האם המערכת הפכה רופאים לאדישים לתוצאות טיפולי פוריות?
ד"ר איליה ברכ טבת, תשעד23/12/2013שיעור ההצלחה הממוצע של טיפולי פוריות בישראל הוא מהנמוכים בעולם. הרבה פחות מהעולם המערבי והוא נמוך אף ממדינות העולם השלישי. למה?
תגיות:טיפולי פוריותמבחנההפרייהבריאותשיעור ההצלחה הממוצע של טיפולי פוריות בישראל הוא מהנמוכים בעולם. הרבה פחות מהעולם המערבי והוא נמוך אף ממדינות העולם השלישי.
את הסיבות לכך אין לחפש בתחום הרפואי אלא בכלכלי. שיטת המימון של המדינה מבוססת על תגמול לפי כמות טיפולים ללא שום קשר להצלחה. מדי שנה מחולק התקציב האדיר שמקצה המדינה לטיפולי פוריות, בסדר גודל של חצי מיליארד
שקל, בין קופות החולים בהתאם למספר הטיפולים שביצעו בשנה שלפני כן. אין שום קשר לאחוז ההצלחה או למספר ההריונות המוצלחים – רק למספר מחזורי הטיפול.התוצאה היא שכל קופת חולים מתאמצת לעשות מקסימום טיפולים בכל שנה כדי לזכות בהקצבה מוגדלת בשנה שלאחר מכן – יצליח או לא יצליח זה הרבה פחות מעניין. כך מתבזבז הון אדיר על טיפולי סרק שלגבי חלקם ברור מראש שהם לא יצליחו וזוגות עוברים מסלול ייסורים לחינם. אין כאן רעים או אשמים. כל אדם או ארגון רפואי פועלים באופן טבעי לפי האינטרסים שלהם. הבעיה היא ב"שיטה" שמתגמלת בדרך לא נכונה.
המערכת הרפואית בישראל חסרה את הדבר הבסיסי לצורך שיפור המצב – מסד נתונים אמין ומדויק על הנעשה בתחום הפוריות. במדינות אחרות יש חובה בחקיקה לדווח על כל מחזור טיפול למרכז מידע. אצלנו הדיווח נעשה בשיטות מיושנות על גבי ניירות בלי כל חובה חוקית, כך שאיננו יכולים לסמוך על רמת הדיוק של הסטטיסטיקה.
העיוות הכלכלי בא לידי ביטוי גם במהלך הטיפולים עצמם, כשהמערכת מעדיפה לבצע בדיקות שבהן יש תגמול אישי לרופאים. כך למשל נשלחות נשים רבות לבצע היסטרוסקופיה (הסתכלות לתוך חלל הרחם) ורק מעטות לבדיקות אחרות המתאימות יותר לבירור עקרות, אך אינן מתגמלות את המבצע (כמו צילום רחם המפיק מידע רב בהרבה על פני היסטרוסקופיה). למרבה הצער, הדור החדש של מומחים חונך לא נכון ושיטת עבודה הפסולה הזאת הפכה לנורמה והונצחה כסטנדרט הזהב של תחום.
אי אפשר לשחרר גם את בני הזוג מאחריות מסוימת. כשאנו קונים מכשיר חשמלי יקר או רכב נדאג לאסוף מידע ממקורות רבים ולא נלך בעיניים עצומות אחרי איש המקצוע הראשון שנקרה בדרכנו. בתחום הפוריות ממעטים לרוב בלימוד מקצועי של החידושים בתחום ובדיקת חלופות. יתכן והסיבה לכך שנדמה שהטיפולים הם חינם (למרות שבפועל הם עולים הרבה מאוד כסף, זמן ומחיר נפשי ופיזי).
מה אפשר לעשות?
המערכת זקוקה לשינוי חשיבה יסודי. במקום להסתער על בני הזוג עם אינספור מחזורי טיפול מתישים ויקרים, יש לבצע, בטרם מתחילים בטיפולים עצמם, בירור מקיף ויסודי של שני בני הזוג, על פי עקרונות הרפואה המיושמים בכל תחום אחר. קביעת אבחנות מדויקות עשויות להתוות את הטיפול הנכון לזוג הנכון ולמנוע טיפולים הנעשים כיום לפי שיטת "ניסוי וטעיה", שגובה מחיר יקר.
יש מקרים שבהם יש כשל במערכת הרבייה של האישה, של הגבר או בעובר הנוצר מהחיבור ביניהם. בחלק מהכשלים ניתן ומחויב בטיפול בטרם ביצוע ההפריה. אם הבעיה לא תטופל תחילה לא יעזרו אינסוף מחזורי טיפולים.
ישנם מקרים אחרים שבדיקה מקדימה ומקיפה תצביע על בעיה שלא ניתנת לפתרון ולכן יש לבוא באומץ ולהציג את המצב לאשורו בפני בני הזוג. חבל לחכות כמה שנים שהם יגלו את זה גם בעצמם בדרך הכואבת והמייסרת. הרופאים נכנעים לעיתים ללחץ של בני הזוג שרוצים מאוד בילד, אך לעיתים תפקידם הוא להציג את המגבלות.
מניסיוננו, בדיקה מקדימה ומקיפה יכולה להקפיץ את אחוזי ההצלחה בכל מחזור לפחות בכפלים, המביא אותנו לאותן שיעורי הצלחה ומניעת הפלות כמו העולם המערבי. חשוב ללוות את הטיפולים באימון מקצועי המפחית מהלחץ – גורם בעל חשיבות רבה להגדלת סיכויי ההצלחה. נסו לדמיין איזו תרומה תהיה בכך ולאיכות חייהם של הזוגות ולתקציב המדינה.
נכון, בדיקה מקדימה עולה כסף ולא מעט. במיוחד אם היא כוללת גם בירור גנטי (פי.ג'י.די). אבל מה שנראה יקר בהתחלה מתברר כזול ונכון אם משקללים את עלות מחזורי הטיפול הכושלים.