קופת הרבנים- חלק רביעי בסדרה

אנשי הועד האשכנזי הישן ניסו להכתיר רבנים מקבוצתם כ'רבני ירושלים', ולהציגם בפני יהודי חו"ל כמנהיגי הציבור, תוך שהם מכתירים אותם בתארים לא להם: "מארי דארעא קדישא", "רבני ירושלים", ועוד ועוד. בחלק מן המקרים היה זה אפילו בניגוד לרצונם של אותם הרבנים שזכו להכתרה מפוקפקת זו. בנוסף לכך, הוציאו המתבדלים דיבה על ספריו הקדושים של מרן הראי"ה.

כמובן, יושבי ירושלים, אשר הכירו מקרוב את המציאות האמיתית, הבינו מייד את הזיוף שבטענות אלה, אך התעורר חשש כי אנשי חו"ל התמימים, בהיותם רחוקים מחיי ירושלים ואינם בקיאים בטיב מעלליהם של אותם מתבדלים, יתפתו להאמין לטענותיהם, ועל ידי כך יתערער מעמד התורה בארה"ק ח"ו. לשם כך פרסמו רבני ירושלים את המציאות האמיתית בירושלים, והודיעו מי הם הרבנים מנהיגי-הציבור באמת.
בנוסף לכך, השתמשה אותה כנופית קנאים מבית 'הועד הישן' בשמות ובתארים שונים שלא היו ולא נבראו, ככלי נשק במלחמתם נגד רבני ירושלים. 'ועד העיר האשכנזי הישן'; 'אגודת ישראל הירושלמית'; 'צעירי אגודת ישראל', 'מערכת קול ישראל', ועוד ועוד. בין היתר הם הכריזו על 'קופת רבנים' העומדת תחת אחריותם, שכביכול אספה כסף לטובת כל הת"ח הנצרכים שבירושלים, בעוד שבפועל הכסף היה מגיע בסופו של דבר לת"ח מסוימים מאוד. באחד הימים שלחו המתבדלים מכתבים לחו"ל הקוראים לתרום ל'קופת רבנים', ועל המכתבים הופיעה חותמת של 'ועד העיר האשכנזי'. כשראו זאת רבני ירושלים, מיהרו למחות על צביעותם של הקנאים, וחשפו את התרמית שב'קופת הרבנים' הזאת, במכתב-גלוי שהודבק על קירותיהם של מאות בתי הכנסת ובתי המדרש בירושלים.
את מכתב המחאה הדפיס ופרסם 'ועד העיר לקהילות האשכנזים', אשר עמד תחת נשיאות הרי"ג הורביץ זצ"ל. בסופו של המכתב הובאו דברי מרן הראי"ה (דברים אלו לא נדפסו בשום ספר עד היום, ואנו מפרסמים אותם כאן בהשמטת שמו המלא של נשוא המכתב). והנה תוכן המכתב:

