הכל על עיצוב המטבח

אמרו הסבתות: "נכנס בבטן נכנס בראש". אמר המצביא: "הצבא צועד על קיבתו". המטבח הנו מחלקת האפסנאות של הצבא היקר הזה הצומח באהבה בין כתלינו, מן הראוי שניתן את הדעת לבניית מחלקה נוחה לתפעול.
מטרת העל אשר צריכה להנחות את עקרת הבית בעת תכנון המטבח היא: ליצור סביבת עבודה בה צריכים לנוע כמה שפחות, לא להתכופף, לא לטפס ולא ללכת בשמיניות אינסופיות. זה אפשרי? כן! זה הכרחי, ותתפלאו אולי לשמוע - מטבח נוח איננו בהכרח מטבח יקר, אם נקח בהשאלה את הביטוי "זמן שווה כסף" הרי במקרה הנדון "זמן שווה נוחות" ככל שנשקיע יותר זמן בתכנון נכון, נקבל מטבח שהנו מכונה משוכללת המקצרת את זמן העבודה בו למינימום, שומרת על בריאות הגב והעיניים ומתחשבת בכל פרט בהנדסת אנוש.

הסכמנו? יוצאים לדרך!

תכנון מטבח חכם מתייחס לכמה שאלות מפתח אשר התשובות עליהן צריכות לקבל מענה בתכנון.
1. מהי התכולה המלאה אשר יש לאחסן במטבח?
2. מהו גבהו של המשתמש העיקרי? האם יש משתמש משנה?
3. מהם התהליכים הקבועים המבוצעים במטבח?
4. מהם הדברים השימושיים יותר, אשר נרצה אותם בהישג יד?
5. האם שולחן האוכל יהיה בתוך המטבח?
6. כיצד ננצל את חלל הארונות ביעילות, כולל איזורים שאינם נגישים?

ידעתם שתכנון מטבח הנו כמעט מדע? בעשורים האחרונים משקיעות חברות המטבחים והפרזול הון רב בחקר הפעולות הנעשות במטבח במטרה למצוא פתרונות טכנולוגיים ועיצוביים לקשיים או אי נוחות בשימוש השוטף.

רשות הדיבור לבלורן, יבואנית פריטי הפרזול של "בלום":
"תפישת ה'דינמיק ספייס' שפיתחנו מבוססת על ההנחה שיש להתחיל בתכנון הפנימי של המטבח תוך התייחסות לעיצוב החיצוני, כאשר המטבח מחולק לחמישה אזורי עבודה: אזור אחסון המזון, אזור אחסון הכלים, אזור הנקיון, אזור ההכנה ואזור הבישול והאפיה. מי שיבקר באולמות התצוגה שלנו, יוכל לראות עד כמה מקילה שיטה זו על הפעילות היומיומית".

ח.ג. סחר: "כדי 'לבשל' את המטבח המושלם צריך להשתמש ברכיבים איכותיים, אצלנו תמצאו מגוון פתרונות: מגירות של Grass אוסטריה, מאפשרות נסיעה ובלימה שקטה לאורך שנים, פרזול משלים כגון חלוקה למגירות, פחי אשפה, פתרונות לארונות פינה, תאורה לריהוט של L&S איטליה ועוד".

אם אתם מהירי תפיסה, שמתם לב בוודאי ש"ח.ג. סחר" "בלורן" ועוד מספר יבואנים הפועלים בארץ אינם עוסקים בייצור מטבחים כלל, כי אם בפריטי פרזול בלבד! הדבר מצביע על התמקצעות של תכנון המטבח כיום. מרבית מערכות הפרזול למטבח יוזמנו ע"י הנגר שלכם עפ"י בקשתכם. כיצד תדעו מה לבקש? כבר נגיע.
אנחנו חוזרים לנקודות החשובות אשר מנינו בתחילה:

