מומינטרול ואריסטו משוטטים ביוטיוב

תארו לכם, שאתם הולכים לטיול. אתם פוסעים בשבילים, ורואים דברים שונים- עצים, חיות, פרחים.
אתם צועדים מספר קילומטרים, ובערב, כשאתם נזכרים במה שעבר עליכם בחוויות היום, אתם כותבים אותם ביומן.
כעת נניח כי אתם אינכם היחידים שהלכו באותו יום לטיול, ובאותו יום הלכו לטייל, נניח, 2.1 מיליארד אנשים.
אם כל אחד מהם יכתוב יומן שמתאר את חוויות היום, וכל אחד מהם יוכל לקרוא את היומנים של השאר, תווצר רשת חברתית שמבוססת על תיעוד ועיסוק בזמן ובמרחב המסוימים בהם התרחש הטיול.
למרות השיוך של הרשת למיקומים ולזמנים מסוימים, ברגע שהרשת תתחיל להתקיים בפני עצמה, דימויי הזמן- מרחב שתצפון בחובה יהיו שונים בתכלית מאלו אותם היא מייצגת, ובנקודה הזו אנו מתחילים לעמוד על כמה מהשיוכים המשמעותיים ביותר שהאינטרנט ממלא, ובפרט לאחר הופעת הרשתות החברתיות.

ראשית, אנסה לנתח את תפיסת הזמן כפי שהיא באה לידי ביטוי, לתפיסתי, באינטרנט כיום.
לשם ההמחשה, זלמן נכנס ליוטיוב, ורואה סרטון שיוצר אצלו צורך להגיב לתגובה אחרת שכבר יש על הסרטון.
מערכת השיקולים הראשונה שתניע אותו להחליט האם לכתוב את התגובה, היא רמת הקומוניקציה (תקשורת) שתהייה לה עם כותב התגובה הראשונה, או עם ה"מחנה" אותו הוא מייצג.
כאשר הוא רואה כי התגובה עליה הוא רוצה להגיב נכתבה לפני שנתיים, פירוש הדבר מבחינתו הוא הסתברות נמוכה לקומוניקטיביות (תקשורתיות), ולכן חוסר כדאיות לכתיבת התגובה.
דוגמה זו מצביעה באופן מובהק על משמעות הזמן במרחב הווירטואלי- נראה, כי הזמן הוא רק ביטוי לקומוניקציה (תקשורת), או לרלוונטיות ולתקפות (כאשר מדובר על אינפורמציה), אולם הוא לעולם אינו עומד בפני עצמו.
העובדה כי פריסת המידע באינטרנט היא סינכרונית (פועלת בהווה, על כל חתכי הרוחב העצומים שלו), הופכת כל דימוי זמן וירטואלי לפונקציונלי גרידא.

כעת, אנסה לנתח את תפיסת המרחב האינטרנטית. בבואי לעשות זאת, אני נתקל בתופעה מעניינת- עולם דימויי התנועה במרחב הווירטואלי נובע ישירות מעולם הדימויים הפיזי- מושגים כמו גלישה, העלאה, הורדה, דף בית, ועוד רבים, מיובאים בבירור מעולם הדימויים הפיזיקלי.
המשמעות של תובנה זו גדולה, משום שהיא מצביעה על כך שהדימוי השגרתי של מרחב זה הוא כשל כל מרחב פיזי נורמטיבי אחר.
עם זאת, ברור כי למרחב הוירטואלי אין כל הגבלת מרחב ממשית- כאשר זלמן מיודענו ישלח מייל לג'ורג', החבר מניו זילנד, ג'ורג' יקבל את המייל מייד, דבר שאינו אפשרי במרחב הפיזיקלי.
אם כן, מהו המשתנה שהופך את העולם הוירטואלי למרחב?

אני חושב, שאפילו ניתוח של המונחים שהצגתי מקודם, יכול להצביע על משתנה ברור, שעל פיו מתנהל כל המרחב הוירטואלי, החל בקליפ החדש של ג'סטין ביבר, וכלה בפורטל הדף היומי- מדובר,לדעתי, על יחסי הגומלין בין היחידות החברתיות השונות ברשת הוירטואליות.
המושג העלאה במשמעותו הוירטואלית, פירושו חשיפת רכיב מידע מסויים לקהילה, והורדה פירושה ניתוק רכיב מידע מקהילה זו אל המחשב האישי. גלישה פירושה שיטוט בין מרחבים קהילתיים שונים ברשת, וכן הלאה. אם נסתמך על הנחה זו, נגלה כי גם בעולם הדימויים שלנו, לynet, ויקיפדיה וyoutube אנו מתייחסים כאל רחובות ראשיים, לתיבת המייל או לקיר בפייסבוק כאל מעין בית, לגוגל כאל הכיכר המרכזית, ולבלוגים נידחים עם שלוש צפיות בשנה כאל פריפריה. במילים אחרות, מיקום וירטואלי נמדד במרכזיות ובחיוניות שלו כחלק מהמארג החברתי ברשת, ובמידת החשיבות שלו כלפינו.