מכתב המחאה של רבני ירושלים
"ב"ה פעיה"ק ירושלם ת"ו.
ברור דברים
בימים האלה שבו אלינו מכתבי-קריאה שנתפרסמו בשם ועד העיר למקהלות האשכנזים בעירנו הקדושה בבקשת כספים עבור "קופת הרבנים" אשר על יד ועדנו זה, ותהם כל העיר מי הוא אשר ערב לפרסם מכתבי בקשות כאלה בשם ועד העיר במקום שאנחנו מרגע הראשונה עשינו לנו עיקר גדול שלא לבקש שום עזרה ותמיכת כסף מן החוץ לא לעצמנו ולא לאחרים, וכאשר פרסמנו בראש ולא בסתר במכתב גלוי שהוצאנו תיכף אחרי בחירתנו הישרות.
בחקרנו על שורשם של מכתבי קריאה נודע לנו לדאבוננו כי האיש ר' ר"ש י', אשר אחרי הדחתו ממשמרתו בתור סופר באחד המוסדות שבפעיה"ק נכשלנו אנחנו בו ושרת בתור מזכיר הועד עד שמצאנו לנחוץ – מפני תעלוליו – לגלות דעתנו באסיפה רבה כי אין לו שום שייכות אל ועד העיר, והאיש הזה שנשאר בחוץ עם עוד איזה מחרחרי ריב משתמש באדריסות שונות ומפיץ המכתבים הללו בשם ועד העיר האשכנזי בתור מזכירו או בשם קהילות החרדים שזה חוצפה גדולה, וכדי להונות את בית ישראל הרחוקים מציג הוא לנס במכתביו אלה שמותיהם של אנשים שונים מבני כוללו כולל אונגארן ושלא מבני כוללו ועל גביהם את שמות הרה"ג הישיש ר' יצחק ירוחם דיסקין נ"י והרה"ג הישיש ר' חיים זאנענפעלד נ"י במקום שהכל יודעים שהרי"י דיסקין נ"י בזקנותו המופלגה קמו עיניו מלראות וגם הר"ח ז"פ [=הרב חיים זוננפלד] שיחי' הוא חלש מזקנה ואינם יכולים לישא עליהם אחריות צבורית, וגם כי מעולם לא התעסקו ברבנות, ושניהם ת"ל אינם זקוקים לעזרה של "קופת הרבנים" כי הרי"י דיסקין הוא גבאי של בית היתומים ומשכורתו שלמה לפי כבודו. והר"ח ז"פ הוא ראש לכולל אונגרן. וגם הרב משה נחום וואלענשטיין והרב ר' מרדכי ליב רובין מקבלים משכורתם מקופת הציונים, וכל הרבנים עמודי ההוראה בפעה"ק אינם חפצים ליהנות מקופה שכזו ונמצא קופת הרבנים אין כאן כ"א במת יחיד אשר בדה הפקיד הנז' לתועלתו ומגמתו הפרטית.
בשים לב לעלבון התורה והשפלת כבוד עיה"ק וכבוד רבניה אשר במכונה כזאת שכל יסודה הוא רק לסתור ולא לבנות ושעלולה לגרום נזק רב למוסדות התורה והיראה שבעה"ק, מוצאים אנו א"ע [=את עצמנו] מחויבים להודיע בשער בת רבים בשמינו ובשם כל רבני ירושלם להוקיע את הדברים נגד השמש כי ה' ר"ש י' אין לו שום יפוי-כח ושום זכות לדבר בשם ועד העיר אפילו חצי דבר, וקופת הרבנים הוא במת יחיד שלו המשתמש בהכסף רק לעניני מחלוקת ולבזות את עיה"ק ורבניה.
ואחב"י הנדיבים העושים והמעשים בכל מקום שהם ישימו נא לבם ויזהרו הזהר והשמר מהלכד ח"ו בהפח היקוש למו המזכיר שעבר, ובשום ענין ואופן לא יתנו לו יד לשלוח לו אפי' פרוטה לשם קופת הרבנים או לשם מטרה אחרת, לא על שמו ולא ע"ש ועד העיר לקהלות האשכנזים ולא ע"ש מי שיהי' כי הכל הולך למקום אחד להפוך ולבלבל שלום העיר. והרוצה שנדבתו יבוא למטרה רצויה ישלחו רק להמוסדות הקימות מכבר עפ"י אדרסתם ולא ע"י אלה שאין לנו בהם שום נאמנות.
והשומע לנו ישכון בטח ויזכה להרים תרומתו להתכלית נרצה ולהקריב שי בבנין בית אלקינו שיבנה בב"א.
כעתירת החותמים בברכה בשם ועד העיר לקהילות האשכנזים בעיה"ק ירושלם ת"ו.
זלמן הכהן רובין, משה יצחק שו"ב מזכיר הכבוד.
(חותמת ועד העיר לעדת האשכנזים בעה"ק ירושלם ת"ו).

