חנוכה הוא חג לאומי ואינו חג דתי

השורש של המילה "חנוכה" הוא חינוך, הרומז לחנוכת בית המקדש ובעיקר לענ"ד חינוך עם ישראל לקראת הגאולה העתידית.
לכן שנה לאחר נס פך השמן, הסנהדרין קבע את חג החנוכה לדורות מבלי לדעת האם מלכות בית חשמונאי תתקיים לאורך זמן.
המהר"ל אומר שהטבע של עם ישראל מתממש בארץ ישראל בלבד כאשר בראשו עומד מלך ירא שמים ובית לה' בנוי בציון (מהר"ל נצח ישראל פרק א').
החשמונאים רצו לחנך את הדורות הבאים, לקראת גלות אדום ולהדגיש שמימד הלאומי של עם ישראל הוא חלק בלתי נפרד של תורת ישראל.
בתחילת המרד מתיתיהו הכהן וחמש בניו התנגדו לבדם ליוונים. כדי לזכות בתמיכת העם הם עברו מעיר לעיר כדי לעורר את היהודים ושייענו לקריאה המפורסמת: "מי לה' אלי".
במסע "פנים אל פנים" עקוב בדם, של מתייוונים ויוונים גם יחד, גייסו את תמיכת העם.
קומץ של קנאים ותימהוניים כביכול, העיזו להתנגד לתרבות יוון השולטת בכל העולם הנאור דאז, והשתמשו בכוח צבאי ונשק.
מי היה מאמין להצלחת המרד באותה תקופה!
בתפילת "על הניסים" שאנחנו מוסיפים בשמונה עשרה, נאמר שהדבר הראשון שהחשמונאים עשו בסמוך לניצחון והחזרת שלטון היהודי בהר הבית- הוא טיהור המקדש והדלקת המנורה בחצר בית המקדש.
"ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך"
על פי השכל הישר היה מומלץ לשקם את ההריסות של 3 שנות מלחמה, לקבור את המתים ,לחדש את הקשרים הדיפלומטים עם המדינות השכנות וכו'. לאחר סיום פעולות השיקום, אז ניתן יהיה לחנוך את בית המקדש ברוב עם, ובטהרה למהדרין מן המהדרין.
לעומת זאת החשמונאים פעלו בצורה לא הגיונית לכאורה והעיזו להדליק את המנורה בטומאה. ברוך ה' הם מצאו פך שמן טהור עם חותם כהן הגדול (אולי אלו אותם פכין קטנים שיעקב הסתכן עבורם לפני פגישתו עם עשיו עיין תלמוד בבלי מסכת חולין דף צא/א ).
התנהגות החשמונאים מוכיחה שמטרות המרד היו: לחדש את עבודת המקדש ולמנות מלך על ישראל.
בזכות זה הם ניצחו את היוונים לכן איננו חוגגים את נס הניצחון אלא את חידוש הדלקת המנורה בחצרות בית המקדש. מובא בסוף במגילת אנטיוכוס לאחר מות יהודה, מתתיהו אומר לבניו דברי עידוד:" אני אצא עמכם ואלחם בעמים, פן יאבדו בית ישראל, ואתם נבהלתם על אחיכם".רואים מכאן שהמלחמה היא נגד הגויים במטרה לשחרר את ישראל משעבוד הגויים, כאשר שחרור עם ישראל מעול הגויים מחייב את חידוש עבודת הקרבנות והמלוכה.
הרמב"ם בהלכות חנוכה מציין שחוגגים את חנוכה, לזכר חידוש המלכות בישראל שנמשכה 200 שנה אחרי נס חנוכה. "וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים, והרגום והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה - עד החורבן השני" (רמב"ם הלכות חנוכה ג,א).
זו הסיבה שחוגגים חנוכה שמונה ימים ולא שבעה ימים, כמו חנוכת המשכן על ידי משה רבנו, או סיום בניית בית המקדש בימי שלמה המלך או בימי עזרא.
ישנה אסמכתא נוספת ממגילת תענית המסבירה למה חנוכה הוא החג הארוך מכל החגים:"ומה ראו לעשות חנוכה זו 8 ימים,אלא בימי מלכות יון נכנסו בית חשמונאי להיכל ובנו את המזבח ושדוהו בשיד ותיקנו בו כל כלי שרת והיו מתעסקין בו שמונה ימים"(מגילת תענית פרק ט).
החשמונאים טיהרו את בית המקדש בשמונה ימים.
במידה והם היו בונים את המזבח וכליו בארבעה עשרה ימים למשל, אז גם אנחנו היינו חוגגים ארבעה עשרה ימים את חג החנוכה.
המסר של חנוכה הוא שעלינו לזכור שניצחון צבאי על אויבינו וכיבוש ארץ ישראל חייבים להיות מלווים בשאיפה מתמדת לבנות את בית המקדש ולחדש את עבודת הקורבנות ולהמליך מלך ירא שמים.
אם נפעל בדרך הזאת הקב"ה יעשה לנו ניסים גלויים,ויביא במהרה בימינו את מלך המשיח.

