שינויים בתחום לימודי התקשורת

בעשור האחרון התחוללו שינויים מרחיקי לכת בתחום לימודי התקשורת בישראל, המשקפים את ההתקדמויות והשינויים הטכנולוגיים שהתרחשו באמצעי המדיה השונים. כך למשל, במקביל לירידה הכללית במספר הנרשמים ללימודי תקשורת, ניתן לראות בשנים האחרונות ירידה דרסטית במיוחד במספר הנרשמים ללימודי עיתונאות באופן ספציפי.

מגמה זו משקפת את העובדה שכיום פחות או יותר כל אדם עם מחשב וחיבור לאינטרנט הוא למעשה מעין עיתונאי בזעיר אנפין, שיכול תיאורטית, אך לא פחות חשוב מכך גם טכנית, להגיע לקהל קוראים עצום בגודלו.

מתקדמים לעידן הדיגיטלי

עדות

נוספת לאופן שבו השפיעו השינויים בעולם הטכנולוגיה על לימודי התקשורת, ניתן למצוא בעובדה שמוסדות לימוד אקדמאיים רבים מציעים כיום יותר קורסים בנושאי המדיה הדיגיטלית ופחות קורסים הקשורים לפרינט. כך לדוגמה ישנם בתי ספר או חוגים לתקשורת המפתים את הסטודנטים באמצעות קורסים הרלוונטיים לעידן המידע כמו "פרטיות וזהות בתקשורת דיגיטלית" או "יחסי ציבור בעידן הדיגיטלי".

כמו כן מסלולי לימוד רבים בתחום התקשורת מציעים סדנאות מעשיות העוסקות למשל בשיווק ברשתות חברתיות ואפילו בקידום אתרי אינטרנט. השינוי במיקוד מעולם הדפוס לעולם המקוון בא לידי ביטוי לא רק בתכנים הנלמדים בקורסים האקדמיים השונים, אלא בעוד מגוון רחב של אספקטים הנוגעים למוסדות הלימוד. בבית הספר לתקשורת במכללת ספיר למשל, עיתון המחלקה לתקשורת כבר לא יוצא לאור בגרסה מודפסת, אלא בגרסת אונליין בלבד.

עיתונאות –OUT, פרסום ודוברות - IN

מטבע הדברים, השינויים הטכנולוגיים בתחום התקשורת השפיעו בין היתר גם על מעמד השחקנים השונים בזירה הגדולה של עולם התקשורת, מבחינת יוקרת המקצועות השונים בעיני הציבור הרחב ומידת האטרקטיביות שלהם בעיני המועמדים ללימודים אקדמיים. אחת המגמות הברורות ביותר שניתן לראות בהקשר זה היא נהירה המונית וביקוש גבוה למסלולי לימוד בתחום הדוברות, יחסי הציבור, הייעוץ התקשורתי והפרסום.

לאור הביקוש, התרחב גם ההיצע ולפיכך אין זה פלא שברוב מוסדות הלימוד בתחום התקשורת ניתן למצוא מסלולי לימוד בתחום התקשורת השיווקית, הפרסום הדיגיטלי, ניהול מותג ברשתות החברתיות ועוד.

כיצד מתמודדים בתי הספר לתקשורת עם השינויים בתחום?

מן הסתם במציאות המתאפיינת בדינמיות ובשינויים רבים ומשמעותיים כל כך, בדומה לכלל הבסיסי ביותר של הברירה הטבעית, רק המתאים ביותר שורד. אי לכך, בעוד שישנם בתי ספר לתקשורת שפשוט לא הצליחו לשרוד את התקופה הסוערת הזו ובזמן שחלק ממוסדות הלימוד בתחום סובלים מצמצום מתמשך במספר הנרשמים, ישנם גם מוסדות שמצליחים למשוך אליהם מדי שנה אלפי סטודנטים ואפילו ליהנות מעלייה ברמת הביקוש.

דוגמא טובה למוסד לימוד אקדמי שהצליח להתאים את עצמו למציאות המשתנה בעולם התקשורת, היא בית הספר לתקשורת של אוניברסיטת בר-אילן, שהחל את דרכו לפני קצת יותר משלושה עשורים, בשנת 1982 ("היחידה לעיתונאות ותקשורת"). בית הספר לתקשורת של אוניברסיטת בר-אילן מציע מגוון רחב ביותר של מסלולי לימוד בתחום התקשורת ומבחר מסלולים המשלבים למשל בין לימודי תקשורת ללימודי מדעי המדינה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

לצד מסלולי הלימוד השונים לתואר ראשון בתקשורת, מפעיל בית הספר גם מסלול לתואר שני בתקשורת פוליטית ומסלול לתואר שלישי בתקשורת. אם לא די בכך, במסגרת בית הספר פועל מרכז משגשג ופעיל לתקשורת בינלאומית המתמקד בהסברה בינלאומית (דיפלומטיה ציבורית). נראה שעל ידי צעידה עם רוח הזמן ועל ידי הקפדה על רמה אקדמית גבוהה במיוחד, ניתן לשמור על רמת פופולאריות גבוהה, גם בעידן שבו קרנם של לימודי התקשורת נמצאת בירידה מתמדת.

איך ניתן לדעת מה הוא התחום המתאים, הרלוונטי והמעניין ביותר?

רק כדי לסבר את האוזן נציין כי למשל בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת בר-אילן, ניתן לשלב את מסלול הלימוד הראשי לתואר ראשון עם מסלול ראשי נוסף וכך ליהנות ממסלול תקשורת דו ראשי. מסלולי לימוד ראשיים משלימים שהינם מומלצים הם למשל לימודי מידע, מזרח תיכון, סוציולוגיה (תקשורת דיגיטלית) וחינוך. המבחר המסנוור של אפשרויות הלימוד בתחום התקשורת מקשה לעתים על הבחירה במסלול הלימוד המתאים ביותר למועמד ללימודים. לאור זאת, מוסדות הלימוד מפיקים מדי שנה יום פתוח שבו יכולים המתעניינים לשוחח עם נציגי החוגים והמסלולים השונים ולקבל מידע ממקור ראשון בנוגע למסלולי הלימוד.