התכולה
המטבח הישראלי-יהודי הוא מן המטבחים הגדולים בעולם מבחינת מטר-רץ ארונות (כן, גם זה נחקר...), הסיבה לכך ברורה: כשרות. אנו זקוקים לשניים ואפילו שלשה משטחי עבודה, שני כיורים ומערכות כלים כפולות בשיטת "הכל כלול", שלא לדבר על כלי הפסח. החוקרים מעלים סיבות נוספות: הישראלים אוהבים לארח, הן משפחה והן ידידים. יש המרחיקים לכת וקושרים את הארונות המפוצצים שלנו להיסטוריה הכואבת של הסבל היהודי והמצוקה אשר לימדו אותנו: תמיד חשוב להיות מצויידים למקרה חרום.
תכולה היא כל מה שכולל המטבח. החל במכשירי החשמל הגדולים, יש לרשום כל אחד מהם, למדוד את גבהם ורחבם בין אם הם קיימים כבר, ובין אם אנו מתכננים לקנות אותם. אמנם תנורים, מדיח וכדומה הנם בדרך כלל במידות אחידות, אך יתכן ונתלהב דווקא מתנור נמוך או רחב במיוחד.
נמשיך למזון, כלי אוכל, כלי הגשה, כלי בישול, מכשירי חשמל ניידים, יש לפרט הכל כולל גבהים וכמויות מכל סוג, כלומר: כתבתם "שימורים"? לא מספיק! כמה קופסאות שימורים אתם רוכשים בקנייה חודשית? מה גבהן? רשמתם: "סכיני חיתוך"? פרטו. בשריים, כמה? האם יש ארוכים במיוחד? חלביים, פרווה, סכינים מקצועיות. רשמתם "סירים" האם תרצו להפריד מכסים? מה גודלו של הסיר הגבוה/רחב ביותר? הרשימה צריכה להכיל כמה מאות פרטים. כן, גם פותחנים לסוגיהם, בלנדר יד, נייר אלומיניום, שקיות מזון, תבניות אפיה, פח, מתקן למים מינרלים... את כל ים המילים הנ"ל תקחו עמכם אל המעצבת.

המשתמש
המשתמש, או בעיקר המשתמשת, הם חוליה חשובה מאד בתכנון המטבח. אדם גבוה זקוק למשטח עבודה (שיש) גבוה יותר מהסטנדרט, ואילו אדם נמוך יהנה משימוש במשטח נמוך יותר. מדובר בהבדל של עד 5 ס"מ אשר יקבעו כמה מהר תתעייפי בעת קיצוץ בצל, ומתי המרפקים ישדרו קריאות S.O.S.
איך מחליטים? עמדו ליד משטח עבודה כלשהו, הציבו את ידיכם מקופלות בזוית ישרה מעל המשטח והורידו אותן מעט, נקודה זו היא המתאימה לכם. אם המשטח האקראי גבוה או נמוך ממנה, מדדו אותו והוסיפו/הפחיתו בהתאם.
גובה סטנדרטי: 90 ס"מ. אם גבהכם עד 165 הנמיכו ל־80-85 ס"מ.
כאשר יש משתמש נוסף שונה במידותיו, יש למצוא מקום למשטח נוסף, לדוגמא: ליצור שולחן דלפק, או הנמכה של אחד מאזורי הארונות.
המרחק בין משטח העבודה לארונות עליונים ועמקו, צורת הפתיחה של הארונות (גבוהים יעדיפו קלאפות), עד איזה גובה נוכל למקם מגירות, גבהם של הארונות העליונים, התשובות לכל שאלות אלו הן תלויות של גובה המשתמש.
מרחק סטנדרטי בין ארונות: 45-50 ס"מ, עומק סטנדרטי של המשטח: 60 ס"מ.
ומה עם רוחב? האם אינכם חושבים כי 'הציבור הרחב' זקוק ליותר "שטח רצפה" בין הארונות?
למשתמש נכה יש מגוון פתרונות לדוגמא: משטחי עבודה ללא ארונות תחתונים עבור נכים בכסא גלגלים, חזיתות עם פתיחה חשמלית בלחיצת מרפק או ברך – החידוש האחרון שמאומץ בשמחה אצל אנשים רבים. חישבו על עצמכם עם מגדל צלחות ביד, פותחים את הארון עם האף. במקום להניח את הערימה, לפתוח, ושוב להרים אותה באקרובטיקה לא מבוטלת.
מצב הגב שלכם יעזור לכם להכריע במיקום הכלים השימושיים. זה, בעצם, מומלץ לכולם ויש היום גם מקררים הפוכים בהם המקפיא למטה.

