טיול- המשמעות ההלכתית רוחנית

בשבת זו כ"ג מנחם אב חל יום הזכרון של אבי מר נפתלי בלס ז"ל שהיה מורה לספורט מפורסם מאוד באזור גוש גן (זכינו בס"ד להפיק על דמות מרתקת זו סרט מדהים שנקרין אותו אי"ה ביום ראשון הקרוב בתל אביב ומי שרוצה פרטים יכול ליצור איתי קשר במייל [email protected] ). כל המפעל של התלמוד הירושלמי נזקף לזכותו. ראשית החיבור שלו בין העולם הארצי והעולם הרוחני - חשיבות הגבורה היהודית, חשיבות הטיול, אהבת הארץ. שנית העידוד שלו להקמת המפעל. אבא ז"ל למעשה ייסד את המכון וביסס אותו. אי אפשר שלא לשאוב השראה וכוחות חיוניים מדמות חינוכית זאת. שלי ושלכם שלו ושל אמי היקרה גב' דבורה בלס ז"ל).

 מנהג העולם לצאת לטיולים בתקופה זו, בה רבבות עמך בית ישראל, יחד עם תינוקות של בית רבן נמצאים בחופשה. הרב דוד סתו כתב ספר על תרבות הפנאי. בפרק המדבר על טיול הוא מציין שטיול זה ערך חשוב. כל המקורות לחשיבותו של הטיול שמביא הרב סתו מקורותיו בתלמוד הירושלמי.

ונושא שני אקטואלי בימות החופשה הוא נושא המשחק (לא הצפייה במשחק, אלא עיסוק במשחק). הרב אליעזר מלמד שליט"א כתב טור מדהים העיתון בשבע האחרון בו הוא טוען שעל כל דבר שגורם התפעלות (גם בעולם החי והמדבר) צריך לברך, לכן גם כל כשרון מיוחד כמו אלוף בספורט, שבני אדם מתייחסים אליו בהתפעלות, צריך לברך עליו.

ברכה על התפעלות מתופעות טבע או מנופים מרהיבים היא יסוד מוסכם ביהדות, אולם הרעיון שצריך לברך גם על דבר שגורם התפעלות השייך לעולם החי והמדבר הוא הירושלמי (ברכות ט, ג) הטוען שעל בהמה יפה צריך לברך.

אני רוצה לקשור בין קביעת הרב מלמד של ברכה על אדם המעורר התפעלות לבין נושא הטיול.

בתלמוד הבבלי (עבודה זרה כ, א) מסופר על רבן גמליאל שראה בהר הבית (בקרן זווית, כמובן, שהר שני התלמודים קובעים נחרצות שאסור להסתכל על נשים) אישה נכריה יפת תואר ושיבח את הקב"ה על יופי זה. בתלמוד הירושלמי (ברכות ט, א) לעומת זאת  מצויין שרבן גמליאל לא רק שיבח את הקב"ה על יופי זה, אלא ממש בירך על יופי זה. הרי לנו מקור מפורש לדברי הרב מלמד שגם על אדם מיוחד צריך לברך.

סיפור זה שייך גם לנושא הטיול

בירושלמי מובא כרקע לסיפור של ראיית הנכרית היפה  (במקבילה – ירושלמי עבודה זרה א, ט) - מעשה ברבן גמליאל שהיה מטייל בהר הבית.... לדעת הירושלמי גם בהר הבית מותר לטייל.

מקורות:

תלמוד ירושלמי ברכות ט, א

"מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה ובירך עליה. לא כן אמר רבי זעירא בשם רבי יוסי בר חנינא רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן [דברים ז ב] לא תחנם לא תתן להם חן. מה אמר אבסקטא לא אמר. אלא שכך ברא בריות נאות בעולמו. שכן אפילו ראה גמל נאה סוס נאה חמור נאה אומר ברוך שברא בריות נאות בעולמו. זו דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים. אלא דרך עקמומיתה היתה".

תלמוד ירושלמי עבודה זרה א, ט

"תני מעשה ברבן גמליאל שהיה מטייל בהר הבית וראה אשה אחת נכרית ובירך עליה וכי דרכו של רבן גמליאל להביט בנשים אלא דרך עקמומית היתה כגון אהין פסוורוס שהביט בה שלא בטובתו ובירך עליה".