טעימה מהתפוח

עוצמת הבחירה
האדם הראשון, משחר בריאתו נצטווה על ידי בוראו, "מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ: כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת[1]". העץ הפלאי המדובר, מכיל טוב ורע, הרבה דעת, אך טומן בחובו סכנת מוות.

מאז ומעולם האדם מתמודד עם הבחירה החופשית. מצד אחד הכל פרוש לפניו, ומאידך, ישנם מחוזות העלולים להובילו לפי התהום.

בניסיון מהותי כל כך, האדם איננו

לבד. לצדו ניצבת האשה חווה. חווה מתאפיינת בבינה יתרה, תכונה הנלמדת מן הפסוק של יצירתה - "ויבן[2]". היא שמה לב לדקויות, יודעת לזהות מצבים רגישים. חווה את החיים בצורה שאין דומה לה, אך יחד עם זאת, חולשתה היא בדעתה הקלה, הנובעת מהיותה רגשית, ומהמקום הרב שתופס עולם החוויה בחייה. תכונה זאת עומדת בעוכריה, ומקשה עליה לעמוד בפני מניפולציות. ואכן, אותה בוחר לפתות הנחש, המתאפיין בערמה מצד אחד "ערום מכל חיית השדה[3]" ובמשיכה אל החומר מצד שני. (ועונשו הוא מידה כנגד מידה, לאכול עפר כל ימי חייו).

הפיתוי מתרחש על ידי פניה אל החושים - "טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל[4]", הוא יפה, טעים ונעים. את פירות המעשה אנו אוכלים עד היום. העולם הושפל מבחינה מוסרית, האדם גורש מגן עדן ותפקידנו להעלות את העולם, למצב שבו המוות יבולע לנצח. וחרפת עם ישראל המייצג את שם ה' בעולם תסור.

הבחירה בימינו
גם בימינו, אנו חשופים לעצים מסוגים שונים. ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, מעמידה בפנינו אתגרים לא פשוטים. רשת האינטרנט העומדת בפנינו היא ללא ספק, תאווה לעיניים, ונחמדה למדי. היא מנגישה אותנו בקלות למאגרי מידע, לשירותים זמינים המקלים עלינו ומעשירים את חיינו. באותה קלות, קיימת נגישות גם לאתרים רבים שבעליהם מנצלים את הזמינות כדי למשוך אותנו למחוזות, שלעולם לא היינו רוצים להגיע אליהם מתוך בחירה מודעת.

ישנם גם אתרים רבים נוספים, שאינם מכילים מידע פוגעני, ומסוכן, אך הם מושכים את המשתמש וגורמים לו לבלות (מלשון בילוי, אך גם מלשון בלייה) ולבזבז את זמנו היקר, על דברים חסרי ערך. כאשר את אותו הזמן ניתן היה לנצל ללימוד/לעשיית חסד/לקשר בצורה משמעותית יותר עם קרובי משפחה וחברים.

איך בוחרים נכון?

התבוננות
כדי לענות על שאלה זו, הייתי רוצה להביא סיפור אישי. בהיותי ילדה כבת 11 (לפני יותר מעשרים שנה), אהבתי לשחק במשחקי מחשב. (אז עוד לא היה אינטרנט והמבחר היה די דל..). יכולתי לבלות שעות רבות באותו משחק, כאשר היעד הוא להצליח להרוויח עוד מספר נקודות. באחד הימים, חשתי לפתע כמין הארה, שכל המשחק הוא שוחק, ושהזמן מתבזבז לשווא. מאז לא המשכתי לשחק. הגעתי למין הבנה שמגיעים אליה אנשים בשלבים שונים של החיים, שחייבים למצוא תוכן ומשמעות, ולא רק להעביר את הזמן.

הרמח"ל בספרו מסילת ישרים כותב בפרקים שעוסקים במידת הזהירות[5], שהמכשלה הראשונה של בני האדם, היא הסחת הדעת מחשבון הנפש, שאינה מאפשרת לאדם להתקדם מבחינה מוסרית. לפעמים רגע אחד של מודעות עצמית וחשבון נפש, יכול להציל אדם מחיים חסרי משמעות.

להתמלא
דרך נוספת להתמודדות עם הפיתוי היא לטעום מעץ החיים. בסיפור חטא אדם הראשון, ישנו עץ נוסף שלא נתנו עליו את הדעת, עץ החיים. העץ הזה לא משתנה בהתאם לשדרוגים וגרסאות מתחלפות. העץ הזה נוגע בשורשי קיומנו, כאשר השורש לכל הוא כמובן, החיבור לריבונו של עולם. כאשר אדם טועם מעץ החיים, מתמלא בתוכן, בעשייה חיובית ובלמידה, יהיו לו כוחות לגשת לרשת ולנצל אותה בזמנים ובמקומות הנכונים.

מבחינה מעשית
כדי להתמודד נכון עם אתגרי הרשת הפרושה לפנינו יש לקיים סור מרע ועשה טוב.

סור מרע - הגבלת שעות צפייה, הגבלת אתרים שאליהם ניתן לגשת, הצבת המחשב במקום מרכזי, המאפשר לאנשים נוספים לראות את המופיע במסך.

ועשה טוב - מילוי החיים בתוכן ממלא, בשיעור משותף, בעשיית חסד, במפגש תדיר עם המשפחה הקרובה והחברים. ושימושי בכלי העוצמתי הזה ללימוד ולקידום ערכים שיקדמו את האנושות כולה.

הרב קוק בפירושו על ברכת מאורי האש[6] כותב שלכל התגלות מדעית, שהאש היא האב טיפוס שלה, יש השגחה אלוקית בעת הופעתה - "א"כ האור הוא יצירה מלאכותית מבינת האדם, ואנו מודים ומכירים שהיא מעשי ד' שיצר את שכל האדם על זאת התכונה. וכל הדברים הפרטיים שבכל דור ודור הם יוצאים אל הפועל אנו צריכים להכירם למעשה ד', כצמחי השדה היוצאים כל אחד בזמנו כן צמח השכל האנושי המלאכותי יש לו זמנו הקבוע, ובמלאת ימיו שכבר ראויה היא המציאות להיות משתלמת על ידו בכללה, אז מזדמנות הסיבות שיתעורר האדם בשכלו וברצונו, להוציא כל דבר בעתו.."

כלומר הרב אומר שהשגחת ה' היא שבכל תקופה בה מתחדש משהו בעולם המציאות ראויה לקבל את אותו החידוש. ובהמשך לדברים אלו ניתן לומר גם על ההתפתחות הטכנולוגיות בכלל, ועל הופעת האינטרנט בפרט, שאם ריבונו של עולם שם אותנו בדור זה, אות היא לכך שיש בנו את היכולת לעמוד מול הבחירה כפי שנאמר בספר דברים ביחס לעולם המנגיש בפנינו את "הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע... וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ. כ לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה-בו"[7].

[1] בראשית ב,ט"ז-י"ז
[2] בראשית ב' כ"ב
[3] בראשית ג' א
[4] בראשית ג' ו
[5] מסילת ישרים ג-ה
[6] עין איה ברכות ח, א
[7] דברים ל, ט"ו