תפיסת יצרני המטבחים את חשיבותו של המשתמש בעת תכנון המטבח בולטת מאד בעת שיחה איתם.
רודי נקש מ'לה קאסה': "לפני שאני מתכנן מטבח אני דואג להכיר את הלקוח לעומק וכן את התנאים בבית, האם יש לו ילדים? מה הסגנון של הבית והקונספט העיצובי שלו? חשוב לי מאד שהמטבח יהיה דומה באופיו לחללים ציבוריים אחרים בבית כגון: מבואה וסלון.
התכנון חייב להתחשב בדיירים, דוגמא קטנה: חזיתות צבועות באפוקסי מט הן יפות מאד, אך לא מומלצות בבית עם ילדים בשל עדינותן."

דוד סופר מ'הרודוס - נגריית בוטיק', הנו אדריכל במקצועו, ואף היה קבלן ביצוע לצמודי קרקע במשך שנים, אך תמיד משך אותו עיצוב המטבח, עד שקם ועשה מעשה.
דוד: "אנו מאמינים שהמטבח הוא לב הבית, ולכן משקיעים הרבה אנרגיה גם בתכנון שיהיה יפה ובעיקר שיהיה פונקציונלי. כבר בפגישה הראשונה שאנחנו עורכים עם הלקוחות עולה נושא ההתאמה: כמה נפשות? הרגלי חיים? הורים עובדים? מבשלים הרבה? יש מקרים שאנו מגיעים למסקנה מעניינת, ובונים עבור הלקוח שני מטבחים, זה הייצוגי, הפונה לסלון ובו בעיקר מקום לאחסון כלים ומשטח עבודה להגשה, וזה הפנימי, המיועד לשימוש שוטף. אחד הדברים האהובים עלינו הוא כאשר הלקוח מגיע אלינו עוד בשלב תכנון השלד, ואנו יכולים לקבוע את צורתו של המטבח ואת הקשרים שלו עם שאר חלקי הבית, עבודה מיוחדת שעשינו לאחרונה הייתה בביתה של לקוחה שסיפרה כי אצלם עושים הכל במטבח. בנינו לה מטבח עם מקום להכנת שיעורים, לבילוי משותף, לאחסון פריטים לא שגרתיים, התוצאה היתה נהדרת!"

תהליך העבודה
איך מכינים שניצל?
לא, לא קפצנו בטעות למגזין אחר.

נערוך תשאול לנשים בשאלה: כמה פעולות את עושה כדי להכין שניצלים?
התשובה הרווחת היתה: 3. מכינה, מטגנת, מעבירה לצלחת הגשה.

שימו לב לפעולות האמת שיש לעשות לטיגונו של שניצל אחד:
1. קניית חזה עוף, 2. אחסון במקפיא, 3. הפשרה בתנאים מתאימים, 4. העברה למשטח העבודה, 5. הוצאת סכין לחיתוך או פירוק, 6. הוצאת כתיש, 7. הוצאת ניילון להגיינה בעת ה"דפיקה", 8. הוצאת צלחות מהארון, 9. הבאת ביצים מן המקרר, 10. הוצאת כוס לפתיחת ובדיקת הביצים, 11. הבאת מזלג לטריפתן, 12. הבאת והוספת תבלינים, 13. הוספת מלח, 14. הבאה ופיזור של קמח/קמח מצה/פירורי לחם, 15. הוצאת והנחת מחבת על הכיריים, 16. הבאה ויציקה של שמן למחבת, 17. הפעלת הכיריים/הדלקת האש, 18. טבילת כל שניצל בביצה, קמח, 19. הנחה במחבת, 20. הפיכת השניצל, 21. תלישת נייר סופג והנחה על הצלחת, 22. הוצאת תרווד (כף טיגון), 23. העברת השניצלים מן השמן הרותח אל הצלחת.

