מחקר איש לרעהו- משלוחי מנות ונתונים

מחקר שנערך ע"י ד"ר יערית בוקק-כהן, מהמרכז האוניברסיטאי באריאל, מעלה כי רוב האנשים אשר נוהגים לשלוח מנות מהדרים במצווה ושולחים אפילו פי 10 מהמחויב לפי ההלכה. לפי הממצאים, 10% שולחים כעשרים משלוחי מנות מדי שנה; 2/3 העידו כי הם שולחים כעשרה עד 12 משלוחי מנות, ו-20% ציינו כי הם שולחים כחמישה משלוחי מנות.
עוד עולה המחקר, שכותרתו המשמעויות החברתיות הגלומות בהענקת משלוחי מנות בפורים, כי עלות משלוחי המנות הממוצעת נעה בין 35 שקלים למשלוח 'צנוע' ועד ל 65 שקלים למשלוח 'מהודר' יותר. מרבית מהנשאלים סיפרו כי הם עורכים הבחנה בין משלוחי המנות אותם הם נוהגים לשלוח, ומכינים את חלקם מהודרים יותר ואת חלקם פחות, בהתאם לזהות האנשים אליהם המשלוח נשלח. בני המשפחה הקרובה או אנשים בעלי חשיבות בעבור השולח מקבלים בדרך כלל את המשלוחים המושקעים יותר. כמו כן, כשליש מהמרואיינים ציינו כי הרכב המשלוח אותו הם מקבלים משפיע על הרכב המשלוח שיתנו לאותו אדם.
מחצית מהמרואיינים העידו כי הם מכינים חלק מהמאכלים המצורפים למשלוח מנות ואת כולם מכינה האישה מבין בני הזוג. 80% המרואיינים ציינו שיש בדבר הנאה וכיף לקיים את המצווה אך כרוך בכך גם עול מסוים: מערך ההכנה של כמות גדולה כזו של משלוחים הוגדר כ"מעיק" ולפעמים אף "מתיש", הדבר דורש זמן לקניות, הכנת המאכלים המצורפים וכן לסידור והרכבת המשלוח.
כאשר נשאלו המרואיינים לגבי התחושות שהם חווים בעניין הנתינה, מרביתם העלו תחושות דתיות של קיום המצווה, זיכרון הנס שהיה לעם ישראל ומסורת. לצד התחושות הדתיות הוזכרו גם תחושות חברתיות של נתינה, הנאה, קירבה, תשומת לב, אכפתיות, שמחה, חינוך הילדים, אחדות, שייכות. כאשר נשאלו המרואיינים לגבי מהן התחושות שהם חווים בעניין הקבלה של המשלוח הם ציינו ברובם שקבלה של משלוח נותנת הרגשה טובה, שחשבו עליך, שטרחו בשבילך והדבר מעורר תחושות של הערכה והכרת. המרואיינים נשאלו האם הם מנסים להפיק תועלת מסוימת מהענקת משלוח המנות. כמחצית מהנשאלים ציינו שהינם מנסים להפיק תועלת חברתית, כלכלית או פוליטית ממשלוח המנות.
כאשר נשאלו המרואיינים כיצד יגיבו אם יקבלו משלוח מנות מאדם שלא תכננו לשלוח לו, רובם המוחלט (כ-95%) העידו שיחזירו משלוח מנות חזרה לאדם ששלח להם, למרות שלא תכננו מלכתחילה לשלוח לו. במקרים בהם אנשים שלחו משלוח ולא קיבלו חזרה הם ביטאו תחושות של עלבון ופגיעה.
באשר לחלוקת התפקידים בין בני הזוג בהיערכות ל'מבצע', 78% מהמרואיינים העידו כי הם מכינים עם בני זוגם את רשימת האנשים אליהם הם שולחים משלוחי מנות. הרוב המוחלט העיד שהאישה היא זו שאחראית על הרכבת משלוח המנות.
