צנתור לב - מה חשוב לדעת?

צינתור לב הוא הליך המאפשר לבחון ולאבחן חסימות או היצרויות בעורקי הלב הכליליים, כאשר מצבים אלו פוגעים בזרימת הדם ובאספקת החמצן לשריר הלב. יש צינתור לאבחוני ויש צינתור לב טיפולי בהמשך לבדיקה. הצינתור מתבצע לרוב ללא הרדמה או בטשטוש.

בבית החולים לניאדו מבצעים צנתור לב אבחוני וטיפולי במחלקת הקרדיולוגיה. הבדיקה והטיפול נעשים בידי צוות רפואי מקצועי ביותר, מיומן ומנוסה, מהמובילים בארץ.

מתי צריך לעבור צנתור לב?
היצרות או חסימה של העורקים הכליליים הם מצבים הקורים עקב נזק הנגרם לתאי הדופן הפנימית של העורק. מצבים אלו של היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים יכולים להיגרם בעקבות נטייה גנטית, או כנזק ראשוני מגורמי סיכון כגון עישון, השמנת יתר, יתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה. במצבים כאלו ואחרים, הכולסטרול הרע (LDL) חודר דרך תאי דופן העורק, מצב שמוביל להתרבות תאי שריר חלק העוטפים את העורק, וחודרים אל תוך שכבתו הפנימית שלו.

כמו כן, קורה דבר נוסף – נוצרת שקיעה של סידן בתאי הציפוי, והתערבות שנוצרת בין הסידן לבין התאים שהתרבו, יוצרת רובד טרשתי עם ליבה שומנית ומעטפת של רקמת חיבור.

מכאן, התפתחות הרובד הטרשתי יכולה להתרחש בשני אופנים:
- התפתחות טרשתית בתהליך ממושך – מדובר בתהליך שנמשך על פני שנים רבות, בו ההיצרות בעורקי הלב הכליליים הולכת ומחמירה אט אט עם הזמן. לרוב, כשרמת ההיצרות מגיעה ל-60%-70% מקוטרו של העורק, מופיעים תסמינים כמו תעוקת חזה במאמץ, כאבים וסימנים פיזיים נוספים. מצב זה יכול להימשך עד כדי הופעת מחלת לב כלילית (איסכמית) – במצב זה הטרשת פוגעת ברמה חמורה בעורקים הכליליים, ומצב בו זרימת הדם נפגעת ופוחתת, מכונה איסכמיה שלה לב. הביטוי השכיח ביותר במקרה כזה הוא אי נוחות באזור החזה ולחץ בחזה בזמן מאמץ או בזמן התרגשות (מצב זה נחשב כתעוקת חזה יציבה).

- תהליך אקוטי (חד ומהיר) – במצב זה מעטפת הרובד הטרשתי עשויה להיקרע ולהוביל ליצירת קריש דם בשל מגוון סיבות נוספות כמו סוכרת או יתר לחץ דם שאינם מאוזנים, מאמץ גופני רב בעצימות גבוהה או באופן ופתאומי, תהליכים דלקתיים שונים ואפילו התרגשות. קריש הדם עלול לכסות את אזור הקרע ולחסום את העורק לגמרי או כמעט באופן מלא. מצב זה מכונה תסמונת לב איסכמית חריפה. במידה והתהליך גורם להפסקה מוחלטת של זרימת דם – מתרחש אוטם שריר הלב (התקף לב), ובמידה והחסימה אינה מלאה המצב מכונה תעוקת חזה בלתי יציבה.

תהליך הטרשת מתחיל בגופנו כבר בשלב הילדות ונמשך באופן דינאמי ובקצב משתנה למשך עשרות שנים קדימה עד שמתרחש אירוע לב או אירוע מוחי חד. קצב התקדמות הטרשת נקבע גם על פי רקע גנטי ונתונים גנטיים, אך בעיקר על ידי גורמי סיכון שבהחלט ניתנים למניעה.