אודות מדרשות לבנות...

שלום לך,
קוראים לי בתאל. אני אשמח אם תקדישי מס' דקות לקרוא את מה שכתבתי כאן.
אני לא מתכוונת לעשות פרסומת (את בטח מקבלת עשרות כאלה בדואר), גם לא לייפות את המציאות או לתאר משהו שלא קיים. אני מבקשת לשתף אותך.

אני אתחיל מזה שאם היו אומרים לי לפני שנתיים שאני אלך ללמוד במדרשה- הייתי חושבת שזו בדיחה מצויינת. היום, בדיעבד, אני לא מבינה איך חשבתי "לצאת לחיים" בלי הצידה הכל כך חשובה הזו שקיבלתי השנה.
בתחילת שנה הגעתי למדרשת "איילת השחר". אמנם התרשמתי לטובה ומאד נהניתי ימי העיון וימי הגיבוש המקדימים אבל היה לי ברור שכל זה עדין לא ערובה לשנה מוצלחת... כך שבאופן טבעי היו הרבה חששות.
המטרה העיקרית שלשמה הגעתי למדרשה הייתה כי חיפשתי תשובות. חיפשתי תשובות להרבה שאלות שהטרידו אותי, חיפשתי טעמים והסברי למצוות ומנהגים שהתרגלתי לקיים בצורה "רובוטית", בלי יותר מידי להבין... בתור אחת שנמצאת הרבה עם חילונים הציקה לי העובדה שיש הרבה שאלות וטיעונים טובים שאין לי תשובה עליהם (למרות שהיה לי ברור שמוכרחות להיות תשובות לשאלות הללו).

היום, לקראת סוף שנה אני מבינה שלימוד תורה, התעסקות באמונה, בהשקפת העולם שלנו זה הרבה מעבר לשאלות ותשובות. לימוד והתעסקות בתורה מביא לשינוי עצום שקשה לבטא במילים. בראש ובראשונה בהבנה שאדם צריך להתקדם ולשאוף להידמות לאלוקים, או במילים אחרות: להיות אדם טוב יותר.

חשוב לי להדגיש: אני חושבת שכל אחת צריכה למצוא את המקום המתאים לה. יכול להיות שמקום או מדרשה שמתאימה לי- לא תתאים לחברה שלי, ולהפך.... יכול להיות שלא לכולם מתאים המסלול של "אילת השחר" (לשלב שירות עם לימודים במדרשה). וגם במדרשה עצמה: כל אחת מתחברת לשיעורים אחרים. ב"איילת השחר" יש מגוון כל כך רחב של שיעורים וגישות. יכול להיות מצב שיש שני שיעורים, שני רבנים שידברו על אותו נושא וכל אחד מהם יציג עמדה הפוכה. לפעמים זה מתסכל: מי מהם צודק? איך יכול להיות ששניהם כל כך משכנעים וכל כך צודקים? (שלא לדבר על כך שגם בינינו הבנות יש הרבה פעמים חילוקי דעות מהותיים). אני חושבת שרק ככה אפשר ללמוד לעומק. רק לאחר ששומעים את כל הדעות, הטיעונים "בעד ונגד" אפשר לשפוט באמת. מעבר לכך מצב כזה מחשל אותנו להתמודד עם ביקורת על העמדה שלנו. אם מתרגלים בתוך בית המדרש להתווכח, לסתור, להוכיח ולהתמודד עם תהיות אז כשיוצאים ממנו אפשר להתמודד בקלות רבה יותר עם קשיים ותהיות שעולות על הדרך שלך והסברה שלך.

אם הזכרתי את נושא הדיונים בבית המדרש אני חייבת להוסיף שמדובר באחד הדברים המדהימים. אפשר לשאול באופן חופשי ביותר על כל נושא שבעולם הן ברמה הלאומית והן ברמה האישית, ולומר את דעתך בלי לחשוש! כל זה יכול להתקיים רק מתוך מקום כזה של תורה, של רצון כנה לברר את הדברים עד הסוף ולמצוא את האמת (זה כרוך כמובן גם ביכולת שלך להקשיב לשני גם אם את לא מסכימים).

