לא להרוג את השליח: ביטוח שליחים על אופניים חשמליים

במדינת ישראל לא קיימת חובת רכישת ביטוח חובה לאופניים חשמליים. וכך, הרבה רוכבי אופניים חשמליים, וביניהם בני נוער- רוכבים בפועל על רכב מנועי ללא ביטוח תוך שהם חשופים לפגיעה בטיחותית וכלכלית עצומה.
הדבר מקבל משנה תוקף לאור העובדה שהיום, צעירים רבים עובדים כשליחים על אופניים חשמליים, מבלי שהם מבוטחים, ואין כל התייחסות של החוק לשאלה- האם חברת השליחויות נדרשת לבטח אותם או שלא?

עד לאחרונה, עבודה כשליח בחברת המשלוחים "וולט", פירושה, שהסיכון הבטיחותי במקרה של תאונה, נפל על כתפי השליח. החברה לא סיפקה לשליחים ביטוח שליחים משום שלטענתה- לא מתקיימים בין החברה לבין השליחים יחסי "עובד מעביד" ולכן כביכול אין זכאים השליחים לזכויות סוציאליות מלאות, אשר אותן מקבלים השכירים במשק.

שליחים, מתוקף תפקידם, "מבלים" הרבה יותר זמן על הכביש מרוכב אופניים "רגיל". מבחינה סטטיסטית, ההימצאות המרובה בדרכים הסואנות, מעלה באופן משמעותי את הסבירות לתאונה בקרב השליחים אשר רוכבים על אופניים חשמליים. שהרי, שהות ממוצעת על הכביש של רוכב אופניים סטנדרטי, נעה בין 10-15 שעות בשבוע, ואילו אצל שליח זוהי בד"כ משמרת יומית. חשוב לדעת שבישראל נפגעים בממוצע כ- 5.9 רוכבי אופניים חשמליים ביום, כאשר 22% מתוכם- פצועים באורח קשה.

עובדות אלו מדגישות בפנינו עד כמה דרושה חקיקה מסודרת בעניין. שכן, אין לשער את חשיבות נושא רכישת ביטוח אופניים חשמליים, ועל אחת כמה וכמה- במקרה שבו מדובר בשליחים.

יחסי "עובד מעביד" וחובת ביטוח שליחים, עומדים בסימן שאלה
החידוש באופן ההעסקה של וולט הוא, שבניגוד ל"עולם הישן", שבו השליחים קיבלו את ההזמנות שלהם מהטלפנים ויכלו לדעת מי האדם האחראי עליהם, אותו אחד ששלח אותם לשליחות זו או אחרת, הרי שכאן האפליקציה היא זו שקובעת. יש מקרים בעולם שהכירו ביחסי עובד-מעסיק בתנאי תעסוקה מעין אלו, כמו בחלק ממדינות ארה"ב לגבי אובר, למשל, ויש מדינות שדחו את ההכרה. בבריטניה הכירו בהסכם הקיבוצי לעובדי הרמס.

ב"וולט" טענו בהתחלה כי השליחים אינם עובדי החברה ולא מתקיימים ביניהם יחסי עובד־מעביד, ומשום כך אחריותם מסתיימת בהמלצה לשליחים לעשות ביטוח ותו לא. (חשוב לציין שהיום מצב הדברים שונה- חברת וולט שינתה מדרכיה ונכון להיום היא פועלת כדי לספק לשליחים ביטוח) אולם "וולט" הם לא הנקודה, הם רק מקרה פרטני לעצם העובדה, שנכון להיום, דווקא המגזר הכי פגיע- השליחים, מופקרים בשטח ללא מטריה חוקית כלשהי שתגן עליהם, וזה מצער מאוד.

ביטוח שליחים חובה במקרה של יחסי "עובד- מעביד"- איך נדע בפועל מתי מתקיימים יחסים כאלו?
בפסיקה נקבעו על-ידי בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון, מספר מבחנים לצורך הקביעה: "מיהו עובד". המבחנים העיקריים הם: מבחן השליטה והכפיפות - מבחן זה אומר שעובד הוא אדם שנתון למרותו ולפיקוחו של אדם אחר, מקבל ממנו הוראות כיצד לעבוד או מחויב על פי הסכם לציית להוראותיו. מבחן נוסף הוא מבחן הקשר האישי - אשר מגדיר עובד, כמי שחייב לבצע עבודה באופן אישי, כלומר אינו רשאי למצוא לעצמו מחליף או עוזר. הדוגמאות הללו הן רק על קצה המזלג. חשוב לדעת כי יחסי העבודה הם יחסים מורכבים ודינאמיים, כך שלא ניתן לתת הגדרה סטטית לשאלה מיהו עובד, אלא יש לבחון בדקות כל מקרה לגופו.

תודה לאורבאן רייד על הכתבה!