על שמירת הברית בדורנו-ד

האדם מטבעו מחפש אחר אושר ותחושת עונג ואכן קשה לבחורים צעירים לחיות בתחושה שעונג כזה נמנע מהם כעת, אך, זהו מצב זמני. עליכם לזכור, שהעונג הזה הוא חלק ממכלול שלם של חיים, הוא נובע מלקיחת אחריות וממערכת שלימה של התחייבויות כלפי בת הזוג שלכם. אכן, בימינו, ישנו פעם גדול בין זמן הבשלות הגופנית לבין זמן הבשלות הנפשית, אך, יבוא יום, ולאחר שתבנו את האישיות שלכם, לאחר שתגדירו לעצמיכם: מי אני? ומה אני רוצה לעשות בעולם הזה?! אז, תוכלו לחפש את בת הזוג המתאימה ביותר עבורכם לשם כך, וכשתמצאו אותה ,אי"ה, תמצאו גם חיים וגם עונג. 'מצא אישה מצא טוב' (משלי, יח', כב') 'ראה חיים עם אישה אשר אהבת..' (קהלת ט', ט').
ובינתיים, גם בגיל הזה, אם תדבק בה' - יהיה לך טוב. תהיה מאושר, תהיה לך שמחת חיים, תחיה חיים של משמעות. אבל, אם תשתעבד לסיפוק יצרי מזדמן, תחווה תחושת רעב תמידית . דומה הדבר לניסיון להשקות את הצמאים בחומץ שבכך כידוע, רק גובר הצימאון. יתרה מכך, השקיעה הנפשית בהרהורי עבירה ושזיפת העין במראות אסורים, יוצרת אצל האדם עצבות ודיכאון, הגורמים לכך שהאדם מנסה לברוח מהם אל פורקן יצרי רגעי, אך, כתוצאה מכך, הדיכאון רק מתגבר וחוזר חלילה.
לעומת זאת, נזכור את דברי רבי עקיבא (משנה יומא ט', ח'): 'אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים שנאמר, 'וזרקתי כה עליכם מים טהורים וטהרתם'. ואומר, 'מקוה ישראל ה'' - מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל'. התשובה מענגת ומשמחת הרבה יותר מאשר החזרה על החטא. 'אשריכם ישראל', 'מקווה ישראל ה''. בכל פעם לאחר נפילה, עלי לשאול את עצמי: האם אני מאמין בקלותה של תשובה או שאני לא מאמין בה?! בסדר, נפלתי. כעת, מה ההמשך? האם עלי להתייסר ולומר לעצמי שאני 'שקרן וחסר ערך'?! התשובה היא חד משמעית: לא! מדוע? משום שזאת לא עבודת ה' של הדור שלנו! רבים מחכמי ישראל בדור זה הורו לנו שזאת אינה הדרך. נזכיר כאן שניים מהם שרבש"ע שלח לנו אותם, 'שני הכוהנים הגדולים' , רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל ב'תקנת השבים' ומרן הרב קוק זצ"ל ב'אורות התשובה' שמדריכים אותנו לתקן את הכול בשמחה ובאופן חיובי.
נדגים זאת, דרך התבוננות במחזה נפוץ בקרב בני עליה. בגיל ההתבגרות כידוע, ישנה תופעה טבעית של יציאת 'קרי לילה'. מבחינה הלכתית, ברור שאין כאן איסור , משום שלא מדובר ביציאה רצונית. מה צריך לעשות לאחר מקרה לילה? פשוט מאוד, קמים, נוטלים ידיים, מחליפים בגדים, מנקים את המקום אם צריך וממשיכים הלאה. אין צורך ב'תיקונים' למיניהם ולא 'בצומות וסיגופים' או ב'גלגולי שלג'. אומנם, מבחינה רוחנית יש שני סוגי קרי . יש קרי שבא עם חלום או הרהורים והוא בעייתי רוחנית משום שמקורו בהרהורי עבירה ויש לעומת זאת, קרי שבא ללא חלום והוא טבעי לגמרי. אולם, גם לאחר קרי מהסוג הראשון, מספיק לטבול ב'תשעה קבין מים שאובים' (ברכות כב:) כלומר, להתקלח וכן להתחזק ב'שמירת העיניים', ל'מחמירים' במיוחד אפשר לטבול במקוה או לומר 'תיקון כללי' וזהו.

