב"ה עם הרב אלישע וולפסון מחשובי חובשי ספסלי בית מדרשנו, הנני להעיד עליו כבי תרי שהוא תלמיד חכם אמיתי שייף עייל ושייף נפיק נאה דורש ונאה מקיים חיכו ממתקים וכולו מחמדים כפשוטו ממש.

אני חייב לציין שרק מקריאת ולימוד החוברת הזו כבר עולה ובא אלינו ניחוח גאולה פשוטה ישרה מאירה קדושה ומלבבת. הגם אמנם שלא ראיתי אינה ראיה, אני הקטן טרם ראיתי חיבור מקיף שכזה בנושא דרישת ה' במקום קדשו.

על כן באתי לסמוך ידי, על אף שאינני ראוי לכך, על החיבור והמחבר ולומר – תורת אמת הייתה בפיהו מעיין גנים באר מים חיים.

קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהי יעקב ולא נבוש ולא ניכלם ולא נחשה עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער.

יבורכו כל התומכים בהפצת האור הזה בכל בית ישראל

אוהב ומעריך

איל יעקובוביץ

הסכמת הרב דניאל דוב בערל הכהן סטבסקי שליט"א

ב' אייר התשע"ה שבת הארץ לה'

לכבוד ר' אלישע וולפסון היקר יחי'

ראה ראיתי מאמרך בנושא הר הבית וקיום מצוות "לשכנו תדרשו ובאת שמה", ושמח לבי בקרבי.

מצאתי כי הולכת קולמוסך בדרך ישראל סבא בהבאת השאלות בכבוד רב עם כל המקורות לכאן ולכאן, וזה גופא פועל סייעתא דשמייא וגילוי שכינה בעיון ההלכתי. וכידוע ש"הלכה כענוותנים שהיו מקדימים דברי חבריהם לדבריהם".

מעבר למסקנות המאמר הנכונות והמתבקשות מאליהן בבהירות, עצם הדיון ההלכתי התורני בלא רבב של אידיאולוגיא ודעות אנושיות אישיות – הוא כבר רווח נקי לתורה"ק ולקיומה, שכן במצוות חמורות מדאורייתא עסקינן.

יישר חיליך לאורייתא, ויהי רצון שנזכה לחבר את כל פרט וכלל מישראל לבית ה' ולעובדו שם כרצונו בטהרה בכל קרבנותיו המרבים את הבריאה כולה להבורא יתברך ברחמים בעידנא דידן אכי"ר.

המצפה למלכות ה' גלויה על הכל ברחמים

ידידכם

דב"ר הכהן סטבסקי

דברי ברכה מאת הרב דוד דודקביץ שליט"א
רב הישוב יצהר

שלום וברכה ר' אלישע

אשריך ואשרי חלקך על הזכות הגדולה שנטלת על שכמך לעסוק בחובת דרישת ה' במקום עליו נאמר "והיו עיני וליבי שם כל הימים".

דרישה זו יקרה ונכבדה ועליה מתלונן הנביא כי "ציון היא דורש אין לה".

באופן תמציתי שהינו מועט המחזיק את המרובה סיכמת את הנושא הקדוש והחשוב של העליה בזה"ז להר בית ה'. והתייחסת בהרחבה המקפת לבירור הדברים הקיים בעיקר בקרב יראי ה' ההולכים לאורו של בעל האורות מרן הראי"ה קוק זצ"ל ובנו מרן הרצ"י זי"ע.

יהיו דבריך היקרים והחשובים בבחינת דברי רבי יהודה הלוי בסוף ספרו הכוזרי:

"גם מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי לשכר בלא ספק והוא מקרב עת בוא תקותנו כמה שנאמר אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו זאת אומרת ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה:"

מתוך תפילה וברכה שיהיה בדבריך אלו תלמוד המביא לידי מעשה של רבים ויראים הדורשים את המקום הקדוש שמכוחו מתעלה האומה כולה לגלות את מהותה "ממלכת כוהנים וגוי קדוש".

אמנם אף שהנני שותף וממייסדי תנועת אל הר המור שעוסקת בכך שנים רבות בקרב הציבור וזכיתי לדון בדבר עם רבים מגדולי ישראל, אינני רואה את עצמי ראוי לתת הסכמות על ספרים וחיבורים ובוודאי לא ראוי שאצטרף להסכמותיהם של ת"ח גדולים וותיקים כמו הרה"ג דוב ליאור שליט"א והרה"ג צפניה דרורי שליט"א.

על כן כל דברי הנ"ל הם בגדר ברכה על פועלך הטוב והנכבד.

דברי ברכה וחיזוק מאת הרב עמיר כץ שליט"א
ט"ו אייר תשע"ה ל' למטמוני"ם

לחזק ידי גבורי חיל לקרוא בשם ה' ולדרוש לציון עיר הנדחה – שמח לבבי בראותי את הקונטרס שנכתב בטוב טעם, בחן בחסד ולהבת קודש ע"י הרב אלישע וולפסון הי"ו שוקד באוהלה של תורה בעיה"ק צפת ת"ו וכל חפצו ותשוקתו לראות בהשראת השכינה על ישראל בבית מועדם במקום הקודש בבית המקדש.

ולחיבת הקודש אעלה כמה נקודות מתוך דבריו שם:

א. נושא העליה להר הבית,

שאלה יקרה זו מחד, וטעונה מאוד מאידך, יכולה להסתכם בתשובה קצרה כן לעלות או לא לעלות. אך לענ"ד ישנה חשיבות גדולה ועצמית לעצם העיסוק בשקלא וטריא בדברי חז"ל והפוסקים.

