היכרות עם אישים ומושגים מרכזיים בתולדות הציונות ו"אוצר התיישבות היהודים"

ביום העצמאות מדי שנה בשנה אנו נזכרים עד כמה אנו אוהבים את מדינתנו הקטנה. העובדה שאנו יכולים לצאת למסלול הליכה יפהפה ביום זה, לעשות מנגל או לצפות בגאווה במטס אומרת המון. יש לנו מדינה מיוחדת, עם פיתוחים טכנולוגיים משוכללים, טבע עוצר נשימה וגם חברה ישראלית שהולכת ומתגבשת לה. את כל זה אנו חייבים לאישים שפעלו למען מדינת ישראל כדי להעניק לה את הבסיס ולהפוך אותה למה שהיא היום. לפיכך, עלינו מוטלת החובה ללמוד ולזכור, וכן להעביר לדורות הבאים את קורותיהם של האישים

הבולטים, וכן בדבר מושגים מרכזיים בתולדות הציונות שבהחלט כדאי להכיר.

האישים הבולטים שלהם אנו חייבים רבות כל כך
אנו מוקפים באישים בולטים בציונות ולהם אנו חייבים את המדינה כפי שאנו מכירים אותה נכון להיום. ניקח לדוגמה את אחד העם אשר היה פובליציסט והוגה ציוני, את מאיר בר אילן אשר היה רב ומהבולטים שבין מנהיגי תנועת המזרחי, או את יהושוע חנקין אשר היה עסקן ציוני ורכש קרקעות לטובת היהודים. אישים בולטים אלה ועוד הכשירו את הקרקע להקמת מדינת ישראל, כפי שאנו מכירים ואוהבים אותה נכון להיום. אנו יכולים להכיר תודה לאישים אלה וללמוד עליהם כמה שיותר. לצד זאת, ישנם כמה מושגים בולטים בתחום הציונות שכדאי להכיר דוגמת הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, כתב העת "הצפירה", כ"ט בנובמבר ועוד. ככל שנרחיב את הידע שלנו בתחום, כך נכיר בכך שיש לנו מדינה לתפארת.

אי אפשר לדבר על ציונות מבלי להזכיר את הרצל
אם יש דמות בולטת במיוחד בכל הציונות הלוא היא הוגה המדינה, בנימין זאב הרצל. הרצל נולד למשפחה יהודית ליברלית שדגלה בהשכלה, והוא אכן רכש השכלה בתחום המשפטים כשבגר ואף החל להתמחות במשרד למשפטים. אך ליבו של הרצל אמר לו אחרת, והוא עסק יותר בעיתונות וכתיבה. הרצל בלט בכישרון הכתיבה שלו, והוא היה אף כתב העיתון הצרפתי "נויה פריה פרסה" בפריז, ושם נחשף יותר לאנטישמיות. בעקבות פרשת דרייפוס חזה הרצל באנטישמיות כלפי היהודים בכל מקום והבין שהיא כאן כדי להישאר. לפיכך, הוא הבין כי היהודים זקוקים למדינה משלהם, והוא אף הביע את הרעיון שלו בספרו "מדינת היהודים". הרצל פעל רבות למען קידום הרעיון הציוני, אך לא רבים מודעים לכך שהוא תרם רבות לכלכלת מדינת ישראל כפי שאנו מכירים אותה היום. אבל למעשה, הרצל היה אחראי להקמת הבנק הציוני הראשון שנקרא "אוצר התיישבות היהודים".

דברים שלא ידעתם על אוצר התיישבות היהודים
לאחר ישיבת הקונגרס הציוני הראשון ב-1898 שנערך בבזל, הוחלט להקים בנק מיוחד שנקרא אוצר התיישבות היהודים . הבנק עצמו קיבל את האישור להתקיים בלונדון, וכרזות אודותו נשלחו ליהודים ברחבי העולם במטרה לעודד להצטרף למיזם הציוני ולהפוך ללקוחות הבנק. הבנק עצמו הוקם ב-1901 וכעבור שנה הוקמה חברת בת שלו שנקראה בנק אנגלו פלשתינה. בנק אנגלו פלשתינה פעל בארץ ישראל עצמה. שני הבנקים פעלו זה לצד זה ובלטו בפעילות הכלכלית הענפה שלהם. בנק אנגלו פלשתינה אף פעל עם הקמת המדינה והיה הבנק המרכזי בה. לימים שונה שמו לבנק הלאומי לישראל, והוא הפך לבנק רגיל לכל דבר ועניין. היום אנו מכירים אותו בשמו "בנק לאומי".