---

28 'מפני שדרכו של איש לחזר על אשה ואין דרכה של אשה לחזר על איש, משל לאדם שאבדה לו אבידה - מי חוזר על מי? בעל האבידה מחזר על אבידתו.' (קידושין ב:)

29 "איבר קטן יש באדם, משביעו – רעב, מרעיבו - שבע". (סנהדרין קז.)

30 כל מי ששורש נשמתו הוא מ'ספירת החסד' זוהי ההתמודדות שלו, תיקון היסוד, שעריות זה סיבוך של כוחות נתינה והשפעה ולכן דווקא הכוהנים שהם אנשי החסד, "תומיך ואוריך לאיש חסידך", הם האחראים על קדושת הבית היהודי. (הבאת הסוטה למקדש (פרשת נשא), פרשת נגעי הבתים (פרשת תזריע) )

31 'רסיסי לילה' אות טו' – 'לגבי הנשמות הרגילות מבני ישראל, די להם על הוצאת זרע לבטלה בתשובה רגילה כמו על כל מצוות עשה, שאינו זז מהמקום עד שמתקבל בתשובתו', ו'בפרי צדיק' עה"ת פרשת וישב כתב: "כנראה מהזוהר הקדוש שאינו מועיל תשובה לפגם זה, ובאמת ידוע שאין דבר עומד לפני התשובה ועל הכל יש תיקון, אם רק נותן אל לבו זאת, ויתמרמר על גודל הפגם להיות נשמר בזה מכאן ולהבא, ממילא יוכל לחסות בה' שיהיה נתקן הכל".

32 למשל בפרק יד',יא' – 'מרעיונות כאלה של קדושה ושל תשובה שהם מביאים לידי עצבות צריכים להתרחק לפעמים, כי יסוד השמחה הקשורה בעומק הקודש, הוא גדול מכל תוכן של קדושה ושל תשובה אחרת. על כן, כאשר באות לו מחשבות של יראה ושל תשובה בדרך עצבון יסיח דעתו מהם עד שתתכונן מחשבתו, ויקבל עליו כל התוכן של קדושה ושל יראת שמים בדרך חדוה ושמחה הראויה לישרי לב עובדי ד', באמת'.

33 'בכל התורה כולה לא נזכר בפירוש עוון דהוצאת ז"ל רק נזכר שנענשו דור המבול וער ואונן כי לא היה אפשר לכתוב האיסור בפירוש, מאחר שהשי"ת, יסד בטבע העולם שיארע זה גם כן לאדם באונס (כוונתו לקרי) ויהיה צעקה גדולה על מה עשה ה' ככה לנו להכשילנו... (צדקת הצדיק, קכא') ועל פי קבלה כתב בהמשך 'רק שבאמת זה יסד השי"ת בבריאה בראית קרי בלילה שהוא כמו הכרח וצורך הבריאה". (שם, רמה')

34 'ויש מי שיקרה לו על ידי רבוי אכילה ושתיה או על ידי חלשה ועיפות או על ידי שאינו שוכב כראוי וכל זה אינו כלום (והוא כמו תינוק שמשתין בשנה). גם יש ששומרים אותו מלמעלה ונצול מן המקרה או שהמזל שומר אותו ונצול. גם לפעמים נדמה להאדם בשנה בחלום כאלו הוא נופל ואחר כך מתעורר משנתו גם זה מן השמים שמצילין אותו מזה. רק מי שיקרה לו חס ושלום מחמת הרהורים, מזה נבראים ממש קלפות חס ושלום כמבאר בספרים. אבל מי שיאמר באותו היום אלו העשרה קפיטל תהלים בודאי יתקן בזה מאד מאד'. (שיחות הר"ן, אות קמא') וראה 'נפש החיים' לרבי חיים מוולאז'ין ('עץ החיים', אות צה') 'רק אם יראה קרי מחמת ראיות ערוה והרהורים רעים ר"ל, חולי רע הוא, וגם על זה אין לדאוג כלל, כי אין זה עיקר החטא, רק שנתגלה המחשבה לחוץ, וכל שכן שמדאגה יכול לראות'.

35 'ת"ר, 'ונשמרת מכל דבר רע' – שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה'. (ע"ז כ:)

36 משנ"ב הל' ק"ש או"ח פ"ח, ס"ק ד' – 'יש אנשי מעשה שנוהגים בתקנה זו וטובלין את עצמן לקרין ואם קשה עליהם הטבילה רוחצין את עצמן בתשעה קבין'.