אתם יכולים לשחרר את האוויר. מדוע כל הרשימה הזאת חשובה? משום שאם, למשל, הצלחת בארון מרוחק, הכוס גבוהה מדי, פירורי הלחם והתבלינים אינם במקומות סמוכים, המקרר בקצה השני, המחבת נפלה מאחורי הקרוסלה והכיור אינו במרחק פסיעה... כל אלו יאריכו מאד את זמן הבישול ויתישו את העקרת.
הכלל הנכון לימניים מימין לשמאל: כיור, משטח עבודה בין 80 ס"מ ל-120 ס"מ כיריים, משטח נוסף ברוחב 30 ס"מ לפחות, מצדם השמאלי של הכיריים, להנחת מאכלים מוכנים (השניצלים שלנו) או סירים.
שמאליים? הפכו את הסדר.

חישבו על תהליכי עבודה נוספים, כגון: הכנת סנדוויצ'ים בבוקר. האם יש משטח נוח ליד מיקום הלחם והממרחים?

הנבחרת השימושית
דמיינו את עצמכם עומדים בין הכיריים לבין הכיור, מול משטח העבודה, אסור לכם לזוז.
מה אתם צריכים עכשיו? כל הכלים השימושיים צריכים להיות בהישג ידכם ובלי טרחה! זאת נגזרת של הפסקה הקודמת בה התבוננו בתהליך העבודה.
יש לכם מגירות עליונות? שם תשימו את הסכו"ם השימושי, מתחת הכיריים אולי תפצלו במגירה נפרדת את ה"ששת" המפורסמת, סכיני החיתוך ועוד שלל הפותחנים, מתחת לה מקמו סירים, הופ! על הכיריים, האם תצטרכו לנבור שעה כדי למצוא מכסה לכל סיר?
הלאה, עדיין לא זזתם - האם אתם נגישים לכיור במרחק פסיעה כדי לשטוף את הלפת? האם יש לכם באחת המגירות הקרובות קופסאות לאחסון התוצרת?
מצאו מקום קרוב מאד לכיריים עבור שמן, חומץ, מלח ותבלינים שאינם זקוקים למקפיא (למניעת התפתחות חרקים, אין כמעט תבלינים כאלה) ניתן ליצור מקום כזה בעזרת העמקת משטח העבודה (המשטח במקרה כזה הנו 70 ס"מ עומק, וכך גם הארונות התחתונים. חשוב לבקש מהנגר מגירות עמוקות יותר עם פרזול תואם ולהשאיר בחלל המטבח מרווח גדול יותר), ביצירת מגירה צרה, בתליית מדף מתאים על מסילות סמויות בחיפוי הקירחשבו על אפיה: מקמו תבניות אפיה במגירה מתחת לתנור, הציבו מעל או מתחת למקום בו נמצאים מעבדי המזון את החלקים שלהם, השאירו מקום בגובה סביר לשקיות שימושיות ואת הכמויות תאחסנו נמוך יותר או במרפסת.
 
הבה נסכם: מגירות תחתונות - מיקום לפי חשיבות מהגבוה אל הנמוך. ארונות עליונים: מיקום לפי חשיבות מהנמוך אל הגבוה. ארונות תחתונים - מהקרוב אל הרחוק, כלומר אם אתם כמעט לא משתמשים במיחם, שימו אותו מאחור.


