עו"ד נורית פוגל-ליאון ועו"ד אורית גור-זילברשטיין כה חשוון, תשסו 11/27/2005
"בכל מפגש עם פונה אנו נתקלות מחדש באמת הפנימית האמיתית איתו מגיע אותו האדם. במקרים רבים, סיטואציה המסופרת לנו על ידי לקוח כפגיעה אישית של בן זוגו בו, תוסבר על ידי בן הזוג כמעשה תמים שנעשה בהיסח הדעת ואשר לעיתים אף נובע מדרך חיים שונה לה חונך והתרגל קודם לנישואיו."
.......................
כבעלות משרד עורכות דין העוסק, בין השאר, בתחום דיני המשפחה, נתקלות אנו לא פעם בלקוח המגיע בסערת רגשות, בשנאה עזה, כלפי מי שעד לא מזמן היה בן זוגו ובחיר ליבו. אותו אדם נכנס למשרד ובפיו דרישה אחת: לנגח ולנקום את "כבודו האבוד" למול אותו שותף לחיים עד לא מזמן. ברצוננו להבהיר, כי פירוק התא המשפחתי מביא עימו באופן אוטומטי פירוק מרכיבים שונים בהם חלקו הצדדים. יש לחלק את הרכוש המשותף, יש להחליט אצל מי יגדלו הילדים ומי מהיום יראה את הילדים במסגרת ביקורים בתדירות זו או אחרת, ומה יהיה גובה מזונותיהם של הילדים. בשונה משותפויות רגילות המגיעות לקיצן, הרי ששותפות משפחתית שהגיעה לסיומה אינה מביאה לניתוק מוחלט של הקשר בין הצדדים. האם להבדל זה יש השלכות על דרך פירוק השיתוף?
מגיע פלוני לבית המשפט לדיון בעניינו מול גברת אלמונית, אשתו. בטרם פותח פלוני בעדותו על דוכן העדים מוזהר הוא על ידי בית המשפט כי עליו לומר את כל האמת. האומנם? האם יש אמת אחת אבסולוטית עליה ניתן יהיה לבסס את פסק הדין? ומדוע, אם כן, אין אנו קוראים להכרעה הניתנת בסופו של יום "פסק אמת" אלא "פסק דין"?
נבקש להפנות את תשומת ליבכם לפרשיות הפרושות על פני ספר בראשית. ספר בראשית על מדרשיו הרבים מאופיין בניתוח מידות שונות בהן ניחנו אבותינו. אברהם מופיע כאיש החסד, יצחק איש היראה והדין, ויעקב איש האמת, כפי שנאמר: "תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם..". מהי אותה מידת אמת בה ניחן יעקב? נדמה, כי מה שמאפיין את יעקב באופן בולט הוא שושלת בניו. כך, בניגוד לאבותיו שנאלצו לעשות בחירה נוקבת בין שני בנים: אברהם שילח את ישמעאל ואילו מי שנחשב כממשיך דרכו של יצחק הוא יעקב, הרי שיעקב לא נאלץ לבחור בין שנים עשר בניו אלא כולם היו לממשיכי דרכו ודרך אבותיו. האם משמעות הדבר שכל שנים עשר בניו של יעקב היו זהים זה לזה, אותן תכונות, אותן השקפות עולם? אותה התמודדות עם החיים? האם רק בהתקיים תנאים אלה יכלו כל הבנים להוביל יחד ולהמשיך את שושלת האבות? התשובה לשאלה זו היא שלילית. והראיה, הברכות השונות שניתנו לכל אחד ואחד מבניו של יעקב בהן התגלמו תכונות האופי המאפיינות אותם. כך גם קיבל כל שבט נחלה משלו אשר עברה בירושה ושמרה על אפיוניה. עולה מכאן, שדווקא מיעקב, איש האמת, המשיכה שושלת המאופיינת בהבנה כי מגוון אינו חיסרון כי אם יתרון במידה ומדובר באמת פנימית כנה של כל אדם ואדם, זאת כמובן כל עוד האמת יכולה להתכסות תחת האצטלה של האמת האלוקית.
נראה, כי אותה פילוסופיה ניתנת להשלכה גם כאשר בדיני נפשות – דיני משפחה עסקינן. בכל מפגש עם פונה אנו נתקלות מחדש באמת הפנימית האמיתית איתו מגיע אותו האדם. במקרים רבים, סיטואציה המסופרת לנו על ידי לקוח כפגיעה אישית של בן זוגו בו, תוסבר על ידי בן הזוג כמעשה תמים שנעשה בהיסח הדעת ואשר לעיתים אף נובע מדרך חיים שונה לה חונך והתרגל קודם לנישואיו. כל אחד מהצדדים מבין באופן שונה מושגים נהירים כביכול, כגון: סדר, נקיון, חלוקת תפקידים וכבוד הדדי. מנסיוננו, הרי שמרבית הבעיות אצל הזוגות המגיעים לידי הערכאות המשפטיות נובעות מחוסר התקשורת בדברים כעין אלה. (למותר לציין, כי לא מדובר פה על מקרים קיצוניים של אלימות פיזית או מילולית וכיוצ"ב, עליהם יש להגיב בחומרה ובנוקשות, ללא פשרות וללא אמפתיה). נדמה אם כן, שכאשר מפנימים אנו שכל אחד הגיע עם האמת שלו וההבנה שלו, נכון יותר להגיע לידי מצב של פתרון הבעיות בעזרת גישור והסכם, ולהימנע ככל שניתן מהגעה למצב בו בית משפט יצטרך ליתן פסק-דין ולהכריע כלפי צד אחד תוך שימוש במידת הדין, ופחות בהבנת האמת הפנימית של כל אחד. אין ספק, כי בכל מחלוקת ראוי היה להביא את הניצים לידי פתרון מוסכם, אך על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ביריבים החולקים ביניהם בשותפות ילדים, שותפות אשר אינה מגיעה לסיומה גם לאחר פירוק קשר הנישואין. אם ידע כל אדם לא רק לראות את השתקפות האמת שלו אלא גם את האמת של חברו, הרי שיש לקוות שכלל המחלוקות בעם ישראל: בין אדם לאדם בכלל ובין איש לאשתו בפרט, יפתרו בהידברות, בגישור, בהבנה ובהסכמה.
עו"ד נורית פוגל-ליאון ועו"ד אורית גור-זילברשטיין הינן בעלות משרד לעריכת דין בפתח-תקוה.
