הסדרי ראיה- איך מגיעים להבנות בנושא

הנושא הרגיש ביותר בתהליך גירושין בין בני זוג, הוא הילדים. כל מה שקשור אליהם זה עניין מאוד עדין ורגיש, אשר במקרים רבים יכולים להוביל לפיצוץ של התהליך ולמצב בו בני הזוג נלחמים אחד בשני, באופן כזה שהם מוכנים לתת ולהפסיד הכל, רק לא את ילדיהם.

אחד הסעיפים שקשורים לתהליך גירושין ביחס לילדים הוא הסדרי ראיה. הכוונה היא היכן ישהו הילדים, כמה זמן ומתי יותר להורה שאיננו חי איתם לראות אותם בשבוע או בחודש.

על פי רוב, בני הזוג מגיעים להסכם ביניהם לגבי הסדרי ראיה, מתוך הבנה שאם הם לא יעשו הרי שבית המשפט יקבע עבורם את ההסדרים וזה לא בהכרח יהיה משהו לטובתם אלא לטובת הילדים, שכן בית המשפט אמור לראות אך ורק את טובת הילדים. כמו כן, במקרים רבים בני הזוג מגיעים להסכמה מאחר ולמרות שהם התגרשו, הרי שהקשר ביניהם עדיין סדיר וטוב.
לפני שנסביר כיצד מגיעים להבנות ומה הן אורות לכלול יש לומר, במצבים מסוימים, ההסדר יכול להיות מאוד קיצוני, למשל, שאחד ההורים יכול לראות את הילד רק בשעות ובימים מסוימים, תחת פיקוח ועוד. זה יכול לקרות במקרה ומדובר על הורה שיכול להוות סכנה כזו או אחרת לילד או לבן או בת הזוג. כמו כן יש להדגיש, שעל פי רוב ההורה שחי עם הילד, קרי ההורה בעל המשמורת על הילדים, זו האימא, ולכן הסדרי ראייה מתבצעים עם האבא.

כיצד מגיעים להבנות בנושא של הסדרי ראיה
ההנחה הרווחת היא, שמוטב להגיע להסדרי ראייה נדיבים עם בן או בת הזוג אשר איננו ההורה המשומן, מתוך הנחה שזה גם טוב לילד לראות אותו כמה שיותר וכן הסדרים נדיבים מוכיחים שאף על פי שזוג ההורה איננו בקשר הרי שהם לא שמים את הילד באמצע, וכמו כן, בצורה כזו אפשר למנוע סכסוכים עתידיים בין ההורים.

חשוב לזכור, הילד, גם אם הוא חי עם הורה אחד, צריך להיות בקשר צמוד עם ההורה השני. אחרת הוא עלול להתמודד עם פגיעה רגשית, חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך, תחושת נטישה מצד ההורה ועוד. אף על פי שהוא לא יכול לחיות עם שני ההורים גם יחד, מצב בו שניהם רואים אותו באופן תדיר, יכול מאוד לעזור לו.

נקודה נוספת היא, הסדרי ראיה עדיפים שיקבעו על ידי ההורים ולא על ידי ערכאות משפטיות. כך ההורים הם אלה שמחליטים ומגיעים להסכמות והן אינן נכפות עליהם, כך הם יכולים להגיע ביחד, לבית המשפט ולדווח על ההסכמות ביניהם. בדרך כלל אם הן הסכמות סדירות וסבירות שמקובלות על שני הצדדים, בית המשפט יקבל אותן.

ההסדרים הפופולאריים, פגישה פעם או פעמיים בשבוע, בשעות אחר הצהריים עד הערב (תלוי בגיל של הילד), כל סופשבוע שני, וכן חלוקה שווה בחגים. כשבתקופת החופשים, נהוג לחלק את הזמן שווה בשווה בין שני ההורים.