הוכחה נוספת שעיקר הנס היה בחנוכת בית המקדש, כי אנו אומרים את ההלל שמונה ימים כנגד נס פך השמן, ולא יום אחד בלבד אם היינו מודים לה' על הניצחון הצבאי על היוונים.
בנוסף לכך, כשקבעו יושבי הסנהדרין לומר הלל לדורות מיד לאחר חנוכת בית המקדש (עיין תענית כח: תוספות “ הנס התגדל מיום ליום"), הם לא ידעו כמה זמן תימשך מלכות החשמונאים ומתי ייחרב בית המקדש השני. יוצא מכאן שמטרתם הייתה ללמד אותנו שלעתיד לבוא בזמן היציאה משעבוד הרוחני של עם ישראל מתחייבים לבנות את בית המקדש ולחדש את המלוכה.
נקודה חשובה נוספת שמובאת בספר החשמונאים: אנטיוכוס לאחר שהפסיד מספר קרבות נגד החשמונאים ביטל את גזרותיו כדי להפסיק את המרד. למרות ביטול הגזרות הנוגעות לשלושת המצוות- שבת,חודש ומילה- החשמונאים לא הסתפקו בכך והמשיכו את המרד עד הניצחון האמיתי שייזכר לדורות כמודל לחיקוי, שיש ללמוד ממנו לגאולה העתידית. הניצחון האמיתי הוא זה שמבטיח לעם ישראל שלטון עצמאי בארץ ישראל בראשות מלך ירא שמים ובית המקדש בנוי.
בעצם המרד היה מאבק לאומי ולא דתי.
נס חנוכה מזכיר לנו את הגלות הרוחנית, כאשר עם ישראל גר בארצו, אבל משועבד לגויים ולשלטון "יהודי" מתבולל. היום אנחנו נמצאים במציאות דומה לזאת של החשמונאים, לכן עלינו להתנגד בכל דרך אפשרית לשלטון "אנטי יהודי לאומי", במטרה לחדש את עבודת הקורבנות ושלטון בראשותו של מלך ירא שמים.
חג החנוכה לא בא להנציח את הניצחון הצבאי על היוונים כמו שהציונות החילונית מפרשנת את נס חנוכה.
החג איננו ניצחון של עולם התורה- במובן של קיום המצוות- על עולם התרבות והנאור של יון, כמו שהיהודים החרדיים מבינים את משמעות החג.
חנוכה מנציח את המאבק על עצמאות העם היהודי בארצו, כאשר החשמונאים נלחמו מתחילת המרד במטרה אחת ויחידה: לחדש את עבודת המקדש בכל מצב ובכל תנאי. הסימנים היחידים של עצמאות עם ישראל בארצו הם: בית המקדש והמלכות.
הקב"ה הצדיק את דרכם כאשר בנס גלוי, הם מצאו פך שמן אחד טהור שדלק שמונה ימים.
הלוואי שגם אנחנו היום, נבין את המסר של חנוכה ונפעל לחידוש עבודת הקרבנות ,תנאי הכרחי להמשך קיומנו בארץ. אם חלילה לא נעשה זאת נלך מנסיגה לנסיגה ח"ו.
מייסדי מדינת ישראל בחרו את המנורה כסמל המדינה; אבל ללא הדלקת המנורה בחצר בית המקדש בפועל אין למנורה הזאת שום משמעות.

משנת תשכ"ז בידינו לחדש את עבודת הקורבנות והדלקת המנורה ולקיים את מצוות נר התמיד. כל יום שעובר ללא עבודה בחצר בית ה' מהווה חילול השם עצום.

המנורה מסמלת את הסנהדרין- שישבו בצורה של קני המנורה, את התורה- "כי נר מצווה ותורה אור" (משלי ו,כג) ועבודת המקדש הנצחית- " וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כז,כ). שנזכה להדליק את המנורה בחצר בית המקדש בב"א.