למה בכלל להתחתן?

בסוף משנת גיטין נחלקים התנאים מהי העילה הלגיטימית למתן גט. ברור לכל שאם אחד מבני הזוג בגד בשני זוהי עילה מוצדקת לפירוק הנישואין, אך אנו שומעים מבית הלל שגם חוסר תפקוד בתחומים עליהם אחראי כל אחד מבני הזוג מהווה עילה מוצדקת לכך, ולדעת ר' עקיבא אפילו "מות אהבה" מהווה עילה מספקת לפירוד!!
 
הקמת משפחה זוהי השקעה רבת משמעות הן מבחינה כלכלית והן מבחינת הזמן והאנרגיות שהיא דורשת משני בני הזוג. פירוק משפחה גורם להרבה כאב ועוגמת נפש לבני הזוג, לילדיהם ולשאר הסובבים אותם. וממילא עולה השאלה בכל עוצמתה: אם חיי הנישואין כל כך מורכבים ומיאדך גיסא, הם תלויים על בלימה והכאב בסיומם הוא כל כך גדול, מדוע בכלל להתחתן? מה לנו וצרה זו?

ידוע לכל, שבכל תחום בחיים, ככל שאנו מטפסים גבוה יותר כן הסיכונים לנפילה גדולים יותר. לעומת זאת, פאסיביות וחוסר מעש, בדרך כלל סכנתם פחותה.

הקשיים המרובים שאנו מוצאים היום בניהול חיי משפחה וריבוי הגירושין בעולם כולו גם בחברה הישראלית אינם מעידים על חולשתו של מוסד זה ועל חוסר נחיצותו, אלא על האתגר הגדול המונח לפתחנו שאנו מוזמנים להתמודד איתו ולקצור את פירותיו המבורכים, תרתי משמע.

כבר התורה מעידה ש"לא טוב היות האדם לבדו". אמירה זו מחייבת אותנו לחפש את הטוב שבקשר הזוגי ובהקמת המשפחה. אנו צריכים להכריע הכרעה גורלים האם אנו מעוניינים להיכנס למסלול אתגרי זה של חיפוש הטוב שבזוגיות ובהקמת המשפחה. מסלול שהוא רווי קשיים, אך גם צופן בחובו את הסיפוקים הגדולים ביותר שיש לאדם בחיים.

ברצוני להציע מענה אחד מתוך כמה, לשאלה הנשמעת בנאלית: לשם מה כדאי לנו להתחתן?
הקב"ה הוא יסוד הטוב שבעולם – "טעמו וראו כי טוב ה' {תהלים ל"ד, ט}. אחת מדרכי הגילוי של ההנהגה האלוקית בעולם היא בנתינה התמידית של הקב"ה לבריותיו. אם כן, אחת הדרכים היותר טובות להידבק בדרכיו של הקב"ה, היא בכך שהנתינה תהיה הבסיס לפעילותנו בחברה בכלל ובתא המשפחתי בפרט.
אנו מתחתנים ומקימים משפחה כדי לספק צרכים שונים שלנו, אך פעמים רבות סיפוק צרכים אלו לבדו לא מביא אותנו אל האושר המצופה. כי יסוד האושר אינו בסיפוק צרכי האדם, אלא ביכולת שלו להעניק לאחרים. לכן העיקר הוא בניית מערכת קשרים בין כל בני המשפחה על יסוד הנתינה, והיא תהיה הגלגל המניע של כל פעילותינו בתוך המשפחה ומחוצה לה. הנתינה חושפת את צלם האלוקים שבנו ולכן היא מרוממת אותנו. כשהיא נעשית מתוך חירות ובחירה חופשית.

על כן, מאד מאד כדאי להתחתן, לא רק כדי לפתור את בעיית הבדידות, וכדי לספק את צרכי המיניים או החברתיים, אלא גם כדי ליצור תא חברתי המושתת על נתינה מתמדת. נתינה זו מרוממת אותנו ומעצימה את הקשר בין כל בני הבית. בית כזה מסוגל להתמודד טוב יותר עם הקשיים השונים המזדמנים לפתחנו חדשים לבקרים. בבית כזה כדאי לגור. בשביל בית כזה כדי להתחתן.

כדי שנדע כיצד לתת, מה לתת ומתי לתת האחד למשנהו אנו צריכים לרכוש כלים שיפתחו אצלנו את יכולת ההקשבה וההכלה. תורה זו דורשת לימוד ואימון, ובדרך כלל אינה נרכשת מאליה.