אני קורא בעלוני שבת בפעם הששה עשר. הרווקות היום היא בעיה. אז שלום, אני הבעיה.
.......................
אני קורא בעלוני שבת בפעם הששה עשר. הרווקות היום היא בעיה. אני הבעיה. לפני כמה שנים נכנסתי לעשור הרביעי שלי. זה לא קל. ללכת כל לילה לישון לבד במיטה בחדר לבד בדירה לבד. לקום לבד. לחזור ללבד. ופתאום הלבד הכואב שלי הוא הבעיה של כל הציבור. יושבים להם בסלון ביתם זוגות זוגות ודנים בבעיה. אני הבעיה. אתם הרי יודעים הכל ושופטים הכל. "הם לא מתפשרים". למה, אתם התפשרתם? לי לא מגיע לחיות עם מישהי שאני יאהב? לא מגיעה לי שמחה? לא מגיעה לי משפחה? ואתם? אתם מתחשבים? לא רוצה לשמוע אתכם קוראים לנשותיכם "מותק" בטלפון; לא רוצה לשמוע מה עובר על הילדים שלכם וכמה זה קשה לקום אליהם בלילה. זה שורט לי בנשמה. והלב מתחיל לכאוב. לא כמטפורה אלא ממש כאב חמוץ ריקני ומכביד. "הם מפחדים מזוגיות" ואתם מה אכפת לכם להציע לי בנות נחמדות למרות שאתם יודעים שאין ממש סיכוי שיצא מזה משהו... לא קורה כלום אם מנסים. מה אכפת לך? אכפת לי! לכם לא קרה כלום אני נוסע עד רמת גן כדי לחזור עם עוד מיני משבר עם חלל נוסף בלב. אני מודה לכל אדם שחושב עלי ומציע לי שידוך. באמת זה מרגש אותי ... מישהו שם חשב עלי... אבל בזהירות אלו דיני נפשות. תציעו לי בבקשה אני מאד רוצה. רק אל תפלטו איזו שטות שתגרום לי להרגיש שזה משחק בשבילכם. כמו ברבי וקן, כמו בית בובות. כן אני רגיש בצורה קיצונית. אתה מאבד את החסינות אחרי שהשכנה של גיסתך או החותן של חבר שלך מציעים לך "יצור" – "היא בחורה מדליקה" סיגריה. אולי. גם זה בעצם לא מקובל. בטח גם אני הייתי "יצור" של לא אחת מהדייטים שלי. לעולם לא תדעו כמה בודד זה להיות ביום שישי בצהריים בלי לדעת איפה אתה בשבת. לא תדעו לעולם איך זה להרים טלפון להזמין את עצמך לשבת. כטובה. וכמה קשה הטלפון השני לאחר שאחיך או חברך הטוב... בדיוק לא מתאים להם. כשאתה מנסה בפעם הרביעית... נו הכאב וההשפלה והמבוכה. גם של זה שמתנצל שבדיוק השבת... אתה מבין... על היציאות אני לא מתחיל... גם מסך מחשב נמחק מדמעות שליש. לא רק אתם בעלי הטרוניה שלי. ההוא מלמעלה - גם כלפיו יש לי הרבה שאלות קשות. אני מתפלל כל יום "למה אני?" ו"מתי אני?" וממשיך לחכות לברכתו. והיא תגיע. אני מרגיש שאתם לא באמת חושבים עלי. אתם חושבים "אנתרופולוגית" - יש בעיה. אני הבעיה. כל רעיון שיוצא כל יוזמה כל מחשבה משמחת. באמת. אמנם גם היא "חמוץ מתוק" – כי היא גם מעצימה את הכאב והבדידות. ועל כן באה הבקשה. אל תקראו לי בעיה. תעזרו לי להיפתר ממנה בהתחשבות רבה ברגישותי (המוצדקת לדעתי...) ואם אין לכם דרך לעזור - רק תתחשבו – גם זה מאד עוזר. בבקשה ה' עזור לי שגם אני לא אהיה הבעיה. ובאותה הזדמנות עזור גם לחברי שגם הם מחפשים... תשובה לבעיה.