בעניין בחירת האנשים אליהם המרואיינים שולחים משלוחי מנות, הטעמים שהועלו הם של קירבה משפחתית וחברית, שכנים, הבעת מחווה והענקה למעוטי יכולת. הסיבה לשליחת משלוח מנות לאנשים אלו הם הכרת הטוב, קירבה, אהבה, חיבור, חידוש קשרים, הכרת תודה, התחנפות, "חובה" לתת והערכה. השימוש במצווה זו נותן הזדמנות לחיזוק קשרים קיימים ואף יצירת קשרים חדשים. בנוסף, אחת הסיבות העיקריות שהוזכרה היא הרגשת מחויבות - אנשים אמרו כי הם נותנים את חלקם של המשלוחים כי הם יודעים שיקבלו מאותו אדם ולכן צריך להחזיר, מעין נורמה, יכול להיות שאם לא היו מקבלים מאותו אדם לא היו נותנים לו מלכתחילה. רבים ציינו זאת בהתייחס לשכנים, שלהם נותנים מתוך הרגשת מחויבות, ולכן המשלוח קטן וצנוע יותר.
המרואיינים התבקשו לפרט מהם המסרים שהם מנסים להעביר באמצעות הענקת משלוח המנות. המסרים העיקריים שצוינו הם אחדות, שמחת החג, נתינה, אכפתיות, הערכה, קירבה, ביתיות, השתייכות חברתית, הבעת תודה ומסרים של קירוב לבבות. חברות וחיזוקה, אהבה, חיבה, אחווה, רעות, ידידות, שותפות, אחדות, כבוד, הכרת הטוב, נתינה. המסר הבולט ביותר היה רצון השולח להעביר למקבל המשלוח מסר של קרבה וחברות. בעצם נתינת משלוח המנות השולח משדר לו שהוא חלק מהאנשים הקרובים אליו והנמצאים במעגל החברתי שלו.
מצוות משלוח מנות היא אחת המצוות ביהדות שמציבה את האישה במרכז החג. ע"פ הממצאים נראה שהאישה היא דומיננטית בכל שלבי התהליך של הכנת משלוחי המנות, למעט מטלת הקנייה שהתקצוב של המצרכים.
כל הנשאלים שהשיבו כי הם מכינם בעצמם את משלוחי המנות העידו כי האישה היא שמכינה את המאכלים המצורפים למשלוח מנות מבין בני הזוג. ישנם פעמים שהאישה היא זו שמכינה את המאכלים במשלוח המנות כדי להפגין את כישוריה הקולינריים כמו כן העידו המרואיינים שהאישה היא האחראית על הרכבת המשלוח, ועיצוב האריזה והברכה.
מחצית מהאנשים שרואיינו ציינו כי הם משתדלים לייחד את משלוח המנות שלהם משאר המשלוחים, מה שדורש השקעה רבה עד כדי טקס של ממש: כמה ימים קודם מעצבים ומסדרים מצרפים פתקים, ומעוניינים שעל המשלוח יהיה חותם אישי שלהם. ייחוד המשלוח נעשה בצורות שונות, בעיקר במראה המשלוח, בגודלו, באריזות וקערות מיוחדות ואפילו בכך שישנם משלוחים בהם כל הפריטים בעלי כשרות הנחשבת ליוקרתית יותר. ישנם שמייחדים את המשלוח בברכה מיוחדת שניתנת איתו ורואים בכך את החלק החשוב במשלוח המנות.
מסקנתה של ד"ר בוקק-כהן היא שלליבה הדתית של מצוות משלוח המנות נוסף נדבך חברתי רחב ומורכב; לפיכך נראה שבנוהג חילופי משלוח המנות גלומים רבדים רבים של משמעויות ומסרים חברתיים. משלוח המנות הפך ברבות השנים לאמצעי חשוב להעברת מסרים מסוגים שונים לאנשים הנמצאים ברשת החברתית של הפרט.