העיון בדבריהם ובסברותיהם מכניסים את המקדש לחיינו, והופכים את המקדש ממשהו רחוק ומופשט, למשהו ממשי שצריך להכשיר את הלב והמוח לעמוד מולו.

קיימ"ל הלומד על מנת לעשות, זוכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, וכמ"ש "שכל טוב לכל עושיהם" – ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם.

לכן, גם מי שבפועל אינו עולה למרות כל ההוכחות המובאות בקונטרס הנ"ל, בכ"ז הוא הולך ומתקרב אל מקום הקודש, ברצון, בכיסופים והכנה בפועל לקיום מצוות העליה להר הבית וענפיה, מלבד הקרבת קורבנות.

לעומת זה – מי ששולל מראש כל עיסוק בשאלה זו, כי כבר הורה זקן, ה"ז מרחיק את עצמו ממצוות דרישת הקודש, ושאלת המקדש נדחקת לקרן זווית. גם לדעת הסוברים שמקדש ירד מן השמים בנוי ומשוכלל, אין בזה שום פטור מלצפות לבניינו ולעשות פעולות שע"י יימשכו הלבבות.

ב. המצוות שניתן לקיים בהר הבית כבר היום אף ללא ביהמ"ק – שאלת הכול או כלום – האם העדר האפשרות כרגע לבנות ביהמ"ק מונעת אותנו גם מחלקיות – קיום מצוות מורא מקדש ותפילה במקום שער השמים.

משה רבן של ישראל האיר דרכנו בשאלה זו במעשה הבדלת ערי מקלט בעבר הירדן, "אז יבדיל משה שלוש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש" – נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם, ואע"פ שאינן קולטות עד שיבדילו אותן שבארץ כנען, אמר משה, מצווה שאפשר לקיימה – אקיימנה. (רש"י דברים ד,מא ע"פ גמרא מכות ט.)

חביבות המצוות מולידה את הרצון לקיים כל מצווה שניתן לקיימה, וכמו שאנו בא"י זוכים לקיים יותר ויותר מצוות התלויות בארץ ותלויות במלכות בהנהגת הארץ ע"י ישראל – כך גם בעניין המקדש, הקב"ה ברחמיו מקרב אותנו אל ביתו, ואנחנו נדרשים להכשיר את עצמינו לקבל את המתנות, לבקש ולעשות את כל שביכולתנו ל"ובאת שמה".

ג. בשאלה המעשית לגבי הכניסה להר הבית בזה"ז – דומה שישנו ערבוב מושגים, המחייב משום כבודה של תורה דיוק ובהירות, הבחנה בין הלכה להנהגה.

מן המפורסמות שאין איסור כרת בכניסה להר הבית אלא באיסור לאו, לכל מי שטומאה יוצאה מגופו. ורק הנכנס לעזרה במזיד ה"ה עובר על איסור כרת לדעת הרמב"ם וההולכים לשיטתו. אלא דמשום "מגדר מלתא" הנהיגו חלק מגדולי ישראל הנהגת איסור הכניסה להר הבית, ע"מ שלא יבואו לידי מכשול בכניסה למקום המקדש עצמו.

קביעת המנהג בזמן הזה, זוהי שאלה גדולה וקשה, מי רועה את אבן ישראל, ע"פ מי ישק כל דבר, והקושי בחלוקת העדה שבין גדולי ישראל הוא בעצמו מעורר את בקשת המקדש, "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" – וכך מגלה הרמב"ם (הל' ממרים א,ד) "כשהיה בית הדין הגדול קיים, לא הייתה מחלוקת בישראל... משבטל בית הדין הגדול רבתה מחלוקת בישראל, זה מטמא ונותן טעם לדבריו וזה מטהר ונותן טעם לדבריו, זה אוסר וזה מתיר". עכ"ל.

כל עוד לא זכינו שגדולי התורה, גדולי הפוסקים ישבו יחד על המדוכה ללבן שאלות אלו באחריות כלל ישראל, נותרה שאלה זו כשאלה פרטית שכל אחד ואחד נוהג ע"פ הוראת רבותיו, לשם שמים. ובזה אנו מתנסים במדרגת ת"ח שבא"י שאינם חובלים זה בזה אלא מנעימים זה לזה בהלכה, ומבקשים שיתקיים במורינו ורבותינו – תלמוד חכמים מרבים שלום בעולם, ע"מ לשאול בשלום ירושלים.

ד. הטהרה ע"מ להיכנס להר הבית, תחיית "סדר טהרות".

במשך קרוב לאלפיים שנה נשתכחו מישראל הל' טהרה הערוכות ומפורטות בס' טהרות, ונשארנו עם זכר קטן בהל' נדה וטהרתה והל' נט"י לסעודה ואכילת פירות, אזהרת הכוהנים מטומאת מת, ואותו מקצוע גדול שבתורה כמעט אינו בדעתנו.

בזכות שאלת העלייה להר הבית, קמו לתחייה סוגיות אלה – והם מעוררים את עמלי התורה לדרוש אחר חיי הטהרה, כיצד עלינו לנהוג בחיי היומיום בטהרה, בזהירות מטומאות משכב ומושב, טומאת מגע ומשא וכו' – דווקא דרך עולם המעשה ישנה התחדשות לחלק זה בתורה, וע"י זוכים להוסיף טהרה בחיינו.

תפלתי וברכתי, שדברי הקונטרס החשוב הזה ימצאו מסילות בלבם של ישראל ובמיוחד ת"ח, להיות מגדילים תורה, תורת המקדש ותורת הטהרה, ומאדירים את כוחם של ישראל לשוב למקומם ולזכות לזקוף את קומתם בשלימות, שתהיה השכינה שורה עלינו בגלוי – בהר הקודש בירושלים.

חן חן.

עמיר כץ

כתבות נוספות

פתיחה