מקבץ בדיחות משעשע

חיים קורא בעיתון שמתאגרף, לא חכם ולא יפה במיוחד, התחתן עם אחת הנשים החכמות והעשירות במדינה.
הוא פונה לאשתו בתלונה- "אף פעם לא הבנתי למה הגברים הכי פחות מוצלחים מתחתנים תמיד עם הנשים הכי טובות....".
- "וואו", עונה האשה, "תודה יקירי".


עורך דין על ערש דווי מבקש מאשתו לרוץ ולהביא לו את התנ"ך. האישה מתרגשת, מסרבת, רומזת שהוא יחיה עוד הרבה שנים אבל בסוף מתרצה ומביאה את התנ"ך.
העורך דין מתחיל לקרוא את הדפים במהירות שיא, עיניו קופצות מדף לדף...
"מה העניין?", שואלת האישה הבוכיה.
"אני מחפש חורים בחוק", עונה העו"ד בלהיטות.


כאשר האמריקאים שלחו את האסטרונאט הראשון לחלל הם גילו שבחלל אי אפשר לכתוב עם עט כדורי, כי פשוט אין כח משיכה.
האמריקאים השקיעו חצי מיליארד דולר, פתחו עט מיוחד שיכול לכתוב ב0 גרביציה, יכול לכתוב בחום קיצוני, על כל משטח, בקור של 0 מעלות קלווין ואפילו מתחת למים.
הרוסים פשוט לקחו לחלל עיפרון.       


אמא לשני ילדים שובבים במיוחד, ילדים ששברו, הרסו ו"העלימו" כל מיני דברים, שמעה שהרב בשכונה טוב עם ילדים.
היא מבקשת ממנו לשוחח עם ילדיה על מצבם הרוחני ולנסות לקדם אותם.
הרב מסכים והיא מכניסה אליו הילד הצעיר יותר.
הרב פונה לילד בלשון עמוקה ותנכי"ת- "איפה אלוקים?".
הילד מסתכל עליו בתדהמה, פותח את פיו ושתוק...
"איפה אלוקים?", חוזר הרב המתוסכל...
הילד בורח מהחדר בבהלה עצומה... ורץ ישירות אל אחיו הגדול.
"מה קרה?", שואל הגדול יותר בפחד...
"הפעם אנחנו בצרות אמיתיות", עונה אחיו המבוהל, "אלוקים נעלם והם בטוחים שאנחנו עשינו את זה גם הפעם...".


אדם נכנס למסעדה עם כלב מסוג פקינז.
"אי אפשר להכניס לכאן כלבים", אומר לו רב המלצרים, "זה אסור".
"זה כלב הנחיה שלי", עונה לו האדם מבלי למצמץ... 
"אני לא חושב ככה", עונה המלצר המנוסה בתרגילים, "הם לא נותנים כלבי פקינז ככלבי נחיה".
"מה?", שואג האדם במהירות החשיבה, "הם נתנו לי פקינז?"



שרלוק הולמס ווטסון יוצאים למחנה.
אחרי שבערב הםמקימים את האוהל, יושבים ליד המדורה ושרים, הם נכנסים לישון.
באמצע הלילה שרלוק מעיר את ווטסון ושואל...
"ווטסון, תסתכל על הכוכבים הללו שמעל ראשינו, מה אתה מסיק מהם?".
ווטסון, שכתמיד לא רוצה לאכזב את הבלש... עונה-"אני מבין שיש שם ביליונים של כוכבים, והרי כל כוכב כזה הוא כמו השמש ולכן חלק גדול מהם מוקף בעשרות כוכבי לכת...".
"ו...", שואל שרלוק.
"טוב, אז אולי יש חיים בחלק מהם", עונה ווטסון בגאווה לא מוסתרת. "מה אתה מסיק מהכוכבים, שרלוק?"
"אני, אני מסיק שגנבו לנו את האוהל...", עונה שרלוק באגביות.