האם טיפול בנטיות הפוכות אפקטיבי מבחינה פסיכולוגית?

הוויכוח הסוער שהתפתח בעקבות היוזמה של עמותת "כמוך" לסבסד טיפול לשינוי הנטייה המינית הוא ויכוח חברתי ערכי חשוב, אך איננו ויכוח מקצועי. במסגרת הוויכוח נעשה שימוש בפסיכולוגיה ובפסיכולוגים לכאן או לכאן, ולכן מצאתי לנכון להגדיר את הגישה המקצועית שלנו, מכון שילה, לנושא, ובעיקר בהסברה מהו טיפול פסיכולוגי.

רקע כללי
טיפול פסיכולוגי איננו "טיפול המרה" לא בתחום הנטייה המינית, ולא בכלל. איננו מנסים להמיר או לשנות משהו מהותי במבנה הנפשי של האדם. אדרבה, המאמץ בטיפול, באמצעות אמפתיה לנסות לַחבור לעולמו הפנימי של האדם ולנסות לעבוד על מרכיבים רגשיים והתנהגותיים אשר פוגעים בתפקוד, בהרגשה הפנימית שלו, או בהסתגלותו החברתית. אלו העקרונות הבסיסיים לפי הגישה הדינמית.
לעומתה קיימת הגישה ההתנהגותית אשר נקודת המוצא שלה הוא הסימפטום המופיע בגלוי למטופל וסביבתו וגורם לו או לסביבתו הקרובה קשיים. אך גם כאשר הטיפול הוא התנהגותי ולא דינמי, ההשערה היא שהטיפול בסימפטום יסייע בתמורות חשיבתיות, רגשיות והתנהגותיות, אך לא מדובר ב"המרה" או החלפת האישיות של האדם ונטיותיו הטבעיות.
מה שחשוב הוא שנקודת המוצא של כל טיפול פסיכולוגי היא קלינית, היא לא דתית ולא מייצגת עמדה חברתית פוליטית כזו אחרת.

טיפול בבעלי נטייה הפוכה
אכן בנושא הזהות והנטייה המינית אין ראיות חד משמעיות ודרך אחת להתמודד עם הנושא. חשוב להבין שמגוון של הזהות והנטייה המינית נע על רצף, והחלוקה להטרוסקסואלים והומוסקסואלים היא לא דיכוטומית וחד משמעית. לעתים ההומוסקסואליות היא התנהגות וסימפטום, והגנה כנגד בעיות נפשיות חריפות יותר, לעתים היא נטייה טבעית, כנראה מולדת עם סיבות גנטיות וביולוגיות, ולעתים מושפעת מהסביבה הקרובה ומחוויות בילדות. האבחנה הקלינית היא לא תמיד ברורה, ובטיפול יש להעריך ולאבחן נכון לפני שנגשים לטיפול כזה או אחר.
כאשר מדובר בסכנות ביחס ל"טיפולי המרה" עליהן מזהירים אנשי מקצוע, הכוונה שלא נעשית אבחנה מבדלת מספיק טובה לפניהן. אם נקודת המוצא היא דתית, ערכית או חברתית, ולא קלינית, וללא השגחה פסיכולוגית קלינית ופסיכיאטרית, קיימת בכך סכנה רבה. יתירה מכך, למיטב הבנתנו "טיפולי המרה" אינם טיפול פסיכולוגי, אלא טיפול חינוכי חברתי המעודד כיוון ברור. מתוך הבנה שאלו טיפולים חינוכיים, ומודעות לסכנה, ניתן לנסות להיעזר בגישות כאלו. לעומת ניסיון ההמרה החינוכי ניתן להשיג תוצאות של שינוי בטיפול פסיכולוגי קליני.

הניסיון הקליני
מהניסיון הקליני שלנו עולה שכאשר ההומוסקסואליות היא הגנה מבעיה נפשית יותר, לעתים טיפול נכון בבעיה הנפשית משנה בעקיפין את הסימפטום.כמו כן, כאשר הפרה-דיספוזיציה הביולוגית גנטית להומוסקסואליות איננה מובהקת וחזקה, ומתלווה לה השקפה אמונית או חברתית בעד הקמת משפחה עם אישה, או לסביות ביחס לגבר, ניתן לסייע להם להתגבר על הנטייה. לרוב היצר המיני ההומוסקסואלי עדיין קיים, אך ניתן להשיג רמת שליטה מסוימת בחשיבה ובהתנהגות, וישנם כאלו המנהלים חיי משפחה טובים.
מצד שני חשוב לציין שכאשר הנטייה ההומוסקסואלית היא מובהקת קשה מאוד לאדם לשנות את נטייתו המינית, ולנהל חיי חברה ומשפחה מקובלים. במקרים כאלו רק אנשים חזקים ונחושים במיוחד עם השקפה אמונית חזקה מסוגלים לבנות משפחה, ובדרך כלל יש לכך מחיר שצריך לשים לב אליו ולטפל.

מסקנות והמלצות
טיפול פסיכולוגי הוא רצוי גם לאנשים נורמטיביים ומתפקדים, והכרחי למי שסובל. לכן מומלץ להציע לכל מי שסובל מהנטייה הומוסקסואלית לקבל טיפול פסיכולוגי, כדי לסייע לו להתמודד עם הלחצים הפנימיים והחברתיים הנובעים מנטייתו, גם כאשר האישיות שלו היא נורמטיבית.
גם בחברה חילונית, שבה יש יותר פתיחות וסובלנות לקהילה, המצב הנפשי הוא לא קל, על אחת כמה וכמה בחברה הדתית.
במכון שילה אנו מציעים לבעלי נטייה הומוסקסואלית טיפול פסיכולוגי מקצועי מנקודת מוצא קלינית.
מעבר לכך, המטפלים במכון הם אנשים דתיים, ומכך ברור שברקע הטיפול עומדת עמדת היהדות וההלכה בנושא המשפיעה הן על המטופל והן המטפל. השפעה זו היא לכיוון יתר מאמץ וחיפוש דרך למצוא פוטנציאל הקיים בפנימיות המטופל לשינוי.
מתוך גישה זו אנו מסייעים לפניות של בעלי נטיות הפוכות, בנים או בנות, במגזר הדתי.