האם מישהו ידע שהשואה האיומה עומדת להתרחש...?!

יום שישי י"ז אלול ה'תרצ"ט פרצה מלחמה שאת אורכה ותוצאותיה אנו יודעים כעת אולם האם היו שידעו כי משהו כל כך נורא עומד לקרות לעם היהודי...?

מליוני יהודים - נשים וגברים טף וזקנים נרצחו במיתות שונות ומשונות שקשה לתאר ולדמיין, קהילות שלמות נכחדו ואינן ועמם מנהיגהם הרוחניים.

עמוס הנביא אומר "כי לא יעשה א-דני י-הוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו..." (פרק ג' פסוק ז') וישנן עדויות שונות כי אכן "גילה סודו אל עבדיו" לפחות לחלקם...

ראשית, עלינו לזכור כי אמצעי התקשורת דאז לא היו מפותחים בלשון המעטה כהיום ובעיתות מלחמה אף הדרכים היו מאוד משובשות.

כאשר אדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף זצוק"ל הי"ד נשלח בשנת ה'תש"ד יחד עם בני קהילתו ברכבת למחנה ההשמדה אושוויץ אמר 'מן השמים העלימו זאת ממני כי לזאת לא הייתי מסכים' וטרם רציחתו הכריז בקול גדול 'הריני מוסר מודעה שאיני מרפה עצמי מהשם יתברך אפילו לרגע'. ואדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין זצוק"ל הי"ד שמכונה "הרבי הלוחם" אירגן קבוצות להלחם בנאצים וניסה לשכנע את הסובבים כי הנאצים אינם שולחים את היהודים לעבודה אלא להשמדה! תקף את היודנרט על שיתוף פעולה עם הנאצים, התנגד בתוקף למסירת רשימות שמות של יהודים לגרמנים וקרא ליהודים לברוח ליערות.

כאשר אדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין זצוק"ל שהתגורר באותה תקופה בעיר ווינה בירת אוסטריה, הבחין באנטישמיות הגוברת באוסטריה ובאירופה יעץ לחסידיו לעלות לארץ ישראל או לפחות לברוח מאירופה 'אפילו בנעלי בית' ובשנת ה'תרצ"ז אכן עלה עם חלק מחסידיו לארץ ישראל והתיישב בתל אביב.

בשלהי שנת ה'תרצ"ט הגיע אדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין זצוק"ל הי"ד לביקור בארץ ישראל על מנת להשתטח על קברות צדיקים במאמץ אחרון לבטל את רוע הגזירה ולעורר רחמי שמים. ארגן בחצות לילה עצרת תפילה בסמוך לכותל המערבי וכינס אסיפה מיוחדת של רבנים ומקובלים על מנת לטקס עצה לביטול הגזירה אותה חשף מתוך מכתב של הבעש"ט [הבעל שם טוב] הקדוש אשר נכתב לפני כ – 200 שנה וכעת חשף אותו לראשונה ובו נכתב 'יעשו מהיהודים אפר וגופרית'. לאחר מסע השתטחות בציון רבי שמעון בר יוחאי והצדיקים הקבורים בצפת נאנח בכבדות ואמר: 'חשבתי שנצליח לפעול'. בפגישתו עם האדמו"ר מהוסיאטין שהתגורר בתל אביב שרטטו השניים את מהלכי המלחמה ושלושה ימים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה סרב להשאיר את משפחתו ואת חסידיו בפולין, שב לעיר מגוריו – קרלין ובשנת ה'תש"ג נעק"ה.
גם אדמו"ר רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר זצוק"ל הי"ד בעל "עקידת יצחק" רמז לסובבים אותו טרם פרוץ המלחמה כי סבל היהודים יהיה הרבה יותר גדול מגזרות ת"ח-ת"ט.

עם זאת אדמו"רים ורבנים שניסו להצילם סרבו לעזוב את עדתם וכל עוד נשמתם באפם עודדו את שארית צאן מרעיתם והחדירו בהם את האמונה בתחיית המתים ובגאולת עם ישראל, כגון: אדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיסצנה זצוק"ל הי"ד בעל "אש קודש" שנרצח יחד עם שאר יהודי המחנה במסגרת מבצע "חג הקציר" שנערך ע"י האס אס במחנה הריכוז טרווניקי.

רבי חיים אהרן דוד דייטש זצוק"ל הי"ד בעל "תבואת גורן" שנעזר בשלטון המקומי שרכש לו כבוד רב על מנת להסדיר מקום מקלט ואישורים שונים עבור תלמידי ישיבות שנסגרו בהונגריה ובסלובקיה ולאחר שהועבר בשנת ה'תש"ד למחנה עבודה רצה להיות יחד עם קהילתו בשעות גורליות על כן חזר לגטו וכעבור זמן נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ ונעק"ה. רבי שלמה זלמן אהרנרייך זצוק"ל הי"ד בעל "אבן שלמה" שאמר 'מה שיקרה לכל בני קהילתי יקרה גם לי' ובדרכו למחנה ההשמדה אושוויץ עודד את אנשי קהילתו לקבל עליהם עול מלכות שמים היות ולא כל אדם זוכה למדרגה כזאת וטרם נעק"ה אמר 'אנו הולכים בשמחה לקדש את שמו יתברך'. רבי יוסף אשר הלוי פולק זצוק"ל הי"ד בעל "שארית יוסף אשר" שעל אף הסכנה הנוראה יצא פעמיים בשבוע לכרם במרחק כ – 8 קילומטר מהעיר ולימד קבוצת תלמידים שעבדה שם, עודד את הסובבים אותו ויצא לכפרים בסביבתו על מנת לשמש כשוחט ולחזק את רוחם ובשנת ה'תש"ד הועבר למחנה ההשמדה אושוויץ ונעק"ה. רבי אריה צבי פרומר זצוק"ל הי"ד יוזם רעיון לימוד "משנה יומית" שבהתקרבו לתאי הגזים במחנה ההשמדה מיידאנק מחא כפיים וקרא 'יהודים, נקדש שם שמים בשמחה... מהולל השם יתברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזכייה הגדולה הזאת' ובתוך תאי הגזים השיב את נשמתו ליוצרה ועוד רבים שתקצר היריעה מלספר.

ה' יקום דמם! "ואור החמה יהיה שבעתים... ביום חבוש י-הוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא".