מה יש לנו לחפש שם?

לפני זמן לא רב התארחנו בבית מלון בטבריה בשבת כדי להעביר שיחות לקבוצה גדולה שהתארחה במלון סמוך. מכיוון שלא היה מקום במלון בו התארחה הקבוצה הגדולה, הוקצו כמה חדרים עבורנו במלון הסמוך.

זו היתה חוויה מזעזעת... הבעיה המרכזית היתה כמובן הצניעות, כי כמו כל מלון בטבריה המטרה המרכזית של הנופשים בו היא להגיע לים (אם כי גם הבריכה במלון עצמו היתה פעילה כל השבת בקולי קולות) וכך הם עברו מול עינינו, "לבושים" במטרה להגיע לים, במשך כל השבת כולה, הלוך ושוב, הלוך ושוב. אולם ברצוני להעלות נקודה נוספת ואולי אפילו מרכזית יותר בעניין- והיא נושא חילול השבת.

size=2>השבת בבית המלון פשוט איננה נחשבת, בשום מובן ובשום דרך ולא משנה כמה דתיים שילמו עבור השבת. מדובר על עובדים שבאים והולכים, על תפעול הקבלה, על היענות לפניות טלפונים, על מוסיקה בלובי ועוד... המהלך השבת ליבי פשוט נחמץ בקרבי לראות עד כמה מזולזל היום הקדוש במלון- אוטובוסים באו והלכו, מוניות, אנשים החזירו חדרים או שכרו חדרים (כיום אנחנו שומעים שבחלק ניכר מבתי המלון גם אנשים דתיים נאלצים ל"פנות את החדר" בשעה הרגילה ביום חול... מנכ"ל מלונות פתאל אף הכריז שבמלון שלו "מתחשבים בדתיים" ולכן יהיה מותר לדתיים לשהות בלובי מהשעה 12, שעת החזרת החדרים, ועד צאת השבת... כן, מותר יהיה לשהות בלובי!) והפעילות היתה מלאה ומוחלטת.

דווקא בגלל שפקידות הקבלה במלון היו טבריניות "מסורתיות" הרי שהיה קשה עוד יותר לראות איך הן עובדות "כרגיל" לחלוטין... פשוט יום עבודה רגיל ופשוט, ללא שום סממן או שינוי. בכספינו, כי חלק ניכר מהאורחים היו דתיים, אנו הופכים את הנשים והגברים הללו (כולל כמובן מנקות, טבחים, עובדי אחזקה, נהגים, מלצרים, אנשי חשבונות, שוערים, מפעילי הבריכה, מרקידים, מטפלות בילדים ו.... סליחה מכל מי ששכחנו את פעלו) לעבדי שבת, אנשים שאינם יכולים לנוח ביום המנוחה... ומדרדרים את שמירת השבת שלהם לשפל נוסף ומחריד. יום עבודה.

במהלך השבת דפק אחד החלונות שליד חדרינו ולא הניח לי לישון כי היתה חסרה לו ידית מיוחדת... אולם חששתי לבקש שמישהו יסגור אותו או יביא ידית, כי ידעתי שמיד פקידת הקבלה תתקשר לשירות החדרים, שיתקשר למנהל המשמרת שבתורו ירים טלפון לעובד האחראי, שאולי אפילו יבוא במונית מהבית כדי לתקן את התקלה.

המלונות גם אינם מגישים סעודת שבת, אלא "ארוחת ערב מאוחרת למי שמעוניין", והדתיים.... יושבים בלובי, במוסיקה הרועשת, ומנסים שלא להנות ממנה, כי כמה זמן אפשר להיות סגור בחדר עם הילדים?
 
המקומות הללו אינם בנויים לאירוח של שומרי שבת או צניעות, הפעילויות שלהם אינן מתאימות למי שיש בו איזו רוח של יהדות והם גם אינם מתיימרים להתחשב בציבור הגדול שמגיע אליהם כמעט מידי שבת, לא להנמיך את המוסיקה, לא לדאוג לאיזו שהיא פעילות צנועה או בעלת צביון שבתי כהוא זה.

אז נכון, יש בהחלט מלונות ש"סוגרים" אותם לציבור דתי בחגים או שבתות מיוחדות, אבל עדיין ברקע, במטבח, במכבסה ובחדרי הקבלה- השבת נדרסת ברגל גסה שוב ושוב, על ידי עבדי שבת נטולי ברירה... בכספינו.
אני חושב שאין שום מקום לבקר בבית מלון לא דתי בשבת (לגבי הצניעות באמצע שבוע, כל אחד יחליט לעצמו), שיש בכך פגיעה מערכתית אנושה בכבוד שבת ובשמירתה... ובנתיים, עדיף לנסוע לדודים לשבת קודש.