בסיכומו של דבר, נראה כי יחסי הזמן- מרחב בעולם הוירטואלי עברו ניתוק מוחלט ממושגים אלה בעולם הממשי, ועברו הפשטה, כך שהם מתפקדים רק בכפוף לצרכים החברתיים.

אם בעולם הפיזי המרחב והזמן מעצבים את הקהילה, באינטרנט הקהילה מעצבת את הזמן והמרחב לצרכיה.

הטענה כי הזמן והמרחב הפכו למופשטים בעולם הוירטואלי, לא אומרת שמדובר בעולם סטרילי- ההפך הוא הנכון, כאשר רוח האדם מתערבבת בתוך עצמה, היא לא רגועה וערטילאית, היא פרועה, סוערת, יש בה דברים טובים ודברים רעים, ויש לנהוג בה בהתאם. אולם, אני דן כרגע במשמעויות של הצורה של העולם הוירטואלי, ולא במשמעויות של התוכן שלו, משום שבטווח הארוך היא נראית לי דרמטית לא פחות (אולי אפילו יותר), בהשפעתה על עולמנו התודעתי והרוחני.

טענתי היא, כי בעולם בו ילד בן חמש כבר חי בעולם וירטואלי (שכבר עמדנו על תודעת הזמן-מרחב הייחודית שהוא צופן), יש צורך לשנות באופן מידי את השפה החינוכית ואת האופן בו אנשי חינוך מחנכים בפועל. אביא לכך דוגמה מעשית מסוימת, אף על פי שניתן לפתח את העיקרון המותווה לכיוונים שונים:
לדעתי, על אנשי החינוך והרוח להיכנס למארג החברתי הווירטואלי (הן בחינוך הפורמלי, והן בבלתי פורמלי), ובטווח הארוך אף ליצור פלטפורמות קהילתיות עצמאיות, שמטרתן יצירת שיח חינוכי-רוחני. אני מאמין שבזכות ההתעלות מעל הזמן והמרחב הקונקרטיים, דבר שהעולם הווירטואלי מאפשר, ניתן ליצור שיח עשיר יותר, ואף ישיר יותר. גם אם ההצעה שלי כוללת עיסוק בהנחלת תכנים אינפורמטיביים, העיקר מבחינתי הוא כניסה לעולם התרבותי-ווירטואלי, ושימוש בו כאמצעי להעלאת איכות השיח האנושי בכללותו.
אנסה להמחיש ביטוי מסוים של הדוגמה הזו, אשר מראה בבירור כיצד העובדה שהאינטרנט בנוי סביב יחסי הגומלין בין היחידות החברתיות השונות, יכול להוות פתח להפשטת השיח האנושי והעשרתו, באופן שאולי הוא הפתח לתודעה רוחנית אוניברסלית. אמחיש זאת, בעזרת שיחה תיאורטית בין מורה לתלמידיו:

"בוקר טוב תלמידים יקרים,
www.youtube.com/watch?v=Q96DABb9lIU
-הבוקר, אבקש שתנסו לבצע את התרגילים הבאים:
www.youtube.com/watch?v=juZxrvc8-A4
איך הרגשתם?
-אלברט בנדורה (he.wikipedia.org/wiki/אלברט_בנדורה ), אמר לי במייל הבוקר, כי הוא מודה לנו על ההתעניינות בתאוריית מבנה האישיות שהוא פיתח, אשמח אם תשלחו לו מכתב תודה.
-ההתעניינות שלכם בשלומו של זלמן יפה בעיני, אבקש שתשאלו ילדים בשכבת הגיל שלכם (ראיתי שבית הספר המרכזי בגואם מחובר עכשיו), אם יש להם רעיון איך נתמודד עם העזיבה הפתאומית של זלמן את בית הספר.
http://www.kipa.co.il/now-/
מה אתם חושבים על תגובתו של שר הדתות-מסכימים? מתנגדים?
שלחו לו מכתב בו אתם מציגים את דעתכם, והעבירו לי את תגובותיו.
-נסיים במילותיו של יהודה עתי-
http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99227214#12.2287.5.fitwidth
מה דעתכם?"