ההתנגשות בין התיאולוגיה לפוליטיקה

במהלך השנים, קם דיון הולך ומעמיק בין רבנים להוגי דעות, בכל הנוגע לשאלה המטרידה רבים מהמאמינים, האם ללכת בדרכי מלכות שמיים בלבד או שמע לשלב בין ההלכה של מלכות השמיים לחוקים הפיזיים, של המלכות הפוליטית מדינית. דיון זה מעיד על התנגשות בלתי נמנעת בין התיאולוגיה לפוליטיקה, המסמלת את העימות הגדול בין התפיסה של חוקי הדת לתפיסה של חוקי המדינה הדמוקרטית. על פי התפיסה הדתית, החוקים צריכים להתבסס על סמכות השמיים בלבד ואין לערער על כך, מצד שני על פי התפיסה המדינית דמוקרטית, החוקים צריכים להתבסס על פי חקיקת המחוקקים הנבחרים, על ידי האדם וגם כאן המדינה מאמינה בצדקתה ואין לערער על החלטתה. אדם מאמין, שנקלע בין התפיסה הדתית לבין התפיסה המדינית דמוקרטית, מגיע לעיתים למבוי סתום והתנגשות בין אמונתו לחובותיו בתור אזרח במדינה יהודית דמוקרטית.

הפוליטיקה ככורח מעשי במציאות אלימה
"הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (משנה, אבות ג,ב). על פי ציטוט זה, שנאמר מפי "רבי חנינא", שהיה סגן הכוהנים באותה תקופה, אנחנו יכולים להבין את הצורך בחוקים הפיזיים, של הממלכה הפוליטית, שבאים כצורך הכרחי בעולם אלים, שמאיים על הזולת, קרי המאמינים חסרי הישע. על פי המשנה, מציאות של כעוס, הרס ואלימות לא יכולה להיות מרוסנת רק על ידי חוקי שמיים, משום שחסרי הרסן לא יראים מהם ולא מהססים להפר כל צדקתם. רק גוף מסודר עם כוח, אשר ניתן לו על ידי האדם עצמו, יכול לקחת על עצמו את החובה לרסן ולהעמיד לדין בצורה שתרתיע את חסרי הרסן. אמירה זו, של "רבי חנינא", בעצם מראה את הזיקה העצומה בין מלכות שמיים למלכות הפוליטית מדינית. על פיה מלכות השמיים, בעצם הנחילה את הסמכות על המלכות הפיזית, הפוליטית של האדם, על מנת שתרסן את כל אותם פורעי חוק. כלומר מה שמשתמע מכך, שהמלכות הפוליטית, פועלת מטעם מלכות שמיים, מתוך הכרח מעשי במציאות אלימה, על מנת שהמאמינים יוכלו להתקיים ולהמשיך באמונתם בשלום.

אוטופיה פוליטית על פי חכמה דתית
"ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק" (רמב"ם, הלכות מלכים, ד,י). על פי הרמב"ם הממלכה הפוליטית דמוקרטית, אומנם חייבת להתקיים, על מנת לשמור על הסדר ושלום המאמינים חסרי הישע, אך יחד עם זאת אסור לה להתעלם מסמכות ממלכת השמיים. על הממלכה הפוליטית, לשלב בדרכיה גם את ההיבטים והחוקי הצדק הרוחניים, שמבוססים על מלכות שמיים. רק אז, אכן תקום מדינה אוטופית המושתת על טוב, עם אידיאלים נעלים שמושתתים על מוסר וחמלה יחד עם כוח הרסן של הממלכה הפוליטית דמוקרטית, שבאים להרתיע את מחוללי הפרעות. מכאן ניתן להבין בעצם שהממלכה הפוליטית, באה להאדיר את ממלכת השמיים ולא להפך, לפחות בעולם אוטופי.

*כיום ניתן ללמוד מנושאים אלו ועוד במקצועות מדעי המדינה השונים