דעת תורה! 
ב"ה.
אנחנו הבד"צ דפעה"ק ירושלם תוב"א מצאנו חובה להודיע בשער בת רבים, כי הרבנים והנגידים הרשומים בזה הם הם חברי ועד העיר האשכנזים נבחרי הקהל הירושלמי בבחירה צודקת וישרה, ולכן אין לשום לב לשום מכתב או קול קורא היוצא בשם ועד העיר האשכנזי מלבעדי חתימת החברים הנז', וכל מכתב שכזה הבא לבקש כספים בשם ועד העיר האשכנזי או בשם כל מי שהוא למטרה של פירוד, מצוה לדונו בשריפה כדין כתב פלסתר, וכל הנותן להם יד הוא בכלל מחזיק בידי בעלי מחלוקת מחללי כבוד ירושלם וכבוד התורה וקרן החרדים האמיתיים.
וה' ישמור רגלי חסידיו מהלכד, והיה מעשה הצדקה שלום. ובאעה"ח יום רביעי כ"ד תשרי תרפ"א
צבי פסח פראנק, ליפמאן דוד בהר"י ז"ל, רפאל יונה מבירז, פישל בערינשטיין, יוסף גרשון הורביץ, ישראל זאב מינצבערג" (חותמת הבד"ץ).

מי עמד מאחורי המכתב?
מכתב-גלוי זה, ייצג את דעת יושבי ירושלים, רבניה ועסקניה, שעמדו בפרץ מול אותם מתבדלים. בצד המכתב מופיע כיתוב רשמי וקבוע של חברי הועד ומנהליו, נביא להלן חלק מהשמות:
"ועד העיר לקהילות האשכנזים בעה"ק ירושלם תובב"א. יו"ר: יוסף גרשון הורביץ, ד"ץ ומו"ץ. סגנים: זלמן הכהן רובין, ישראל זאב מינצברג. מזכיר הכבוד: משה יצחק שו"ב.
ועד הפועל - הרבנים והאדונים: אלי' ראם מבירז, אברהם חיים צוובנר, גדלי' נחמן ברדר, דוד ליב כהן, דוד ווינגארטן, זלמן סוליבייציג [...] יהושע מאיר רייכמן, יוסף זיו, ירחמיאל אמדורסקי, מנדל פרוש, שמחה מנדלבוים, שמואל קוק, שמואל אהרן ובר".
לאחר מכן הופיעה רשימת 'שבעים הנבחרים', הכוללת בין היתר את רבני ירושלים הבאים:
"אהרן עטינגר, דוב זקס, זרח עפשטיין, זלמן ריבלין, חיים ליב אויערבאך, יעקב משה חרל"פ מו"צ, יוסף בנימין שמעונוביץ, יהושע טשרוינסקי, ישראל פורת, ישראל איסר לוי, יעקב יצחק טייטלבוים, יחיאל מיכל טוקאצינסקי, יצחק דוד מן, יודא אהרן ויס, מנחם נתן אויערבאך מו"ץ, מאיר אדלר, פישל ברנשטיין ד"ץ, צבי פסח פראנק ראב"ד".

פרסום התרמית
הנה מכתב-גלוי נוסף שפרסמה 'עדת האשכנזים החרדית', שעמדה בנשיאות הרי"ג הורביץ זצ"ל:
"עדת האשכנזים החרדית
מודיעה ומפרסמת בזה כי "קופת הרבנים" שעפ"י אדריסת גבאי "בית היתומים דיסקין" הרה"ג ר' יצחק ירוחם דיסקין ור' יוסף חיים זוננפלד בשקר יסודה.
אין אחריות הצבור על קופה זו שנתיסדה ע"י אנשים פרטיים, ושלא ברשות הצבור מכנים אותם הפקידים בשם "רבותינו" ובשם "מארי דארעא קדישא".
כסף קופה זו המכונה בשם "קופת הרבנים" משמשת רק לתעלתם ולמזימת לבם של פקידים ידועים ומאספיו יאכלוהו וחללו את שם קדשו, רחמנא ליצלן, בהדפסת כתבי פלסתר ועשית קטגוריה בין ת"ח, ורבותינו נושאי דגל התורה והיראה באה"ק מעולם לא נהנו ולא יהנו מקופה שכזו, שהיא רק גורמת הפסד עצום ונזק רב לכל מוסדות התורה והדת ולהישיבות הגדולות והקדושות שהן היסוד העקרי להחזקת התורה והדת באה"ק.
וע"כ זאת ידעו וישימו נדיבי עמנו אל ליבם להתרחק בכל עז מלהכשל באותה הקופה שקוראים לה "קופת הרבנים" ומלשלוח לה את עזרתם, כי אם להמציא את נדבותיהם ישר למוסדות התורה והדת, הצדקה והחסד שבאה"ק, ואז יהיו בטוחים שלא יצא מתחת-ידם דבר שאינו מתוקן, והיה מעשה הצדקה שלום.
ועד העיר לעדת האשכנזים בירושלם.
בבקשה מכל עתוני ישראל שבגולה להעתיק ולתרגם את המודעה הנחוצה הזאת כמו שהיא".
['קול יעקב', ד' אייר תרפ"ג].