פינת האוכל
האם השולחן יהיה בתוך המטבח? יש להחליט על צורתו, מיקומו, מרווחים מגב הכסא המאכלס סועד, לבין המשטח/המקרר/החלון שלידו באופן שיאפשר מעבר נוח לתפעול המטבח או להגשה.
מגוון האופציות עצום. ניתן לשלב דלפק אכילה כחלק ממשטח העבודה או מצידו השני, תוך הנמכה בהתאמה, ניתן להציב במרכז או בצד שולחן בנוי משיש, ואף ספסל בנוי עם מקום לאחסון, ועדיין לא דיברנו על ה'אי', אותה יחידת אחסון במרכז המטבח ומעליה משטח עבודה, שנראית כל כך יפה מעל דפי הכרומו של הקטלוגים.
אי יכול להיות שימושי בהחלט, בתנאי שהוא נמצא במטבח מרווח, כלומר, שיש מקום לספינה לשוט סביבו בלא לעלות על שרטון.
בלשון ארצית יותר, נסביר, שמשולש ההליכה בין מקרר/כיור/כיריים חייב להיות מחוץ לאזור ה"אי".
כאשר בוחרים בשולחן בנוי, ניתן להשתמש סביב צידו האחד במגירות נמוכות. מה נשים בהן? מפיות, סכו"ם וצלחות חד פעמי, שקיות לסנדוויץ'. כך הילדים ישרתו את עצמם בזמן הסעודה.

פתרונות אחסון
מגוון, כבר אמרנו? בחלק הבא של הכתבה נתייחס להצעות האטרקטיביות שמציעות לכם החברות השונות, וגם רעיונות של מעצבות חרדיות למיקום אביזרים וכלים.
מגירות
המלצה חד משמעית: רק מגירות בחלק התחתון, ורחבות ככל הניתן.
המגירות מתחלקות בכפולות של 15 ס"מ לגובה חזית חיצונית, גובה פנימי - פחות. זאת אומרת שניתן לקבל מגירה של: 15, 30, 45, 60
ניתן לקבל הגבהה לדפנות הצד והגב, זה חשוב. מה נועיל בבניית מגירה בגובה 45 אם גובה דפנותיה 15?
ככלל: עדיפה מבחינת ניצול חלל מגירה גדולה מאשר 2 קטנות. הפרזול מאפשר היום לשאת מגירות במשקל 80 ק"ג.
גם ניצול החלל הפנימי של המגירה משמעותי מאד.

פרזול המסילות האיכותי המוצע כיום, מכיל מסילות לשליפה מלאה של המגירה, מה שמגדיל מאד את ניצול נפחה ונוחות השליפה, טריקה שקטה וקלה בעזרת מערכת בוכנות ונשיאת משקלים כבדים. מומלץ!
מגירות ייחודיות נוספות הן מגירות פרסה, המנצלות את החלל - הלכאורה אבוד - של מתחת לכיור.
גם נגר רגיל יכול לבנותן מחמרים זמינים. כדאי לנצל לפחות כיור אחד למגירות כאלה ואת ארון הכיור השני ניתן לנצל למערכת טיהור מים, צנרת מדיח, מסנן אבנית, טוחן אשפה וכדומה. במקום שנותר אפשר להתקין מחיצה למגשים ולתבניות וכן לאחסן אגרטלים וכדים שאינם שימושיים.
עוד על מגירות. מגירות לשימורים בארונות מזווה: דלת ארון אחת, ומגירות פנימיות בהן הפרזול יכול להיות עליון או תחתון - לפי שיקולי מקום, חשוב לא להקטין את רוחב המגירות בגלל הדלת. יש לכך שני פתרונות: האחד, התקנת דלת בזוית פתיחה של כ-160 מעלות. השני, הצרת המגירות המקבילות לצירים בלבד.
לארון המזווה יש פתרון נוסף, בו את מקום המגירות מחליפה יחידה אחת של סלסלות הצמודה לחזית הארון ונעה החוצה עם הפתיחה, יחידה זו משאירה חללים גדולים יותר בין סלסלה לסלסלה מאשר מגירות.
מדוע לא להמשיך להשתמש במדפים לאחסון מזון כבשנים עברו? אחסון במדפים אינו מאפשר הצצה אל מעבר השורה הקדמית של המצרכים, כך שאחורי המדפים והמדפים הגבוהים אינם שימושיים. מגירה או מתקן נשלף מאפשרים לראות גם את המוצר הפנימי ביותר ולשלוף אותו ללא בעיה.
אין להתקין מגירות מעל גובה העיניים של המשתמש.
פתרון נוסף לארונות מזווה: מדפים שקופים.
מגירות לאחסון ירקות, עליהן להיות מאווררות ונתונות בתוך ארון מאוורר אף הוא. יש לכך מגוון פתרונות.
ההפרדה היא כלי עזר חזק לסדר בין סירים למכסים, בין קופסאות למכסים, סכו"ם רגיל וחגיגי, כלי בישול, תבלינים וכדומה, יש מגירות עם מקום מוגדר לכל כלי כמו בפזל עץ של ילדים.
כיום ניתן לשים במגירות גם צלחות עם מנשאי הגשה, שמנה לב שקל יותר להרים ערימת צלחות, מאשר להוריד אותה מלמעלה (אין ילדים?).