לגבי השילוב עם השרות: עם הרבה כוח רצון אפשר לעשות הכל. אני לא אשקר- לפעמים אירועים בשרות מתנגשים עם אירועים של המדרשה, לפעמים יש יום קשה בשרות וזה משפיע על הריכוז בבית המדרש, ולפעמים סתם קשה לעשות את ה"סוויטש" בראש. כפי שאמרתי קודם- זה שלי, לבתאל, זה התאים זה לא אומר בהכרח שהמסגרת הזו מתאימה לכל אחת.
שואלים אותי: איך יש לך כח ללמוד אחרי יום בשרות? ואני אומרת, לא בתור קלישאה אלא באמת שהלימוד הוא זה שנותן את הכוח, מטעין מחדש את המצברים ליום המחרת (ובכלל לחיים).

דבר נוסף: הלימוד אחר הצהרים נותן הרגשה אישית מעולה! במקום "להעביר את הזמן" בדירות שירות, לחרוש על כל מקומות הבילוי באיזור או סתם "לרבוץ" מול הטלוויזיה בדירה- כשאני מסתכלת במבט לאחור אני מרגישה סיפוק עצום שבחרתי למלא את השנה שלי בתוכן, להיטען בהרבה אמונה וקשר לתורה, לעם ישראל וארץ ישראל, ולהכין את עצמי ל"חיים" בצורה הטובה ביותר.
הרבה בנות שואלות אותי: איך אפשר ללמוד במדרשה אחרי 12 שנות לימוד? בגלל זה חשוב לי להבהיר שלא מדובר בלימוד רגיל, כמו בבית ספר. מדובר בלימוד ברמה אחרת, מתוך מקום אחר. כשלומדים לשם לימוד וביסוס ההשקפה (ולא לשם ציונים)- הכול נראה אחרת. עד שלא חווים את זה- קשה להבין. גם הסיורים הלימודיים והשבתות המשותפות (שמהם הייתי מבריזה באולפנה) פה מתקיימים בכל כך הרבה עניין והנאה, תורמים לקשר עם הארץ ומוסיפים אמונה וידע.

ולבנות מתלבטות בין מדרשה מלאה (לימודים המהלך כל היום), לבין שילוב של שירות עם מדרשה: כל היופי הוא ליישם את התורה בחיים: ללמוד אחר הצהרים ובערב וליישם את הכל כבר למחרת. בנוסף- חשוב לעכל את מה שלומדים ואני חושבת שאם כל הזמן רצים משיעור לשיעור אין זמן לעכל באמת, בטח שלא ליישם, ולכן לעניות דעתי, רב מה שלומדים הולך לאיבוד כי הוא נשאר "באוויר".

ולסיום (איך אפשר בלי???) למה דווקא "איילת השחר": יש לכך כל כך הרבה סיבות, אני אבחר לומר רק שתיים שהן המשמעותיות ביותר בעיני:
1. המשפחתיות- צוות המדרשה נותן הרגשה ממש טובה. הם נמצאים "שם" בשבילנו בכל זמן (גם מעבר לשעות הלימודים, וגם לצורך עניינים אישיים). יש לנו אם בית מקסימה בשם מלכה שדואגת לכל הדברים (הקטנים והגדולים) ונותנת הרגשה באמת של בית...
2. ההטרוגניות- בשיעורים: מצד אחד שיעורים כמו תנ"ך, תורת הרב קוק, מסילת ישרים, הלכה, פרשת שבוע, חסידות ו"החיים על פי חז"ל" ומצד שני שיעורים כמו מודעות עצמית, זוגיות וחינוך ילדים. בצוות (כפי שאמרתי מקודם- 2 רבנים- 2 דעות), והן בין הבנות- נוצרות חברויות מדהימות במדרשה, גם עם בנות שנראות וחושבות ההפך הגמור ממני... אמנם יש קו למדרשה שאותה מטווה רב המדרשה, הרב רמי ברכיהו, אך יחד עם זאת לא מתעלמים מדעות האחרות, מביאים אותן, "שמים את הכל על השולחן" ומתמודדים איתן.

יש לי כל כך הרבה מה לכתוב אבל אני אעצור פה. אם את מעוניינת לשמוע עוד את מוזמנת לצלצל או להגיע ולראות. בכל אופן- קבלי ח"ח על זה שקראת ושרדת עד פה.
שיהיה לך המון המון בהצלחה בשנה הבאה,

בתאל
מחזור ג', מדרשת "איילת השחר", צפריה