"שומר נפשו ירחק מהם"
לאחר כחודשיים, משראו רבני ירושלים כי מכתב זה לא הועיל כל צורכו, ואותם מתבדלים-קיצוניים ממשיכים להפיל ברשתם את התמימים, הוצרכו לפרסם מחאה נוספת:

"מודעה ואזהרה
נודע לנו כי פקידי בית היתומים דיסקין משתמשים בימים האלה באמצעים שונים להשיג חתימות מאת אנשים תמימים כי הם שייכים לאותו הגוש המכנה את עצמו בשם ועד האשכנזי הישן, רובם של החותמים לא ידעו כלל על מה הם חותמים, ויש מהם שחלקו להם איזה שילינגים שהגיעו לחלק ע"י ה"ר מרדכי ליב רובין, ועם הקבלה נתנו להם לחתום על מין כתב שכזה.
ע"כ אחב"י החרדים לדבר ה' באמת ותמים ידעו נא להזהר שלא לתת יד לבעלי מחלוקת ולמחרחרי ריב ולבוזי תורה ולא יתפתו לאלה שבלשונם יכזבו להם שע"י חתימות כאלה יפטרו ממסים וארנוניות וכדומה, כי כל הועד שלהם כבר עבר ובטל מן העולם והועד שלנו עומד בכל תקפו והשיג ב"ה את כל הזכויות הדרושות להעדה החרדית.
אגב הננו מודיעים להקהל החרדי כי הזוגות המחזירים כעת על הפתחים לקבץ שילינגים בשם "בקע לגולגולת" הם שליחי הפקידים הנזכרים, והכסף הוא לשם שליחת שלוחים משלהם כדי לסכסך ולהרבות מחלוקת בישראל ושומר נפשו ירחק מהם, והשומע לנו ישכן בטח.
ועד העיר לעדת האשכנזים.
בבקשה מכל עתוני ישראל שבגולה להעתיק ולתרגם את המודעה הנחוצה הזאת כמו שהיא".
[שם, א' תמוז תרפ"ג].

מספר ימים לפני שפרסמו הרי"ג הורביץ ורבני ירושלים את המכתבים הללו, הגיע לביתו מ', שהיה אחד מאותם קנאים, ואיים עליו שאם יוסיפו לגלות את מעשי הקנאים גבאי 'קופת הרבנים' (המזוייפת) אזי יתנפלו על הת"ת והישיבה ב'מאה שערים' שבראשותו. אמנם איומים אלו לא מנעו את פרסום המכתבים כשלעצמם, אך שמו של הרי"ג לא הוזכר במפורש בחתימתם. הוא הודיע בעתון 'קול יעקב' כי את המכתבים מפרסם ועד העיר האשכנזי החדש, שאם אמנם עומד תחת נשיאותו, אך אין בכוחו לעכבו מלפרסמם את מכתביהם, והוא מבקש שלא להזכיר את שמו בקשר למכתבים הללו וחשיפת תרמית ה'קופה', כדי שלא יממשו הקנאים את איומיהם ויתנקשו ח"ו בתלמידי הת"ת והישיבה.

כמו כן הכחיש הרי"ג הורביץ את הידיעה שפרסמו כביכול בשמו בעתון הקנאים 'קול ישראל' בדבר פגישתם עמו. לטענתו, הוא נמנע מלבוא עמהם במשא ומתן, מיום שהחלו לזלזל בכבוד צדיקים [שם].