כנ"ל קערות אפשר להחליט: פלסטי למטה - פיירקס למעלה.
כמובן, במה שנשתמש רק לארוח, נשים ב- - -

ארונות עליונים וקלאפות
קטעתם אותי באמצע משפט. נשים בקלאפות ובקומה ב'. באלה הנמוכות הקרובות אלינו נציב את כוסות הזכוכית והסרוויז השימושי. טוב, נכנעתי, אם תכינו קלאפה אטומה אני מרשה לכם להשתמש בצד החלבי להנחת קפה, תה, סוכר ו...עקבות.
במה עדיפות קלאפות על ארונות עליונים? הדלת נפתחת כלפי מעלה ואנו יכולים לראות את כל התכולה ולהוציא/להכניס בקלות בלי שהמרפקים יחבטו, גם מן הראש תחסכנה חבלות.
הקלאפות גם הרבה יותר דקורטיביות ומגיעות במבחר מסגרות. גם הפרזול שלהן מוצג במבחר גדול המשתנה לפי גודל המפתח, גבהו, ומיקום דלת הקלאפה הסופי. גגון? חופף? מעל הארון? לא הבנתם. תבינו באולמות התצוגה, וגם תנסו איזו קלאפה הכי נוחה לכם.
אם אתם זוכרים אמרנו שקלאפה מועדפת יותר על גבוהים, הכוונה בעיקר לקלאפה העליונה, וזה משום שהנמוכים פשוט לא מצליחים להגיע לסגור אותה.
בארונות לא שימושיים אל תתקינו קלאפות, הן מיותרות שם וגם המנגנון קצת איטי אם איננו בשימוש.

ניצול פינות במטבח:
הפינה הנצחית "עומדת בפינה", היא העונש של כל המתכננים ועקרות הבית.
אם התקנתם בה מדפים - הם הפכו למחסן. אם סחררתם בה קרוסלה שלמה, שלשת רבעי, או חצי - הכלים נפלו אחורה. אם הייתם חדשניים והתקנתם "מג'יק קורנר" פינת קסם בה רכבת סלסלות היוצאות החוצה, יתכן שאתם מרוצים, אך יתכן שמכת הנפילות תחזור ובטוח שבזבזתם הרבה מקום.

לסיכום: מי שיכול שיעביר את הפינה במתנה לחדר הסמוך.
פינה על השיש ניתן לנצל לכיור, מיקרוגל, פינת מיקסר, דבר נוי, פתח לפח של זבל אורגני - מאד נוח ונשלף מלמעלה, ניתן גם לשים בה מגדל שקעים העולה מן השיש אם יש צורך.

שיטה חדשה מיושמת היום במטבחים גדולים, בפרט אלו הפתוחים לסלון, התקנת ארון ענק אחד עם חזית מהודרת הכולל בתוכו מזווה גדול, תנורים, מקרר וכדומה, וממולו דלפק חופשי בחלל המכיל את הכיורים, הכיריים, משטח העבודה ומגירות לאחסון כלים.

הכתבה בשיתוף מגזין "דירה נאה", המהדורה המליאה כאן.